אותיות גדולות וקטנות

'אותיות גדולות וקטנות' (בארמית: אותיות רבתיות וזעירות), הן אותיות של על פי המסורה נכתבות בגודל גופן שונה משאר האותיות בתנ"ך - אותיות גדולות נכתבות מעט יותר גדול משאר האתיות, ואילו אותיות קטנות נכתבות בגופן קטן במעט משאר האותיות.

יש שכתבו שמקורם של שינוי אותיות אלו הם בהלכה למשה מסיני.

רשימת אותיות גדולות וקטנות שבתורה

במנין האותיות הגדולות והקטנות שבתורה, ישנם שתי גרסאות:

דעה ראשונה היא דעתו של רבי יוסף טוב עלם כפי שהובאה במחזור ויטרי שבתורה לבדה ישנם את כל 22 אותיות האלפבית באותיות גדולות וכן באותיות קטנות:

אשריך (דברים, לג, כט) – א' גדולה

בראשית (בראשית, א, א) – ב' גדולה

והתגלח (ויקרא, יג, לג) – ג' גדולה

שמע... אחד (דברים, ו, ד) – ד' גדולה

הלה' (דברים, לב, ו) – ה' גדולה

גחון (ויקרא, יא, מב) – ו' גדולה

הכזונה (בראשית, לד, לה) – ז' גדולה

חכלילי (בראשית, מט, יד) – ח' גדולה

כי טוב הוא (שמות, ב, ב) – ט' גדולה

יגדל (במדבר, יד, יז) – י' גדולה

והתמכרתם (דברים, כח, סח) – כ' גדולה

וישלכם (דברים, כט, כז) – ל' גדולה

מה טובו (במדבר, כד, ה) – מ' גדולה

שלשים (בראשית, נ, כג) – ם גדולה

נצר (שמות, לד, ז) – נ' גדולה

משפטן (במדבר, כז, ה) – ן גדולה

ויהס (במדבר, יג, ל) – ס' גדולה

שמע... אחד (דברים, ו, ד) – ע' גדולה

ופתלתל (דברים, לב, ה) – פ' גדולה

ובהעטיף (בראשית, ל, מב) – ף גדולה

צא (שמות, יא, ח) – צ' גדולה

ציץ (שמות, כח, לו) – ץ גדולה

קן (דברים, כב, ו) – ק' גדולה

אחר (שמות, לד, יד) – ר' גדולה

ערש ברזל (דברים, ג, יא)– ש' גדולה

תמים תהיה (דברים, יח, יג) – ת' גדולה

בפועל בספרי התורה והנ"ך שבידינו ישנם בסך הכל 22 אותיות גדולות ו22 אותיות קטנות, כאשר מתוכם עשר אותיות גדולות, ושש אותיות קטנות הן בתורה. ואכן לדעת רבי מנחם המאירי בספרו קריית ספר בתורה ישנם 10 אותיות גדולות ו6 קטנות, והביא שם שיש מוסיפין את וא"ו של המילה שלום מהפסוק 'הנני נותן לו את בריתי שלום', שבתחילת פרשת פנחס.

להלן רשימת האתיות הגדולות והקטנות שבתורה לדעה זו:

מספר	מקור	סדר הפסוקים	מקור	סדר הא' ב'
1	בראשית, א', א'	בראשית - ב רבתי	בראשית, א', א'	בראשית - ב רבתי
2	בראשית, ב', ד'	בהבראם - ה זעירה	ויקרא, י"ג, ל"ג	והתגלח - ג רבתי
3	שמות, ל"ד, ז'	נצר חסד - רבתי (למנהג התימנים – רגילה)	דברים, ל"ב, ו'	הלה תגמלו - ה רבתי
4	בראשית, כ"ג, ב'	ולבכתה- כ זעירה	ויקרא, י"א, מ"ב -	גחון - ו רבתי
5	בראשית, כ"ז, מ"ו	קצתי - ק זעירה	במדבר, י"ז	יגדל נא - י רבתי
6	שמות, ל"ד, י"ד	לאל אחר – ר רבתי	דברים, כ"ט, כ"ז	וישלכם - ל רבתי
7	ויקרא, א', א'	ויקרא - א זעירה	שמות, ל"ד, ז'	נצר חסד - נ רבתי (למנהג התימנים – רגילה)
8	ויקרא, ו', ב'	מוקדה – מ זעירה (למנהג התימנים - רגילה)	במדבר, כ"ז, ה'	משפטן - ן רבתי
9	ויקרא, י"א, מ"ב -	גחון - ו רבתי	דברים, ו'	שמע - ע רבתי
10	ויקרא, י"ג, ל"ג	והתגלח - ג רבתי	שמות, ל"ד, י"ד	לאל אחר – ר רבתי
11	במדבר, י"ד, י"ז	יגדל נא - י רבתי	ויקרא, א', א'	ויקרא - א זעירה
12	במדבר, כ"ז, ה'	משפטן - ן רבתי	בראשית, ב', ד'	בהבראם - ה זעירה
13	דברים, ל"ב, י"ח	תשי - י זעירא	דברים, ל"ב, י"ח	תשי - י זעירא
14	דברים, ו'	שמע...אחד - ע רבתי	בראשית, ג', ב'	ולבכתה- כ זעירה
15	דברים, כ"ט, כ"ו	וישלכם - ל רבתי	ויקרא, ו', ב'	מוקדה – מ זעירה (למנהג התימנים - רגילה)
16	דברים, ל"ב, ו'	הלה תגמלו - ה רבתי	בראשית, כ"ז, מ"ו	קצתי - ק זעירה

