משואות יצחק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־18:16, 9 במאי 2018 מאת עידו (שיחה | תרומות) (גרסה אחת של הדף wikipedia:he:משואות_יצחק יובאה: ייבוא מוויקיפדיה העברית: ראה רשימת התורמים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משואות יצחק
שר הפנים חיים משה שפירא קובע את המזוזה בחנוכת הבית הראשון ביישוב המחודש, אוגוסט 1949
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית שפיר
גובה ממוצע[1] ‎60 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת הקיבוץ הדתי
סוג יישוב מושב שיתופי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 674 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 657 תושבי ישראל
31°42′10″N 34°41′23″E / 31.7028773631763°N 34.689665196559°E / 31.7028773631763; 34.689665196559
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
6 מתוך 10
http://www.massuot.co.il

מַשּׂוּאוֹת יִצְחָק הוא מושב שיתופי דתי, בתחום מועצה אזורית שפיר שבשפלת החוף בואכה אשקלון. תחילתו בקיבוץ הדתי משואות יצחק בגוש עציון שנחרב במלחמת העצמאות. בפברואר 2010 חזר המושב לתנועת הקיבוץ הדתי.

משואות יצחק (גוש עציון)

ערך מורחב – משואות יצחק (גוש עציון)

קיבוץ משואות יצחק הוקם בשנת 1945 בגוש עציון. נקרא ע"ש הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שהיה הרב הראשי לישראל. במלחמת העצמאות נכבש המקום בידי הלגיון הירדני. תושבי הגוש שנותרו בחיים, ובהם חברי משואות יצחק, נשבו על ידי חיילי הלגיון והועברו לירדן, שם שהו כ-9 חודשים.

הקמת משואות יצחק באזור שפיר

בשובם של חברי משואות יצחק מהשבי בשנת ה'תש"ט - 1949, הם עלו להתיישבות, בשנית, על אדמות הכפר סואפיר. אנשי משואות יצחק, ביחד עם חיילים דתיים בחטיבת גבעתי, הקימו את היישוב באוהלים סביב מבנה בית הספר שנותר מהכפר סואפיר. טקס העלייה על הקרקע התקיים באוגוסט 1949.[3] תוכנית הקבע של הקיבוץ נערכה על ידי האדריכל והאמן הדתי מאיר בן אורי. בעת הקמת הבתים הוחלט על לינת הילדים ליד ההורים, תוך ביטול הלינה המשותפת והקמת פינת בישול בכל דירה. בשנת 1952 הוחלט על ידי חברי הקיבוץ לפרק לגמרי את הקיבוץ ולהפוך למושב שיתופי.[4] בינואר 1961 נחנך במקום בית כנסת לזכרו של הרב הרצוג.[5]

בעבר הרחוק שכנו באזור זה הפלשתים. גבול ארצם נגע בגבול נחלת יהודה. בסביבה זו חי וניבא מיכה המורשתי, "עברי לכם יושבת שפיר" (מיכה א', י"א). במלחמת העצמאות שימש האזור הזה בסיס קדמי של חזית הדרום. בשנת תשי"ב (1952) הפך היישוב להיות מושב שיתופי, המסונף לאיגוד המושבים של הפועל המזרחי, כעת שיוכו הארגוני הוא לקיבוץ הדתי.

ענפים ומוסדות קהילתים

בשנותיו הראשונות התפרנס המושב מענפי פלחה, פרדס, רפת ולול.[6] המושב הוביל בהכנסת חידושים בחקלאות, כולל מדגרה חדשנית,[7] מכון תערובת[8] וגידול עגבניות בחממות.[9]

מקורות הפרנסה הם תעשייה וחקלאות. התעשייה החלה בשנת 1985 כשחוסלו שני ענפים גדולים: גידול מלונים ופרדס.

בתעשייה: מפעל "על בד"[10] (מגבונים לחים ומוצרי בד לא ארוג), מסגריה, משואה בכפר (אולם שמחות), פלוריש (תוספי מזון וויטמינים), חנות מחשבים ותקשורת - מ.ת.מ, מוסך, מסגור תמונות, מרכז מזון, קוסמטיקה, סטודיו לקרמיקה - קל וחומר.

בחקלאות: גד"ש דגנים, רפת קד"ם, מדגרה ולולים- אמ"י, מטעים.

ענפי שירות למשק: חשמליה, מכבסה, צרכניה, ספריה, בינוי והחזקה, אינסטלציה, מרפאה, תקשורת טלפונים, גן נוי, הנהלת חשבונות, מרכז "מפגשים" המקיים פעילויות תרבות ופנאי לדור הוותיקים, חנות יד שנייה ובית קפה - "במחשבה שנייה" לממכר בגדי ילדים ונשים מיד שנייה במצב חדש ובמחיר סמלי, הפתוחה לקהל הרחב, והכנסותיה נתרמות לצדקה.

המוסדות הקיימים במשק: מזכירות, מועצה כלכלית.

ועדות: תרבות, דת, צדקה, חינוך, ספורט וטיולים, ביקורת, בריאות וקליטה.

במקום פועלת מכינה קדם צבאית לבנות דתיות בשם "צהלי" ביזמתו והנהלתו של מרכז יעקב הרצוג.

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משואות יצחק בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יוני 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. קיבוץ משואות יצחק נאחז שנית בקרקע, דבר, 24 באוגוסט 1949
  4. מ. מייזלס, קיבוצים דתיים הפכו למושבים, מעריב, 14 ביוני 1953
  5. י. אדן, בית כנסת ע"ש הרב הרצוג נחנך במשואות יצחק, מעריב, 19 בינואר 1961
  6. שפי גבאי, הם שוב הקימו יישובים פורחים, דבר, 24 באפריל 1966
  7. יוסף אסנין, ניצול יעיל של הציוד בענף הלול, דבר, 30 בדצמבר 1964
  8. מכוני תערובת חדשים בגדרות, דבר, 28 ביוני 1961
  9. ביכורי עגבניות מחממות בשוק, דבר, 29 במרץ 1962
  10. על בד