חסידות תולדות אברהם יצחק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף תולדות אברהם יצחק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חסידות תולדות אברהם יצחק
מוסדות תולדות אברהם יצחק 036.jpg
מידע
מקום ייסוד ירושלים
תאריך ייסוד י"ח בטבת תשנ"ז
מייסד הרב שמואל יעקב קאהן
מרכזי פעילות ירושלים, בית שמש, ביתר עילית, נוף הגליל, בני ברק, בורו פארק, מונסי, ויליאמסבורג, קרית יואל, לונדון
מספר חסידים כ-1000 משפחות
אדמו"ר הרב שמואל יעקב קאהן
הרב שמואל יעקב קאהן בתפילת שחרית.
האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק רבי שמואל יעקב קאהן.
האדמו"ר רבי אברהם יצחק עם בנו האדמו"ר רבי שמואל יעקב בכניסה לבית כנסת תולדות אהרן הישן (על חורבותיו נבנה בית כנסת תולדות אברהם יצחק)
מעמד "חינוך הטהור" של החסידות

חסידות תולדות אברהם יצחק היא חצר חסידית ירושלמית-הונגרית, המשתייכת לחסידויות היישוב הישן, מחוברת אידאולוגית לדרכה של העדה החרדית ולהתנגדותה לציונות. נוסדה בשנת ה'תשנ"ז כפלג פורש של חסידות תולדות אהרן בראשותו של האדמו"ר הרב שמואל יעקב קאהן, ונקראה על שמו של אביו - רבי אברהם יצחק. החצר מונה כ-1,000 משפחות.

היסטוריה

רבי אהרן ראטה שנודע בכינוי רבי אהרל'ה, הקים בשנת ה'תרפ"א את קהילת "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, מתוך מטרה לבנות בית יוצר לאברכי עילית עובדי ה'. בשנת ה'תרפ"ח עלה הרב אהרן לארץ ישראל, בה פתח חבורה דומה בשם "שומר אמונים". לאחר פטירתו בשנת ה'תש"ז מרבית חסידיו בחרו את חתנו רבי אברהם יצחק קאהן למנהיגם. הקהילה אימצה את השם "תולדות אהרן". בתקופתו התפתחה החסידות לממדים רחבים, מקהילה של עשרות חסידים בודדים הפכה לחסידות עם כ-550 חסידים בסוף ימיו, בשנת ה'תשנ"ז.

לאחר פטירתו מרבית החסידים צידדו בבן השני, הרב דוד קאהן, והוא ירש את מוסדות החסידות. קבוצה אחרת של חסידים ביכרה בבן הבכור רבי שמואל יעקב קאהן, שקיבל את מבנה הישיבה של החסידות שברחוב עונג שבת במאה שערים, ובו פתח את בית מדרשו.

בין החסידים שהצטרפו לרבי שמואל יעקב היו רבי מאיר ברנדסדורפר שמונה לכהן כרב הקהילה, רבי דניאל פריש, ורבי מנחם דוידוביץ'.  

קהילות ומוסדות החסידות

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ישיבת תולדות אברהם יצחק

לחסידות קהילות ובתי כנסת בירושלים, בית שמש (בראשות הרב דוד צבי קאהן, בנו של האדמו"ר) ביתר עילית (בראשות הרב חיים מאיר קאהן, בן האדמו"ר), הר יונה ג' ובני ברק, בארצות הברית: בורו פארק, 2 בתי כנסת במונסי, וויליאמסבורג וקרית יואל (בראשות רב הקהילות הרב ישראל קאהן, בן האדמו"ר) ובלונדון שבאנגליה (בראשות הרב יואל קאהן, בן האדמו"ר).

לחסידות ישיבה קטנה וישיבה גדולה בירושלים וביתר עילית, בראשות רשת הישיבות עומד הרב אהרן קאהן בנו הגדול של האדמו"ר, ישיבת מעזריטש לבחורי החסידות מחו"ל ששוכנת בקרית החסידות "שיכון מעזריטש" בהר יונה, בראשות ישיבה זו עומד הרב יחזקאל ארלנגר בן המשפיע רבי סנדר ארלנגר.

לחסידות בתי ספר לבנות בירושלים, בית שמש והר יונה. ותלמודי תורה בירושלים, בית שמש, ביתר עילית והר יונה. בנות הסמינר בירושלים לומדות בסמינר בנות ירושלים.

בשנת ה'תשס"ט הוקמה קהילה של החסידות בביתר עילית בראשות בנו הרב חיים מאיר קאהן. לקהילה יש בנין בית כנסת ושטיבלאך, מקוה, כוללים ותלמוד תורה 'זכרון יהודה' על שם רבי יהודה מדז'יקוב.

