הכרה בישראל
הכרה בישראל היא הכרה דיפלומטית במדינת ישראל בקרב מדינות העולם. מעמדה של ישראל נתון במחלוקת בשל הסכסוך הישראלי-ערבי ומתוך 193 המדינות החברות באו"ם, 162 מכירות בישראל.[1]
היסטוריה
הכרה בישראל דה-פקטו ודה-יורה
ב-14 במאי 1948 הוקמה מדינת ישראל עם הכרזת העצמאות אשר נישאה בבית דיזנגוף. הליגה הערבית ומדינות ערב התנגדו לכל חלוקה של ארץ ישראל ולהקמת מדינה יהודית. בשל כך הללו נקטו בפעולה צבאית נגד המדינה, אשר נחשבת בישראל למלחמת העצמאות. עם הכרזת העצמאות הוקמה גם הממשלה הזמנית של ישראל, שזכתה בתוך זמן קצר בהכרה דה פקטו של ארצות הברית, ואחריה איראן (אף על פי שהצביעה נגד תוכנית החלוקה של האו"ם), גואטמלה, איסלנד, ניקרגואה, רומניה ואורוגוואי. ב-17 במאי 1948 ברית המועצות הייתה המדינה הראשונה שהכירה בישראל דה יורה ולאחריה הצטרפו ניקרגואה, צ'כוסלובקיה, סרביה ופולין. ארצות הברית הרחיבה את ההכרה דה-יורה ב-31 בינואר 1949 לאחר מערכת הבחירות לאספה המכוננת.
קבלת ישראל לאו"ם
ב-15 במאי 1948, יממה לאחר הכרזת העצמאות, ישראל פנתה לאו"ם וביקשה להתקבל כחברה מן המניין, אך הבקשה נדחתה על הסף במועצת הביטחון. גם הפנייה השנייה של ישראל, ב-17 בדצמבר 1948, נדחתה על ידי מועצת הביטחון, הפעם בהצבעה, שתוצאותיה היו 5 בעד, 1 נגד ו-5 נמנעו. סוריה הייתה המתנגדת היחידה; ארצות הברית, ארגנטינה, קולומביה, ברית המועצות ואוקראינה הצביעו בעד ובלגיה, בריטניה, קנדה, סין וצרפת נמנעו.
הפנייה השלישית של ישראל הייתה לאחר הבחירות לאספה המכוננת. ב-4 במרץ 1949, בהחלטה 69 של מועצת הביטחון של האו"ם, נאמר שישראל היא מדינה שוחרת שלום, ומועצת הביטחון ממליצה על קבלתה כחברה באו"ם. בהצבעה, נציג מצרים נמנע ונציג הממלכה המאוחדת לא הופיע כלל לדיון. בעד ההחלטה הצביעו סין, צרפת, ארצות הברית, ברית המועצות, ארגנטינה, קנדה, קובה, נורווגיה, והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית.
ב-11 במאי 1949 אישרה העצרת הכללית של האומות המאוחדות ברוב של שני שלישים את הבקשה להכניס את ישראל לאו"ם בהחלטה 273 של העצרת הכללית של האו"ם. בהצבעה באספה הכללית הצביעו 37 בעד, 12 נגד ו-9 נמנעו. המדינות שהצביעו בעד היו ארגנטינה, אוסטרליה, בוליביה, קנדה, צ'ילה, סין, קולומביה, קוסטה ריקה, קובה, צ'כוסלובקיה, הרפובליקה הדומיניקנית, אקוודור, צרפת, גואטמלה, האיטי, הונדורס, איסלנד, ליבריה, לוקסמבורג, מקסיקו, הולנד, ניו זילנד, ניקרגואה, נורווגיה, פנמה, פרגוואי, פרו, הפיליפינים, פולין, אוקראינה, דרום אפריקה, ברית המועצות, ארצות הברית, אורוגוואי, ונצואלה ויוגוסלביה. מקרב המתנגדות היו שש משבע חברות הליגה הערבית (מצרים, עיראק, לבנון, סעודיה, סוריה ותימן) וכן אפגניסטן, בורמה, אתיופיה, הודו, איראן (שהכירה לפני כן בישראל דה פקטו) ופקיסטן. הנמנעות היו בלגיה, ברזיל, דנמרק, אל סלוודור, יוון, סיאם, שוודיה, טורקיה והממלכה המאוחדת. רבות מהמדינות שהצביעו בעד כבר הכירו בישראל, לפחות דה פקטו, עוד לפני ההצבעה באו"ם.
שנות השישים והשבעים
עד לסוף שנות השישים רקמה ישראל יחסים דיפלומטיים עם רוב מדינות מערב אירופה, אמריקה הצפונית והדרומית, וחלק ניכר ממדינות אפריקה.
