רבי יוסף טוב עלם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יוסף טוב עלם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יוסף טוב עלם

הרב יוֹסֵף (ב"ר שמואל) טוּב עֶלֶםר"ת: ריט"ע; מכונה לעיתים הגדול; שם משפחתו הוא תרגום מצרפתית: Bon fils;‏ סביבות 9801050 בערך) היה פוסק ופייטן צרפתי בולט, שחי ופעל בתחילת המאה ה-11. על פי חתימתו באחד מפיוטיו, גר בעיר לימוז'.

חייו

לא ידוע רבות על אודות הביוגרפיה שלו, אך נודע כי מוצאו מנרבונה שבפרובאנס וכי חי בלימוז', ולפי המובא בספר "שיבולי הלקט", היה בר פלוגתא של רבי אליהו הזקן בעניין ה"קרובות".[1]

יצירתו

רוב חיבוריו אבדו, אך היה לו פירוש על המקרא ועל התלמוד הבבלי, ופירושו לתלמוד מצוטט לעיתים בפירושי ראשונים שונים על התלמוד.[2] כמה מתשובותיו נשתמרו אצל חכמי אשכנז.[3] עסק בהעתקה והוצאה לאור ועריכה של ספרי הקדמונים-לו, ביניהם "הלכות גדולות", "קובץ תשובות הגאונים" ו"סדר תנאים ואמוראים". על פי ספר יוחסין השלם, חיבר גם את סדר עולם זוטא. חיבר גם סדר "תיקון שטרות" העוסק בנוסח השטרות השונים.[4]

חסל סידור פסח, נוסח אשכנז, שרים בנימין הרטמן ויצחק אונגר, הוקלט בבני ברק בבית משפחת אונגר, ב-25 באפריל 1978.

ספרו של הרב יוסף טוב עלם על המקרא שאבד מצוטט בספר "מנחת שי".[5]

מפיוטיו

  • קרובת "אלקים בצעדך הכות פתרוס" לשבת הגדול, הכולל סדר הלכה "אלקי הרוחות לכל בשר". קרובה זו נאמרת במנהג אשכנז המזרחי,[6] והראשונים דנים בדינים שבסדר ההלכה בכמה וכמה מקומות.

סיומה של קרובה זו הוא פיוט המפורסם ביותר, "חסל סידור פסח":

חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ
כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָּתוֹ
כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ
כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ
זָךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנָה
קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה
בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה
פְּדוּיִם לְצִיּוֹן בְּרִנָּה
  • מעריב "וירד אביר יעקב", הנאמר בשני מנהגי אשכנז בליל ראשון של שבועות.[7]
  • מעריב "אוחזי בידם ארבעה מינים", הנאמר בשני מנהגי אשכנז בליל ראשון של סוכות.[8]
  • קרובה לשבועות "אמרות ה' אמרות טהורות".[9]
  • מחזור קרובות לכל ימי הפסח.
  • כמה פיוטי מערכת יוצר, חלקם בענייני שיעבוד מלכיות.
  • היוצר לשבת הגדול "אאמיר מסתתר במעון חביון" היה מיוחס לו, אבל שולמית אליצור הוכיחה שהוא באמת מיצירתו של ר' יוסף אבן אביתור.[10]

לקריאה נוספת

  • אברהם גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, ירושלים תשס"א, עמ' 73–81
  • אסתר מלחי, "ר' יוסף טוב-עלם - דמותו ויצירתו", מכלול כו, תש"ע, עמ' 7–24

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הלכות תפילה, סימן כח
  2. ^ ראו: תוספות על תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קטו עמוד ב, בפסקה למה; רש"י בכתובות י"ד ע"א, מרדכי, על מסכת בבא בתרא, סימן ת"צ; "הגהות מיימוניות" על משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק ז, אות א'; אבודרהם, הלכות ברכות, תחילת שער ד'
  3. ^ ראו למשל שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, דפוס לבוב, סימן תעד (תכג), ראו אודותיה גם: תקנות הקהילה#בספרות השו"ת; סידור רש"י סימן קע"ב, מחזור ויטרי סימן ש"כ
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף פה עמוד ב, תוס' ד"ה דתהויין.
  5. ^ מנחת שי על ספר דברים, פרק י', פסוק י"ב: "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך – כתב בעל הטורים שיש בפסוק מאה אותיות כנגד מאה ברכות וכן בערוך ערך מאה... וכן כתב הרמב"ן בפירושו על ספר יצירה דף כ"ג שכן כתב המקובל הרב ר' י"ט בספר הנקרא כתם פז בשם הרב ר' אליהו המקובל דמלת שואל מלא וחשבון מאה יש בפסוק זה עכ"ל... עוד ראיתי מי שרצה להוסיף וא"ו על מלת ללכת שבפסוק כדי להשלים המנין וכתב שכן הוא בספר רבי יוסף טוב עלם ואין לסמוך על זה כלל ועיקר".
  6. ^ סדר עבודת ישראל, נוסח פולין, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 711 ואילך.
  7. ^ מחזור לחג השבועות, רעדלהיים תקצ"ב, דף ג ע"א ואילך.
  8. ^ דניאל גולדשמידט, מחזור סוכות, ירושלים תשמ"א, עמ' 5 ואילך.
  9. ^ נדפס ביונה פרנקל, מחזור שבועות, ירושלים תש"ס, עמ' 273 ואילך.
  10. ^ שולמית אליצור, "בין יוסף ליוסף: לזהות מחברו של יוצר קדום", תרביץ עא, א-ב (תשס"ב), עמ' 67–86.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0