פריפריה חברתית
פריפריה חברתית הוא מונח המתאר יישובים חלשים מבחינה סוציו-אקונומית שאינם חלק מהפריפריה הגאוגרפית. היא נוגעת בעיקר לקבוצות שאינן חלק מהרוב החזק, כלומר: מעוטי יכולת, מיעוטים וחלק מאוכלוסיות העולים. הפריפריה החברתית בישראל מונה 124 רשויות מוניציפליות, מתוכם 16 ערים, 19 מועצות מקומיות, 5 מועצות אזוריות. נוסף עליהן ב-22 ערים ישנן שכונות המוכרות כפריפריה חברתית. סך הכל מתגוררים באזורים אלה כ-31% מכלל האוכלוסייה בישראל.
בנובמבר 2015 נתקבלה החלטת ממשלה מס' 631 בה הוחלט על הקמת אגף הפריפריה החברתית במשרד לפיתוח הנגב והגליל. האגף מקצה משאבים ייחודיים ליישובי הפריפריה החברתית לצורך קידומם. כמו כן הוא מגבש תוכניות עבודה שנתיות בשיתוף משרדי ממשלה, רשויות מוניציפליות והמגזר השלישי. האגף פועל לחיזוק החוסן החברתי, הגדלת הצמיחה הכלכלית, צמצום פערי הזדמנויות ושיפור באיכות החיים. עיקר עבודתו הוא בפיתוח תעסוקה ומוסדות ציבור, קידום החינוך, ההשכלה והתרבות והקמת מיזמים חברתיים וקהילתיים.
הרשויות בפריפריה החברתית
- עיריות: אום אל-פחם, טייבה, מודיעין עילית, אלעד, טירה, קלנסווה, באקה אל-גרבייה, ירושלים, קריית מלאכי, בית שמש, כפר קאסם, רמלה, ביתר עילית, לוד ובני ברק
- מועצות מקומיות: אבו גוש, דלית אל-כרמל, עמנואל, בית אל, זמר, עספיא, בסמ"ה, חריש, ערערה, ג'לג'וליה, כפר ברא, פוריידיס, ג'סר א-זרקא, כפר קרע, קריית ארבע, ג'ת, מעלה עירון, קריית יערים ורכסים
- מועצות אזוריות: נחל שורק ושפיר
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] פריפריה חברתית25428132