תעסוקה במגזר החרדי

שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תעסוקה במגזר החרדי הוא נושא דיון אקטואלי בחברה החרדית. מאז החלו גדולי ישראל מנהיגי הציבור בעיצוב החזרת צורת בני התורה ל"תורתו אמנותו" - כפי שמתבטאת היום בלימוד האברכים בכוללים במסגרת לימוד התורה על פני כל שעות היום, ובמסירות נשות האברכים הנחלצות לפרנס את משפחתן, ולחסוך מבעליהן כמה שיותר את הצורך לצאת לשוק העבודה, החלה מגמת חיפוש התעסוקה החרדית לחשובה יותר ויותר. משום שעבודתו של מפרנס יחיד משפיעה על כלכלת הבית ועל כושר מחיתו הרבה יותר. צורת הפרנסה ביהדות החרדית השתנתה בעשרות השנים האחרונות מימים עברו, כך שרוב הגברים בציבור זה בחרו לעסוק בתורה ולא לעבוד לפרנסתם. החל משנת 2002 לערך, עם שינוי רמת הסוציאליות במדינת ישראל, עידוד היציאה לעבודה, והגידול המתמיד של ציבור החרדי, חל שינוי נוסף במגמה הכללית של ציבור זה, כשיותר גברים מצטרפים לשוק העבודה, חלק בשוק הלימוד והכתיבה התורנית וחלק גדול יותר בשוק העבודה הכללי.

מגמת העבודה במגזר החרדי בכלל, ובמדינת ישראל בפרט, מושפעת ממגוון נושאים, ביניהם: המציאות המשתנה וערכי הציבור החרדי, כשתתי מגזרים בתוך האוכלוסייה החרדית נבדלים ביניהם בערכים אלו.

בין ערכים אלו נמנים ערך לימוד התורה של האיש, חיוב הבעל בדרך ארץ ובפרנסת אשתו וילדיו, ערכי צניעות האשה עיקר הבית, כל כבודה בת מלך פנימה, החיסרון בקריירה כמטרה ובחשיבות הכסף כערך בפני עצמו, ועוד.

תנודות ושינויים לאורך התקופות בעולם התעסוקה בשטח במציאות, השפיעו על השאלה מי המפרנס ומהן פעולות הגבר במשפחה ומהן פעולות האשה בבית.

חובת הפרנסה ביהדות

חיוב הבעל בפרנסת אשתו

להלכה, עול הפרנסה במשפחה מוטל על הבעל, חובת זו מעוגנת גם בכתובה, אולם אין מוטל עליו החיוב לעבוד במקרה שיש להם כדי צורכם, על ידי מלאכת אחד מהם, או באמצעים אחרים. כך פוסק בערוך השולחן למשל, להדר לישא אשה בת אמידים (שחמיו ידאג למלוי צרכיהם) או (אשה היודעת לעבוד) שהיא תפרנסנו על מנת שיוכל לעסוק בתורה ללא עול הפרנסה.

חיוב זה של הכתובה, בא למנוע בעיקרו שני מצבים, 1) עשיר שיש לו לתת ואינו מוכן להעלות את רמת מחייתה של אשתו בהתאם ליכולותיו. 2) אדם עני שאין לו לתת אפילו פרנסה מינימלית, ואף על פי כן מסרב לגרש את אשתו בכתובתה. באמצעות התחייבויות אלו כופים אותו לגרשה ולשלם כתובתה.

אולם אם מצליחים בני הזוג להתקיים על משכורת האשה, מקיים הבעל בכך את כל התחיבויותיו כלפי אשתו, מכיון שעל פי ההלכה משכורת האשה שייכת לבעל "להיות מעשי ידיה שלו", ונחשב הוא בכך המפרנס.

הרמב"ם גם פוסק שהאשה רשאית לוותר על זכותה זו, ולפרנס את עצמה, ולזכות לעצמה במעשי ידיה. "איני ניזונת ואיני עושה".

חיוב השתדלות בפרנסה ללומדי תורה

בתלמוד במסכת ברכות מובאת מחלוקת רעיונית בין שיטת רבי ישמעאל הסובר שיש לשלב עיסוק בתורה ובפרנסה, לבין שיטת רבי שמעון בר יוחאי, הסובר שעל האדם לעסוק בתורה בלבד בביטחון, ומשמים כבר יזמנו לו את פרנסתו.

