מגדל עוז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מגדל עוז
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית גוש עציון
גובה ממוצע[1] ‎939 מטר
תאריך ייסוד 1977
תנועה מיישבת הקיבוץ הדתי
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים ישראל
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 574 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.0% בשנה עד סוף 2019
נתוני קיבוץ
תנועת אם הקיבוץ הדתי
ענפי ייצור לול תרנגולי הודו, רפת, גידולי השדה, כרמים לענבי יין, בעבר - בית אריזה לפירות, "מעוז תעשיות" - מפעל לייצור לוחות בקרה למטוסים
http://www.migdaloz.co.il

מגדל עוז (מִגְדַּל עֹז) הוא התנחלות וקיבוץ דתי שיתופי בגוש עציון, השייך למועצה אזורית גוש עציון.

השם לקוח מהפסוק במשלי[2]: "מִגְדַּל-עֹז, שֵׁם ה'; בּוֹ-יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב"[3].

תאריך הייסוד כ"ב באלול ה'תשל"ז 1977 ותאריך העלייה על הקרקע ד' באב ה'תשל"ז - 1977[4], במקום בו נבנה בשנת 1927 - 50 שנים קודם לכן - היישוב מגדל עדר שנחרב במאורעות תרפ"ט[3]. מגדל עוז הוא היישוב הראשון בגוש עציון המחודש, שהוקם בצד המזרחי של כביש ירושלים-חברון. הוא ממוקם בסמוך לכפר הפלסטיני בית פג'אר. היישוב הוקם על אדמות שנתפסו בצו תפיסה[5]. בתחילת 1980 נתבקשו אנשי היישוב לפנות כ-30 דונם של תושבי בית אומר כדי להחזירם לערבים[6]. עתירה לבג"ץ, שהוגשה לאחר הצלחת העתירה בעניין אלון מורה, כנגד הפקעת הקרקעות נדחתה בגלל שיהוי ולאחר שנקבע שהשיקולים הצבאיים להקמת יישוב בדרך לים המלח היו לגיטימיים[7].

בתחילת דרכו נטע הקיבוץ מטע של אפרסקים ושזיפים[8]. ביישוב פועלת מדרשה תורנית לבנות בשם מדרשת מגדל עוז, הפועלת בחסות ישיבת הר עציון שבאלון שבות. במבנה המדרשה שוכן גם קמפוס הנשים של המכללה האקדמית הרצוג, המכשירה את לומדיה להוראה. במכללה נלמדים 14 מקצועות. בקיבוץ פועל מפעל "מעוז תעשיות", העוסק בייצור מערכות תאורה לתא טייס.

בשטח הקיבוץ נמצאים שרידי כנסייה ביזנטית מהמאה החמישית לספירה, כולל רצפת פסיפס, שנקראת חורבת ברכות[9].

קישורים חיצוניים

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של מגדל עוז

רצפת הפסיפס מחורבת ברכות. מוצגת במוזיאון ישראל

הערות שוליים


Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים בישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.