בהמה וחיה בהלכה

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו למכלול ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בהמות: פרות וכבשים בחווה.

בהלכה, היונקים היבשתיים הגדולים מתחלקים לשתי תת-קטגוריות, חיה ובהמה, השונות זו מזו בהלכותיהן.

תת-הקטגוריה "בהמה" כוללת את חיות המשק המבויתות המצויות במקום יישוב, ואילו תת-הקטגוריה "חיה" כוללת את חיות הבר.

הגדרות ומיון

למונחים "בהמה" ו"חיה" משמעות מורחבת ומשמעות מצמצמת.

במשמעות המורחבת "בהמה" ו"חיה" הן מילים נרדפות, המשמשות לעיתים קרובות כשם לקטגוריה הכוללת את כל מיני היונקים היבשתיים הגדולים, למעט האדם., וברוב המקומות בתורה שבכתב, "חיה" ו"בהמה" הם שמות כללים ומתחלפים, כמאמר חכמים: "הבהמה בכלל חיה".

במשמעות המצמצמת חיה ובהמה הן תת-קטגוריות שונות:

"בהמה" היא בעל חיים מקטגוריה זו המשתייך למיני החיות המבויתות ולבעלי החיים המשמשים לצורכי המשק: לחלב, לבשר, לרכיבה ולביגוד, כגון בקר הבית, צאן, חמור הבית, גמל וחזיר הבית.

חיה היא בעל חיים שאינו חלק ממשק הבית, וגדל שלא במקום יישוב כגון צבי, אייל, ערוד ופיל.

נחלקו התנאים במשנה אם כלב משתייך לבהמה או לחיה: לשיטת חכמים כלב הוא מין חיה, ולשיטת רבי מאיר הוא מין בהמה.

אף בעלי חיים שיכולים להתרבות אלה עם אלה עשויים להשתייך לתת-קטגוריות נפרדות, כגון חזיר הבר (חיה) וחזיר הבית (בהמה), חמור הבית (בהמה) וערוד (חיה).

במשנה ובתלמוד נחלקו הדעות בעניין בעל החיים המכונה כוי, האם הוא חיה, בהמה או שאינו מסווג לאף לא אחת מקטגוריות אלה. יש אומרים שכוי זה הוא בן כלאיים של בהמה וחיה, ולכן לא ניתן לסווגו בוודאות לאחת מהקטגוריות.

סימנים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הלכות המיוחדות לקבוצה הכוללת חיות ובהמות

סימני כשרות

סימני הטהרה שעל פיהם נקבע אם בעל החיים כשר או אינו כשר משותפים לקבוצות הבהמות והחיות, ומבדילות אותן משאר בעלי החיים. חיות ובהמות כשרות רק אם הם מעלות גירה, מפריסות פרסה ושוסעות שסע.

התורה מציינת 10 מיני יונקים טהורים, כולם אוכלי צמחים. מתוך רשימת היונקים הטהורים המופרטת בתורה, 3 מוגדרים בהמה בהלכה ו-7, לא מבויתים, מוגדרים חיה טהורה.

בהמות הכשרות לאכילה

עם הבהמות הכשרות לאכילה נמנים שלושה סוגים בלבד: הפרים, הכבשים והעיזים

• 
  פרה
• 
  כבשה
• 
  עז

חיות הכשרות לאכילה

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו למכלול ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: בערכים אודות החיות עצמן נזכרו זיהויים שונים.

החיות הכשרות היחידות הן שבע כפי שנכתב בתורה:

אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר:

• אַיָּל - הוא המין ממשפחת האייליים הידועה לנו.
• צבי - סוג בתת-משפחת הצבאיים שבמשפחת הפריים.
• יחמור - סוג ומין יחיד במשפחת האייליים.
• אקו - יעל, לפי דעת ראשוני מפרשי התורה והתלמוד.
• דישון - ראם
• תאו - לפי דעה בתלמוד בבלי זהו שור הבר^{[דרושה הבהרה]} ויש דעות שהוא מין אחר.
• זמר - לא נמצא לו תיאור במקורות, יש המזהים אותו בימינו עם הג'ירף.

• 
  אייל
• 
  צבי
• 
  יחמור
• 
  יעל (אקו?)
• 
  ראם (דישון?)
• 
  שור הבר (תאו?)
• 
  ג'ירף (זמר?)

הלכות נוספות

איסור גיד הנשה חל על בהמות וחיות כשרות כאחת.

טומאת נבלה נוהגת בבהמה ובחיה.

הלכות שבהן החיה והבהמה נבדלות זו מזו

לחלוקה זו ביהדות בין חיה לבהמה השלכות הלכתיות רבות ומגוונות.

• קרבנות - באים רק מבהמה (פר, כבש ועז) וכן מן העוף אך לא מחיה.
• האיסור אותו ואת בנו - שלא לשחוט ביום אחד, אינו נוהג בחיה.
• בכור - קדושת בכור נוהגת בבהמה ואינה נוהגת בחיה.
• בשר בחלב - לרוב הדעות מהתורה אינו נוהג בחיה (אך אסור מדרבנן).
• זרוע לחיים וקיבה - שמצוה לתת לכהן נוהגת בבהמה ואינה נוהגת בחיה.
• חֵלב - איסור אכילתו בבהמה ולא בחיה.
• טומאה - חלב של חיה מטמא טומאת נבלה.
• כיסוי הדם - מצווה זו נוהגת רק בחיה ועוף ולא בבהמה.
• מעשר בהמה - אינו נוהג בחיה.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] בהמה וחיה בהלכה25569220