לאחר מלחמת ששת הימים הופעל לחץ דיפלומטי וצבאי רב על ישראל, ומדינות ערב איימו להטיל אמברגו נפט על מדינות שקיימו יחסים דיפלומטיים עם ישראל. כתוצאה מכך ניתקו מדינות רבות באפריקה ובאסיה את יחסיהן עם ישראל. גם מדינות הגוש הסובייטי תמכו בחרם הערבי, ורובן ניתקו בשנת 1967 את קשריהן הדיפלומטיים עם ישראל, בהן ברית המועצות, פולין, צ'כוסלובקיה, הונגריה ובולגריה. לאחר קריסת ברית המועצות ב-1991 חידשו מדינות אלה את היחסים דיפלומטיים עם ישראל.
בעקבות ועידת ח'רטום (1967) ומשבר האנרגיה העולמי (1973) ניתקו מדינות רבות את יחסיהן הדיפלומטיים עם ישראל, בהן מדינות מאמריקה הלטינית (בוליביה, קובה, ניקרגואה וונצואלה), מהליגה הערבית (מאוריטניה), מאפריקה (צ'אד, גינאה, מאלי וניז'ר) וכן איראן (עוד לפני המהפכה האסלאמית). רוב היחסים עם מדינות אלה לא שוקמו.
משנות השמונים ואילך
בעקבות ההכרה של אש"ף בישראל והתקדמות בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני, שוקמו היחסים הדיפלומטיים עם מדינות רבות באפריקה ואסיה ואף עם מספר מדינות ערביות. קריית הוותיקן הכירה בישראל באופן רשמי בשנת 1994.
בשנת 2002 הליגה הערבית הציעה הכרה של מדינות ערב בישראל, כחלק מיוזמת השלום הערבית.
בעקבות מלחמת לבנון השנייה (2006) והסגר על רצועת עזה (2007) הורעו או הושעו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין מספר מדינות.
גינאה ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל ב-12 ביוני 1967, וחידשה אותם ב-20 ביולי 2016, לאחר שקיבלה תמיכה מישראל במאבקה בהתפרצות נגיף האבולה במדינה.(אנ')
ניקרגואה חידשה את היחסים במרץ 2017.
המצב כיום
נכון לשנת 2018, 31 מדינות החברות באו"ם לא מכירות במדינת ישראל, בהן 18 מדינות החברות בליגה הערבית (אלג'יריה, בחריין, קומורו, ג'יבוטי, עיראק, כווית, לבנון, לוב, מרוקו, עומאן, קטר, ערב הסעודית, סומליה, סודאן, סוריה, טוניסיה, איחוד האמירויות הערביות ותימן), 10 מדינות חברות הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (אפגניסטן, בנגלדש, ברוניי, צ'אד, אינדונזיה, איראן, מלזיה, מאלי, ניז'ר ופקיסטן), ושלוש מדינות נוספות (בהוטן, קובה וקוריאה הצפונית).
למדינות אלו אין אפשרות להיכנס עם דרכון ישראלי. חלק מהמדינות אינן מאפשרות כניסת בעלי דרכונים של מדינות אחרות, שבהם מופיעה אשרת כניסה לישראל.
בדצמבר 2017 שבעה ישראלים הגישו בקשת כניסה לערב הסעודית על מנת להשתתף בטורניר שחמט בינלאומי, אך בקשתם נדחתה.[2]
רשימת המדינות
| = מדינות ללא קשרים דיפלומטים עם ישראל | = מדינות שניתקו קשרים דיפלומטים עם ישראל |
| שם המדינה[3] | תאריך הכרה בישראל | הערות | |
|---|---|---|---|
| אוגנדה | לא ידוע | היחסים נותקו ב-30 במרץ 1972 וחודשו בשנת 1994
אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקניה) | |
| אוזבקיסטן | 21 בפברואר 1992 | שגרירות בטשקנט | |
| אוסטריה | 5 במרץ 1949 | שגרירות בווינה | |
| אוסטרליה | 29 בינואר 1949 | שגרירות בקנברה | |
| אוקראינה | 26 בדצמבר 1991 | שגרירות בקייב | |
| אורוגוואי | 19 במאי 1948 | שגרירות במונטבידאו | |
| אזרבייג'ן | 7 באפריל 1992 | שגרירות בבאקו | |
| ללא קשרים | איחוד האמירויות | בנובמבר 2015 נפתחה נציגות ישראלית רשמית ראשונה באבו דאבי. | |
| איטליה | 8 בפברואר 1949 | שגרירות ברומא | |
| איי בהאמס | 24 בספטמבר 1974 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות במקסיקו) | |
| איי מרשל | 16 בספטמבר 1987 | אין שגרירות (התיאום נעשה דרך שגריר איי מרשל בישראל) | |
| איי סיישל | ספטמבר 1992 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגריר בקניה) | |
| איי שלמה | ינואר 1989 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגריר איי שלמה בישראל) | |
| ללא קשרים | אינדונזיה | ||
| איסלנד | 11 בפברואר 1949 | שגרירות ברייקיאוויק | |