הגאון מווילנא ראה משנה זו כתואמת שיטת רבי ישמעאל: "רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר, יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון. וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עון". (אבות ב,ב)

הרמב"ם בהלכות לימוד תורה כתב בחריפות להלכה כשיטת רבי ישמעאל, כי "העוסק בתורה שמתבטל ממלאכה ומתפרנס מן הצדקה, הוא מחלל שם שמים ומבזה את התורה". ובחיבורו בפירוש המשניות אף הביא שלמרות שדבריו לא ימצאו חן בעיני גדולי התורה של זמנו, אין לקחת ולהתפרנס עבור לימוד התורה, והביא שחכמי התורה שבתקופת התלמוד עסקו רובם או כולם במלאכה.

אך רבי יוסף קארו בעל השולחן ערוך (בספרו כסף משנה על הרמב"ם) פרך את ראיות הרמב"ם והביא מקורות להתיר לתמידי חכמים להתפרנס מתמיכת הציבור על מנת לעסוק בתורה, והוסיף וכתב להתיר אפילו רק משום צורך השעה שעת לעשות להשם:

"ראינו כל חכמי ישראל קודם זמן רבנו (הרמב"ם) ואחריו נוהגים ליטול שכרם מן הציבור, אפשר שהסכימו כן כל חכמי הדורות משום עת לעשות להשם הפרו תורתך, שאילו לא היתה פרנסת הלומדים והמלמדים מצויה, לא היו יכולים לטרוח בתורה כראוי, והיתה התורה משתכחת חס ושלום"

בהלכה

בשולחן ערוך בהלכות משא ומתן פסק כדעת רבי ישמעאל: "ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון". אולם במחצית השקל כבר כתב על פי המהרש"א, שפסק זה הינו תקף דווקא לכלל העולם, אולם בני עליה רשאים לכתחילה לנהוג כשיטת רשב"י, ולסמוך שמלאכתם תיעשה על ידי אחרים. וכן נפסק בביאור הלכה.

גם הרמב"ם בעצמו כתב דברים דומים:

”כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו” (רמב"ם הלכות שמטה ויובל יג יג)

ביטחון

כתב המשנה ברורה: שלא יעשה מלאכתו עיקר אלא ארעי, כי ראוי להאדם לעסוק "רק כדי פרנסתו אך בזה גופא צריך להזהר מפיתוי היצר שמפתהו שכל היום צריך השתדלות על הרוחה זו. והעיקר שיתבונן בעצמו, מה הוא הכרח האמיתי שאי אפשר בלעדו ואז יכול להתקיים בידו שיהא מלאכתו עראי ותורתו עיקר".

ובשו"ע נפסק כי טוב לומר כל בוקר "פרשת המן", ובמשנה ברורה ביאר שטעם הקריאה הוא "כדי שיאמין שכל מזונותיו באים בהשגחה פרטית, וכדכתיב המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר, להורות שאין ריבוי ההשתדלות מועיל מאומה. ואיתא בירושלמי ברכות, כל האומר פרשת המן מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו".

שיעור התעסוקה בציבור החרדי בישראל

בדורות האחרונים, עם שינוי מגמת העבודה בעולם בכלל, מ'עבודת כפיים' לשלל עבודות משרדיות ותיווכיות שונות, והמעבר לשפע שמאפשר למדינות סוציאליסטיות לפרנס בכבוד נכים ונזקקים, עלה ערכו של לימוד התורה על עבודת הכפיים שהתכווצה בכלל העולם, ונפתחו מסגרות לימוד, עריכה וכתיבה תורנית, שהיוו כר נרחב של עבודות משרדיות דוגמת עבודות דומות שנוצרו במשק העולמי.

פן נוסף היא ההכרה הכלל עולמית בהשקעה המוכרחת בתרבות לסוגיה, החל בהיסטוריה המכילה ממד תועלתי מסוים, עובר בחקר שפות נכחדות, וכלה באומנויות שונות שתועלתם היחידה היא רוח האומנות שבהם. היהדות אשר מאז ומתמיד ראתה בתורתה את משען האומה ומרכז חייה, נרתמה מיד להשקעה לאומית בקובצה נבחרת שתגדיל תורה ותאדירה, כשבממד הכלכלי מבחינת מדינת ישראל, היא הפכה למעצמת הספרות התורנית, מה שמאפשר גיוס משאבים מכלל העולם כתרומות לכוללים פרטיים או למכוני מחקר תורניים, אשר תורמים במישרין לכלכלה במיוחד שבתחום זה אין כמעט הוצאות מהמדינה 'החוצה'.