טעמים לשינוי האותיות

בחז"ל כמעט ולא נזכרו טעמים לשינוי האותיות הגדולות והקטנות, אמנם בספרי הראשונים והאחרונים כתבו לעיתים פירושים לשינויים נוספים, וכן דברים אשר נרמזים באותם שינויים. וכן ישנם מספר הסברים במדרש אותיות של רבי עקיבא. דוגמה אחת ידועה היא הטעם שנכתבה האות אל"ף של המילה בתחילת פרשת ויקרא קטנה כפי שנזכרת בבעל הטורים, מפני שמשה רבינו מפני ענונתנותו ביקש מהקב"ה לכתוב רק 'ויקר ה' אל משה', כפי שמופיע אצל בלעם, 'ויקר ה' אל בלעם', שפירושו הוא שנקרא רק במקרה, משלא נעתר, ביקש משה בשנית לכותבה קטן יותר, ונתרצה לו הקב"ה לזה.

הסבר מעניין כתב רבי יחיאל מיכל אפשטיין לכך שבמילה 'אחד' נכתבה הדל"ת גדולה, ואילו בפסוק לאל אחר, נכתבה המילה ברי"ש קטנה, לדעתו נעשה הדבר על מנת להדגיש את האותיות בכדי שלא יתחלפו בטעות - המילה אחד לאחר וכן המילה אחר לאחד - מאחר שהאותיות דומות, בייחוד באותן הפסוקים, שיכול הדבר לגרום למשעמות הפוכה לגמרי. אמנם הסבר זה אינו מבאר את שאר המקומות שנשתנו האותיות.

חציים של אותיות

יש מהאחרונים שרצו לבאר מה שאמרו בתלמוד:

לפיכך נקראו ראשונים סופרים, שהיו סופרים כל האותיות שבתורה. שהיו אומרים: וא"ו ד"גָּחוֹן" - חציין של אותיות של ספר תורה... וְהִתְגַּלָּח - של פסוקים. "יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר" - עי"ן ד"יער" חציין של תהלים. ”וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן” - חציין דפסוקים.

בספרי האחרונים התחבטו רבות בביאור דברים אלו, שהאות וא"ו של המילה "גחון", חוצה את אותיות התורה לשניים. מאחר שדברי הברייתא אינם תואמים כלל לספרי התורה של נוסח המסורה המצויים בידינו, שכן המילה גחון אינה נמצאת כלל באמצע מילות התורה. הסברים שונים נאמרו על מנת ליישב סתירה זו.

לדעתו של הרב ראובן מרגליות אין כוונת התלמוד לכלל אותיות התורה, אלא לאותן אותיות משונות: מניין האותיות הגדולות והקטנות שבתורה הוא 16, בצירוף האות וא"ו של המילה 'שלום' שבפסוק @, אשר אף היא שונה משאר האותיות ונכתבת כ 'וא"ו קטיעה' נמצא כלל האותיות המשונות 17, כך שהאות וא"ו של המילה גחון אשר אף היא אות גדולה נמצאת באמצע ספר התורה.

קישורים חיצוניים

ביאור:אותיות גדולות ואותיות קטנות, באתר ויקיטקסט

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אותיות גדולות וקטנות27185059