| ניתקו את היחסים | איראן | הכירה בישראל דה פקטו ב-14 במרץ 1950. הקשרים נותקו
בעקבות המהפכה במדינה ולאחר הימלטות צוות השגרירות מהמדינה ב-18 בפברואר 1979 | |
| אירלנד | ינואר 1975 | שגרירות בדבלין | |
| אל סלוודור | 11 בספטמבר 1948 | שגרירות בסן סלוודור | |
| אלבניה | 16 באפריל 1949 | יחסים דיפלומטים רשמיים מתקיימים משנת 1991
שגרירות בטירנה | |
| ללא קשרים | אלג'יריה | ||
| אנגולה | 16 באפריל 1992 | שגרירות בלואנדה | |
| אנדורה | 13 באפריל 1994 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בספרד) | |
| אנטיגואה וברבודה | 22 ביוני 1983 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית) | |
| אסטוניה | 9 בינואר 1992 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בפינלנד) | |
| ללא קשרים | אפגניסטן | ||
| אקוודור | 2 בפברואר 1949 | שגרירות בקיטו | |
| ארגנטינה | 14 בפברואר 1949 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגריר רומניה בישראל) | |
| אריתריאה | 6 במאי 1993 | שגרירות באסמרה | |
| ארמניה | 4 באפריל 1992 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות ארמניה בישראל) | |
| ארצות הברית | 14 במאי 1948 | שגרירויות בוושינגטון | |
| אתיופיה | 24 באוקטובר 1961 | שגרירות באדיס אבבה | |
| ללא יחסים | בהוטן | ||
| בוטסואנה | אין תאריך מדויק | התקיימו יחסים דיפלומטים משנת 1966(עצמאות המדינה)
ועד אוקטובר 1973 (מלחמת יום כיפור). היחסים חודשו בשנת 1994 (הסכמי אוסלו) אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגריר בוטסואנה בישראל) | |
| בולגריה | 4 בדצמבר 1948 | היחסים נותקו ב-10 ביוני 1967 (בזמן מלחמת ששת הימים)
וחודשו ב-3 במאי 1990 | |
| ניתקו את היחסים | בוליביה | 24 בפברואר 1949 | ניתקה את קשריה הדיפלומטים עם ישראל ב-2009 בעקבות מבצע עופרת יצוקה
החל מ-2014, נדרשת הוצאת ויזה לשם כניסה למדינה (לבעלי דרכון ישראלי). |
| בוסניה והרצגובינה | 26 בספטמבר 1997 | אין שגרירות במדינה (תיאום נעשה דרך שגריר בוסניה בישראל) | |
| בורונדי | לא ידוע | אין שגרירות במדינה (תיאום נעשה דרך השגרירות באתיופיה) | |
| בורקינה פאסו | 5 ביולי 1961 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בחוף השנהב) | |
| ללא יחסים | בחריין | ||
| בלגיה | 15 בינואר 1950 | שגרירות בבריסל | |
| בליז | 6 בספטמבר 1984 | אין שגרירות במדינה (תיאום נעשה דרך השגרירות באל סלבדור) | |
| בלארוס | 10 ביולי 1991 | 11 במאי 1949 (דה פקטו)[4]שגרירות במינסק | |
| ללא יחסים | בנגלדש | ||
| בנין | 5 בדצמבר 1984 | אין שגרירות במדינה (תיאום נעשה דרך השגרירות באתיופיה) | |
| ברבדוס | 29 באוגוסט 1967 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית) | |
| ללא יחסים | ברוניי | ||
| ברזיל | 7 בפברואר 1949 | שגרירויות בברזיליה | |
| בריטניה | 28 באפריל 1950 | שגרירות בלונדון | |
| גאורגיה | יוני 1992 | שגרירות בטיביליסי | |
| גאנה | לא ידוע | היחסים נותקו באוקטובר 1973 (מלחמת יום כיפור) ושוקמו ב-2011, עם
פתיחתה של שגרירות ישראל בעיר הבירה אקרה | |
| גבון | 29 בספטמבר 1973 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות גבון בישראל) | |
| גואטמלה | 19 במאי 1948 | שגרירות בגואטמלה-סיטי | |
| ללא יחסים | ג'יבוטי | ||
| גינאה | לא ידוע | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בסנגל) | |
| גינאה ביסאו | מרץ 1994 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בגבון) | |
| גינאה המשוונית | לא ידוע | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקמרון) | |
| גמביה | לא ידוע | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בסנגל) | |
| ג'מייקה | ינואר 1962 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית) | |
| גרמניה | 12 במאי 1965 | שגרירויות בברלין | |