בנוסף, מגמות התפתחות הגלובליזציה התרבותית (לצידה של זו הכלכלית) וקשרי החברה הענפים, אשר גרמו גם לפריצת גדרי הצניעות בצורה בוטה למדי, ושינוי סגנון העבודה מעבודת כפיים לעבודות שכליות-קוגניטיביות, הביאו את מנהיגי הציבור החרדי כדוגמת החזון איש לעודד את ריבוי מגמת אברכי הכוללים ואת ההתכנסות התורנית לבית המדרש. אם משום הצורך לחזק את העולם התורה המדולל של אחרי השואה, ואם משום הצורך לשמור על התורניות הנכונה שהתמעטה בקרב בני העולם החרדי, עוד מהימים שקדמו לשואה גם כן^{[דרוש מקור]}.

עובדות אלו היוו שיקול נוסף לעובדה שאפיק התעסוקה המועדף נהיה לימוד התורה במסגרת כולל אברכים. על פי נתוני בנק ישראל, שיעור התעסוקה של הגברים החרדים היה בירידה מתמדת מתחילת שנות השמונים. מ-63% בקרב גילאי העבודה העיקריים בשנת 1980 ירדו אחוזי התעסוקה ל-36% בשנת 2002, אולם משנת 2002 התהפכה המגמה ושיעור זה עולה בהתמדה.

מצד שני, תעסוקת הנשים החרדיות בישראל דווקא עלתה יחסית לימים עברו, כיון שמלגת הלימודים ושאר אפשרויות התעסוקה של הגבר החרדי הלומד היו נמוכות מהסכום המאפשר חיים רגילים, מכורח המציאות הנחילו בבית חינוך לבנות את המושג האישה המפרנסת. על פי נתוני הלמ"ס, שיעור התעסוקה של נשים חרדיות בישראל ב-2013 היה גבוה באופן משמעותי משיעור התעסוקה של גברים חרדים (70% מול 56%).

יציאתן של נשים לעולם העבודה מספקות עבורן אתגרים לא פשוטים שונים: ראשית הוא הינו עול התפקיד הכפול המוטל על האישה כמפרנסת היחידה של משפחתה. לפיכך השינויים בעולם התעסוקה הכללי חדרו גם לציבור החרדי וגרמו לכך שיותר נשים חרדיות זונחות את המקצועות המסורתיים של מורות או גננות ועוברות לתחומים אחרים. חלה מגמה של יציאה לשוק העבודות הרווחיות כמו עבודות ההייטק, אליו יוצאות כ-10% שבו משתלבות צעירות יוצאות הסמינרים. וכן בשנים האחרונות נפתחו אפשרויות תעסוקה שונות שלא היו מקובלות אצל נשים במגזר החרדי עד לשנים האחרונות כמו מקצועות הבמה והאופנה. בעקבות עבודות אלו ועבודות נוספות שונות כאדריכלות, ראיית חשבון ועוד נוצרות כל העת התמודדויות חדשות שונות דילמות צניעות שונות, שהרי אשה העובדת בעולם עבודה החילוני המעורב, נפגשת עם גברים שאינם חרדים. נמצא כי הנשים החרדיות מתמודדות בצורה טובה עם סביבת עבודה הטרוגנית ואין זה משפיעה על מידת השיוך שלהן לחברה החרדית. במקביל לגיוון במקצועות שאותם לומדות הנשים החרדיות ובהן הן משתלבות בתעסוקה, חל גם גידול משמעותי בשיעור הנשים החרדיות המועסקות כעצמאיות.

על פי סקירה שהוכנה במרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2018 אחוז הנשים החרדיות העובדות היה 75.5% בהשוואה ל-74.2% בממוצע בישראל. נשים החרדיות השתכרו 3.7% פחות לכל שעת עבודה. אצל הגברים היו אחוזי התעסוקה הרשומים 47.8% לעומת 82.3% אך פערי השכר היו נמוכים ב־30.5%.

