בית הכנסת העתיק במצדה

בית הכנסת העתיק במצדה הוא אחד מבתי הכנסת היחידים מתקופת בית שני ששרדו עד היום[1] ונחשב לאחד מבתי הכנסת הקדומים ביותר. הוא נחשף על ידי יגאל ידין במסגרת החפירות הארכאולוגיות שהחלו בשנת 1955. המבנה הוקם בימי הורדוס, כנראה, כאורווה, והוסב למבנה בית כנסת בעת המרד הגדול.
מבנה בית הכנסת
בשלבו הראשון לא היו ממוקמים בבית הכנסת הספסלים, הצמודים לקירות. כמו כן, אין עדות לבימות - העמודים שבאמצע האולם. בשלב השני הורחב בית הכנסת על ידי צירוף אולם הכניסה לבית הכנסת. הרצפה החדשה הייתה בעלת טיח אפור-צהבהב לעומת אפור בשלב הראשון. כן הוספו עמודים ושורות. הוא מהווה הרחבה של סוגר מסוגרי החומה. בית-הכנסת בנוי בחומה המערבית של מצדה, פתחו בדרום-מזרח והוא מכוון אל ירושלים.
על רצפת האולם נמצאו חרסים[2] עליהן כתובות: "מעשר כהן", "כשר לטהרת הקדש", "קדש", "לקדשא", "ט" (טבל), "ת" (תרומה) ו"חזקיהו" - צבי אילן מניח מדובר בשם של הכהן.
בחדר האחסנה נמצאו סימנים לשרפה, הסברה היא כדי שלא ייפלו חפצים קדושים לידי הרומאים. בחדר זה נמצא גם בור לגניזה. המגילות שבו נשמרו בזכות האקלים היבש. סך הכול נמצאו במצדה שרידים של 14 מגילות מספרי התנ"ך: בראשית, ויקרא, יחזקאל ומהספרים החיצוניים: ספר בן סירא ספר היובלות וספר שירות עולות השבת - המיוחד לכת האיסיים, שגם הם נמנו על תושבי מצדה[3]. בין השאר נמצא בו קטע מספר יחזקאל, פרק ל"ז, על "חזון העצמות היבשות".
ליד הבניין נמצאו אוסטרקונים עם הכתובת "לטהרת הקדש". סך הכל אוסטרקונים שנמצאו במצדה, בעברית, ארמית ויוונית ובלטינית הגיע ל-700[3].
בדרום החלק המרכזי של מצדה נתגלה באחד הבניינים חדר ארוך ובו שני ספסלים לאורך הקירות. ובמרכז מבנה אבן נוסף שייתכן כי שימש כבסיס לשולחן או מדף. צבי אילן כותב ש-"ייתכן ששנו כאן תורה או שהמקום שימש כבית תלמוד לילדים".
חדר התורה
לחדר הנמצא בתוך בית הכנסת הוכנס ב-2010 ספר תורה על ידי אגודת חב"ד וסופר סת"ם יושב מדי יום וכותב ספרי תורה וספרי קודש אחרים. הקהל יכול לצפות בעבודתו דרך קיר זכוכית.
-
דגם בית הכנסת המשוחזר מתוך שלט ציבורי באתר
-
פנים בית הכנסת - ראו הספסלים - חלקם והקירות משוחזרים
-
מקום הגניזה?
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- חדר סופר סת"ם בבית הכנסת במצדה, באתר חב"ד אונליין
- טלי חרותי- סובר, בין קודש לחול: חמישה בתי כנסת מיוחדים, באתר ynet, 12 באוקטובר 2005
הערות שוליים
- ↑ עוד שלושה במקומות הבאים: גמלא, הרודיון ובירושלים - בית הכנסת של תיאודוטוס בן וטינוס
- ↑ אולי שרידי קנקנים
- ^ 3.0 3.1 מקור: זאב ענר, לטייל עם ההיסטוריה, עמ' 177