בשנת ה'תשע"ט הוקמה קריה של החסידות בשם "שיכון מעזריטש", על שם המגיד ממעזריטש, סבו של האדמו"ר, בשכונת הר יונה ג' שבנוף הגליל, בעידוד האדמו"ר, שאף שלח לשם את מרבית קבוצת העילית של הקהילה (המכונים "דער רבינ'ס יונגעלייט" - האברכים של הרבי, שנמנים על חבורה מיוחדת בראשות האדמו"ר), הקהילה מונה למעלה ממאה משפחות, האדמו"ר גם שוהה בשכונה כמה שבועות במשך השנה. לקהילה בית ספר לבנות, תלמוד תורה, ישיבה לבחורי חו"ל ורשת כוללים לאברכים[1].

בחסידות פועלת מכון להוצאת ספרי אדמו"רי השושלת בשם 'דברי אמונים' ומכון 'דברי אלוקים חיים' להוצאת דברי תורה של האדמו"ר הנוכחי. כן מפעילה הקהילה מספר גמ"חים וקופות חסד לבני הקהילה.

בסיון ה'תשפ"ג החלו בהריסת קומת הבית המדרש והתלמוד תורה שבבנין המוסדות לצורך בנייה מחדש של מרכז החסידות בירושלים.

מאפייני החסידות

על פי האדמו"ר, לחסידות שלושה מאפיינים, צניעות, תפילה ושבת. תקנות הצניעות והתפילה הם כמו בחסידות תולדות אהרן והן מיוסדות על "ספר התקנות" של רבי אהרן ראטה בו הוא מורה על כללי הלבוש הגברי והנשי, וסגנון ותקנות התפילה. שני נושאים אלו עומדים המרכז תקנון הקהילה, אם כי אין אכיפה על קיום התקנות כמו בחסידות תולדות אהרן.

הלבוש הגברי של החסידות כולל:

  • "קאפטן" הירושלמי - קאפטן מפוספס בצבעי כחול לבן בימות החול (לנשואים בלבד), קאפטן מפוספס בצבעי צהוב כחול לשבתות וקאפטן מפוספס בלבן לימים הנוראים (אף הוא לנשואים בלבד) ומעליה חוגרים אבנט לבן (בשונה משאר החוגים לובשי הקאפטן החוגרים אבנט ירושלמי). הקאפטען כולל גם אפודה (וועסט) בצבעים תואמים לקאפטן.
  • יארמולקע לבנה - כיפת בד קלועה לבנה.
  • מכנסיים קצרים, הנקשרים לגרביים ארוכים, שחורים בימי החול ולבנים לנשואים בשבתות וחגים.
  • כובע סופר - כובע קטיפה נמוך לימות החול.
  • חאלאט ירושלמי - חליפה בגיזרה מיוחדת (לבחורים).

הלבוש הנשי של החסידות כולל מטפחת ראש הדוקה - בימות החול בצבע שחור ובשבתות וחגים בצבע לבן, וכן גרביונים עבים בצבע שחור.

את נושא השבת אימץ האדמו"ר מחסידות ויז'ניץ, והוא כולל שימת דגש על קדושת השבת ועריכת טיש ליל שבת ארוך.

חסידות תולדות אברהם יצחק מתאפיינת ביתר פתיחות, הן בנושאים אקטואליים, הן ביחס לחוגי אגודת ישראל והן בנוגע לקבלת חברים חדשים לחוגיה, מה שהפך את הקהילה להטרוגנית יותר ביחס לחסידות האם.

בז' באדר ה'תש"ס יזם האדמו"ר סדר לימוד של "דף הקהילה", לימוד של חמישה דפי גמרא מדי שבוע, כמו כן יסד מתכונת של לימוד חמישה ימים בשבוע ויומיים של חזרה, בחסידות יש מספר התארגנויות של לימוד משותף של דף הקהילה.

בחסידות קבוצת עילית של אברכים (המכונים "דעם רבינ'ס אינגעלייט" - האברכים של הרבי), הנמנים על חבורה מיוחדת בראשותו ובפיקוחו של הרבי ולהם תקנות מיוחדות בעבודת ה', כמו סדרי לימוד ארוכים, אי החזקת טלפון סלולרי, הקפדה על תפילה בבתי הכנסת של הקהילה בשעה מוקדמת, התנזרות ממותרות ועוד שלל תקנות והדרכות בהנהגת הבית.

כאמור לחסידות הצטרפו חסידים רבים שרואים באדמו"ר את מנהיגם הרוחני, אך אלו ברובם לא הצטרפו לקהילה באופן מלא, ואינם לובשים את מלבושי הקהילה ואינם שולחים את ילדיהם למוסדות החסידות.

חסידים בולטים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ ירושלים שבגליל, באתר גליון "דורות".
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0