רבי יהודה הורוביץ מדז'יקוב
רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב (ידוע בכינוי ר' יודל'י דז'יקובר; י"ח באלול תרס"ה, 1905 - י"א בסיוון תשמ"ט, 1989) היה אדמו"ר ורב חסידי משושלת דז'יקוב-רופשיץ.
קורותיו
בנו של האדמו"ר רבי אלטר יחזקאל אליהו הורוויץ מדז'יקוב, בנו וממלא מקומו של רבי יהושע מד'זיקוב. אמו חוה הייתה בתו של האדמו"ר מויז'ניץ, רבי ישראל הגר[1]. אביו התגורר לאחר נישואיו בוויז'ניץ, בסמוך לחותנו. בשנת תרס"ט (1909) עברה המשפחה לדז'יקוב, שם התמנה אביו לרב וכעבור מספר שנים לאדמו"ר.
בשנות מלחמת העולם הראשונה נדדה משפחת הורוויץ יחד משפחת האדמו"ר מויז'ניץ לגרוסוורדיין. לאחר המלחמה התיישב אביו בטארנוב והקים בה חצר חסידית. את מקומו בדז'יקוב תפס בנו הגדול, רבי חיים מנחם הורוויץ. בבחרותו למד ר' יודלי אצל רבי מאיר אריק בבית המדרש בטרנוב. בגיל 20 נסמך להוראה על ידי רבי אברהם מנדל שטיינברג, רבה של ברודי.
ר' יודל'י שהה בגרוסוורדיין בביתו של סבו האדמו"ר מויז'ניץ והיה חסידו המובהק. הוא נישא למרים, בת דודו האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ. לאחר שלא נולדו להם צאצאים, גירש את רעייתו ונישא לה בשנית, בתקווה שקיום מצוות המחזיר גרושתו ישמש להם כסגולה ללידת ילדים, אך ללא הועיל. הם התגרשו בשנית ומאז לא נישא עוד. בל"ג בעומר תרצ"ו מונה לדיין בקלויזנבורג.
עם פלישת הנאצים בשנת תש"ד (1944) להונגריה הועבר יחד עם שאר יהודי גרוסוורדיין לגטו. הוא הצליח להימלט עם משפחת חותנו מהגטו לרומניה, זמן קצר לפני השילוח לאושוויץ. עם סיום מלחמת העולם השנייה שב עם משפחת חותנו לגרוסוורדיין, וכעבור זמן עלה עמם לארץ ישראל.
אביו ואחיו נספו בשואה. למרות הפצרות סירב להקים חצר חסידית[2]. הוא התגורר בגפו בירושלים ושימש כר"מ ומשפיע בישיבת בית יוסף צבי של הרב יוסף צבי דושינסקי שממנו למד. הוא התקרב לחזון איש וראה עצמו כתלמידו[3], נהג כדעתו לגבי שימוש בחשמל בשבת וכתב הגהות על חיבורו על מקוואות. הוא נהג בסגפנות, ומסופר שנהג לפני כל ארוחה לבכות ולומר פרקי תהילים, באמרו שיש לחשוש מלהתגשם על ידי האכילה[4]. למרות דעותיו הקנאיות, ועל אף גירושיו, היה חסידו של חמיו רבי חיים מאיר הגר האגודאי. עם השנים התקבצו סביבו חסידים, בפניהם השמיע דברי תורה. בשנת תשמ"ה עבר להתגורר בלונדון. גם שם התקבצו סביבו חסידים והוא התחיל להתנהג באדמו"רות. בלט כבקיא בסיפורי חסידים. בשנותיו האחרונות גזר על עצמו שתיקה.
עמד בקשרי ידידות עם בעלה השלישי של גרושתו, הרב יצחק יעקב וייס, גאב"ד העדה החרדית, חברו מימי נעוריו בגרוסוורדיין, אז למדו בחברותא כ-6 שעות מדי יום[5].
נהג לכתוב הערות קצרות בגיליוני ספריו. כך כתב הערות על סדר השולחן ערוך, כתבי החתם סופר, מהרש"ם, החיד"א ורבי מאיר אריק.
את כספי נדונייתו העניק לרבי יוסף נפתלי שטרן להדפסת ספרי החתם סופר. הוא נהג לומר ש"החתם סופר מדבר אל לבי". רבי יוסף נפתלי התבטא עליו שהוא "חד בדרא בתורת החתם סופר".
נפטר בי"א בסיוון תשמ"ט ונקבר בלונדון.
זמן קצר לאחר פטירתו יצאו לאור ספרים העוסקים בתולדותיו והנהגותיו, וכעבור זמן יצאו ספרים מדברי תורתו.
על שמו בית המדרש 'זיכרון יהודה' של חסידי ויז'ניץ בבית שמש וכן בית המדרש 'זיכרון יהודה דזיקוב' בווילימסבורג.
ספריו
- אמרי תורה - על התורה
- משנת יהודה - על מסכת אבות
- שבט מיהודא, אוסף גליונותיו על ספרים בענייני מקואות, בני ברק תשנ"ו.
- גליוני מהר"י - לקט הערות שכתב בשולי ספרים שלמד בהם. ספרים תורניים הודפסו מאז פטירתו עם תוספת "גליוני מהר"י" שנלקטו מתוך שולי הגליונות של ספריו, בהם: על השולחן ערוך"חתם סופר", "נועם אלימלך", "עבודת הקודש" להחיד"א, שו"ת מהרש"ם מברז'אן, שו"ת אמרי יושר, "תולדות יעקב יוסף".
- ליהודה ויאמר - סיפורי צדיקים שסיפר.
תלמידיו הבולטים
- הרב מרדכי הגר, האדמו"ר מויז'ניץ מונסי
- הרב יעקב מאיר שכטר, ממנהיגי חסידות ברסלב
- הרב שמואל יעקב קאהן, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק
- הרב מרדכי שטיין, האדמו"ר מפאלטישאן
- הרב ישראל הגר, האדמו"ר מויז'ניץ
- הרב זאב פלדמן, אב"ד קהל תורה עץ חיים חתם סופר וחבר הבד"צ בלונדון
- רבי אליעזר דוד פרידמן, שכיהן בעבר כרב בקהילת 'עדת ישראל' במלבורן וכן כרב בית המדרש של חסידי מכנובקא-בעלז בלונדון
- הרב מנחם מנדל מונדרר, האדמו"ר מקאסוב-ירושלים
- הרב מרדכי גנוט, מחבר לוח דבר בעתו
לקריאה נוספת
- זכר צדיק לברכה, ירושלים, תש"נ
- כבתה השלהבת, ירושלים תש"נ
- הרב מרדכי גנוט, קונטרס שלש שנים במחיצת בית יהודה, תשמ"ט
- זיכרון יהודה - דברי תורה וסיפורים ממנו, יצא לאור על ידי רבי שמואל יעקב קאהן, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק
- זכרונות יהודה, קונטרס מאמרים לזכרו מהאדמו"ר מויז'ניץ, מהאדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, מהרב אליעזר דוד פרידמן, מהרב מנחם מונדרר ועוד, בהוצאת בית המדרש 'זיכרון יהודה' בבית שמש, תשע"ז
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] יהודה הורוביץ מדז'יקוב25092727