| גרנדה | ינואר 1975 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית) | |
| דומיניקה | ינואר 1978 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית) | |
| דנמרק | 2 בפברואר 1949 | שגרירות בקופנהגן | |
| דרום אפריקה | 24 במאי 1948 | שגרירות בפרטוריה | |
| דרום סודאן | 28 ביולי 2011 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות דרום סודאן בישראל) | |
| האיטי | 26 בפברואר 1949 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית) | |
| הודו | 17 בספטמבר 1950 | שגרירות בניו דלהי | |
| הולנד | 11 במאי 1949 | שגרירות בהאג | |
| הונגריה | 24 במאי 1948 | שגרירות בבודפשט | |
| הונדורס | 8 בנובמבר 1948 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות הונדורס בישראל) | |
| וייטנאם | 12 ביולי 1993 | שגרירות בהאנוי | |
| ונואטו | 16 בדצמבר 1993 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות ונואטו בישראל) | |
| ניתקו את היחסים | ונצואלה | 27 ביוני 1948 | היחסים נותקו בשנת 2009, ביוזמת הנשיא הוגו צ'אווס |
| וותיקן | 30 בדצמבר 1993 | שגרירות בוותיקן | |
| זימבבואה | 26 בנובמבר 1993 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות זימבבואה בישראל) | |
| זמביה | 1964 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות זימבבואה בישראל)
היחסים בין המדינות נותקו בשנת 1973 וחודשו בשנת 1997 | |
| חוף השנהב | 15 בפברואר 1961 | שגרירות באבידג'אן | |
| טג'יקיסטן | אפריל 1992 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות טג'יקיסטן בישראל) | |
| טובאלו | יולי 1984 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות טובאלו בישראל) | |
| טוגו | לא ידוע | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בחוף השנהב) | |
| טונגה | יוני 1977 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות טונגה בישראל) | |
| טורקיה | 28 במרץ 1949 | שגרירות ישראל באנקרה | |
| טורקמניסטן | 6 באוקטובר 1993 | שגרירות באשגבאט | |
| טנזניה | לא ידוע | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקניה)
הקשרים בין המדינות נותקו לאחר מלחמת ששת הימים | |
| טרינידד וטובגו | ינואר 1962 | אין שגרירות | |
| ירדן | 1994 | שגרירות בעמאן.
בעקבות התקרית בשגרירות ישראל בעמאן 2017 הוחזרה השגרירה הישראלית. נכון לעכשיו טרם מונה שגריר חדש. | |
| ללא יחסים | כווית | ||
| הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | |||
| מיאנמר | שגרירות ביאנגון | ||
| מצרים | 1977 | שגרירות בקהיר | |
| היחסים נותקו | מרוקו | 1994 בעקבות הסכמי אוסלו | היחסים בין המדינות נותקו בשנת 2000 בעקבות האינתיפאדה השנייה |
| ניקרגואה | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות ישראל בקוסטה ריקה)
היחסים בין המדינות נותקו בשנת 2010 בעקבות פרשת המרמרה וחודשו בשנת 2017 | ||
| סרי לנקה | מרץ 1955 | אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות ישראל בהודו)
היחסים כוננו ונותקו מספר פעמים. | |
| פולין | מאי 1948 | שגרירות ישראל בוורשה
היחסים נותקו ב-1967 בעקבות מלחמת ששת הימים, וחודשו בשנת 1990 עם נפילת המשטר הקומוניסטי בפולין. |
ראו גם
- יחסי החוץ של ישראל
- נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם
- ישראל ומדיניות השכנות האירופית
- חרם על ישראל
- זכות הקיום
- רשימת מדינות שאינן מוכרות
הערות שוליים
- ↑ עמית ולדמן, העולם כולו נגדנו? בדקנו, באתר מאקו, 8 באפריל 2017
- ↑ איתמר אייכנר ורויטרס, הלחץ לא הועיל: שחמטאים מישראל לא ישתתפו באליפות העולם בסעודיה, באתר ynet, 24 בדצמבר 2017
- ↑ הקישורים הפנימיים מתייחסים לערכים אודות היחסים בין המדינות. במידה ולא קיים ערך שכזה, הקישור יהיה לערך אודות המדינה.
- ↑ כחלק מההרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית אשר השתייכה לברית המועצות