הבדלי מגזרים פנים חרדיים

בחברה החרדית יש שני סוגי זרמים מרכזיים, ליטאים וחסידים. הזרם ה"ליטאי" כולל בתוכו את כלל האנשים (ללא קשר לארץ מוצאם ההיסטורי) אשר השקפתם מזדהה עם המקובל בישיבות ה"ליטאיות". על פי השקפה זו, הבסיס והערך העליון עליו מושתת הכל הנו לימוד תורה. מערש לידתו יונק כל אחד ואחת מבני הציבור החרדי את ההשקפה כי הערך העליון הוא לימוד התורה, זו היא השאיפה האוניברסלית, וזו היא הדרך העיקרית לקרבת אלוקים ולקיום רצונו. ולכן שאיפתה של בת המגזר החרדי לבחור מקצוע בו תוכל לפרנס את משפחתה היטב, ולאפשר ככל הניתן לבעלה לעסוק אך ורק בתורה, על מנת להקים "בית של תורה". להתנהלות זו שהאשה היא המפרנסת יש שרשים היסטוריים, כמו אשתו של בעל החפץ חיים שניהלה חנות מכולת. וכן אשתו של החזון איש, גם באשת חיל שבשיר השירים מובא: "היתה כאניות סוחר... תביא לחמה ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה...נודע בשערים בעלה... עם זקני ארץ"

לעומת זאת בזרם החסידי, הגם שערך התורה הינו מוקפד וחשוב ביותר, מצויה התאפשרות גדולה יותר של שילוב של תורה ועבודה, ולכן מצויים חסידים רבים שעובדים במגוון מלאכות רחב.

גם מגזר בעלי התשובה שונה ממגזר החרדים מלידה בתחום התעסוקה, בהשקפה, בערכים, בידע בסיס ובהכשרות.

שינוי מגמה

לאחר ירידה מתמשכת בשיעור התעסוקה של הגברים החרדים, מתחילת שנות השמונים מ-63% בקרב גילאי העבודה העיקריים בשנת 1980 ל-36% בשנת 2002, התהפכה המגמה ושיעור זה עולה בהתמדה משנת 2002. יש המסבירים עלייה זו בשינוי המדיניות הממשלתית בתחילת שנות האלפיים שהביאה לצמצומים חדים בתמיכה בשכבות החלשות ובדגש רב על הציבור החרדי, ובכלל זה הקיצוץ בקצבאות הילדים בכ-49 אחוז במהלך הדרגתי החל מ-2003. ישנם הרואים בשפל הכלכלי העולמי כגורם האחראי בכך שגרם לצמצום היקף התמיכות מחו״ל במוסדות התורה, ובכך דחף את החרדים לצאת לעבודה ותרם לגידול בשיעורי התעסוקה, אולם ישנה סבירות גבוהה שדווקא חוקי פטור מגיוס חובה לחרדים מבוגרים שנחקקו בשנים אלו, הם אלו שגרמו לחרדים שנמנעו מלצאת למעגל העבודה, בעקבות החשש שהדבר יביא לגיוסם לצבא, לצאת לעבוד. ב־2014–2015 עלה שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים לשיא של 53.8%, אולם מאז תקופה זו, החל מספר המועסקים להצטמצם וברבעון השני של 2017 עמד על 50.9% (אולי הדבר תלוי בהחזרת הקצבאות מעט בתקופות אלו).

בעקבות מגמה זו נפתחו תכניות שונות ג'וינט ישראל-תב"ת (תנופה בתעסוקה) מפתחת תכניות עבור גברים חרדים לשילוב וקידום בשוק העבודה, באמצעות לימודים, הכשרה, הכוונה וקידום תעסוקתי, באופן שמשתלב עם אורח החיים החרדי. תכניות תב"ת פועלות בקהילות החרדיות, הצוותים המקצועיים בתכניות הם מתוך הקהילה ורגישים לצרכיה, הם מנסים לזהות חסמים ולפתור אותם.

בקרב הציבור החרדי ישנם אשר רואים בעין יפה את ההתערבות והעזרה לאנשים שמעוניינים להשתלב בשוק העבודה, אך אחרים רואים זאת כניסיון לשנות את אופיו של הציבור החרדי כך שיותאם יותר לאופי הציבור הכללי במדינת ישראל. כתימוכין לטענתם הם מצביעים על מקורות המימון של הגופים השונים שמסייעים במציאת עבודה אצל חרדים, כשבחלקם הם גופים המצהירים רשמית על מטרתם לעיצוב שינוי וחילון פני החברה הישראלית בארץ בכלל.

ראו גם

• האישה המפרנסת
• פרנסה מלימוד תורה
• רבי אברהם ישעיהו קרליץ#השפעתו על הציבור החרדי
• קרן קמח

קישורים חיצוניים

• סדרת מאמרים על בני תורה עובדים, באתר צריך עיון

שגיאות פרמטריות בתבנית:סינון/פסקה
פרמטרים [ ] לא מופיעים בהגדרת התבנית