הגליל התחתון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:04, 1 בספטמבר 2019 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " מאוד " ב־" מאד ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת תבליט של הגליל התחתון
הגליל
הר תבור
בקעת בית נטופה
כרמיאל ובקעת בית כרם
בית הכנסת העתיק בארבל על רקע מצוק הארבל

הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן הוא חבל ארץ בצפונהּ של ארץ ישראל. גבולותיו הם עמק יזרעאל[1] בדרום, הכנרת ועמק הירדן במזרח, בקעת בית כרם בצפון ועמק זבולון ומישור עכו במערב.

הגליל התחתון הוא יחידת המשנה הדרומית של הגליל. הוא קרוי "תחתון" בשל היותו פחות הררי מהגליל העליון, ולמעשה זהו חבל הארץ ההררי הנמוך ביותר בארץ-ישראל. פסגותיו של הגליל התחתון מתנשאות עד לגובה של כ־500 מטרים מעל לגובה פני הים. הפסגות הגבוהות ביותר הן הר כמון (602 מטר) שברכס שגור בחלקו הצפוני של הגליל התחתון והר יונה (573 מטר) בחלקו הדרומי.

חז"ל הגדירו את תחומי הגליל התחתון כך: ”ומכפר חנניה ולמטן כל שהוא מגדל שקמים גליל התחתון”[2], ויוסף בן מתתיהו הגדירם כך: ”לאורכו משתרע הגליל התחתון מטבריה עד כבול, השכנה לעכו שעל חוף הים, ולרוחבו מכפר במישור הגדול הנקרא אכסאל (כסלות תבור המקראית) עד בירסבה (באר שבע הגלילית שליד כפר חנניה)”[3].

נופים

בגליל התחתון ניתן להבחין בשלוש יחידות נוף השונות זו מזו במבנה הגאולוגי:

  • הגליל התחתון המערבי (גבעות אלונים-שפרעם-טבעון)
  • הגליל התחתון המרכזי
  • רמות הגליל התחתון המזרחי


הגליל התחתון המרכזי בנוי מרכסי הרים נמוכים שצורתם מעוגלת הנמשכים ממזרח למערב כאשר ביניהם עמקים רחבים:
(מסודרים מצפון לדרום)

הגליל התחתון המזרחי בנוי מרמות נטויות העולות מכיוון דרום מערב ונופלות בחדות בכיוון צפון מזרח:

במערב הגליל התחתון מצויות גבעות נמוכות (200–300 מטר) המכוסות ביערות אלונים, במרכז הגליל התחתון השטח הופך הררי יותר ובמזרח שוב מתמתן לכדי גבעות בזלת שטוחות בגבהים של כ־300 מטר מעל פני הים. במזרחו הופכים הרכסים לרמות בזלת נרחבות המשתפלות מצפון מזרח לדרום מערב.

נופו של הגליל התחתון פחות דרמטי מזה של הגליל העליון, אך ירוק ומעודן יותר. חלק נכבד מהתוצרת החקלאית של ישראל מקורו בגליל התחתון, ובמיוחד בעמק יזרעאל רחב הידיים ובעמק בית שאן.

קרקעות

  • גיר: סלע משקע ימי, שנוצר כתוצאה מהצטברות של קונכיות ושל שלדים של בעלי-חיים ימיים על קרקעית הים. את הגיר אפשר למצוא בעיקר במרכזו של הגליל התחתון והוא מרכיב את רוב הקרקעות באזור זה.
  • טרה רוסה חומה: עשירה במינרלים ונמצאת בכמויות גדולות בגליל התחתון. היא מתפתחת על סלעי דולומיט וגיר. הטרה רוסה מהווה בסיס להתפתחות היערות בגליל כי בה יש כמות רבה של מינרליים שנחוצה לעצים.
  • בזלת: סלע המורכב ממגמה שמתפרצת מהרי געש, מתקררת ואז הופכת לסלע קשה ובלתי חדיר. סלע הבזלת מורכב מגרגרים קשים ומקורו במזרח הגליל התחתון שיותר קרוב לאזור הגולן. סלעי הבזלת גם הופכים לקרקע מאד פוריה.

מים

ההתיישבות בגליל התחתון המזרחי התבסס עד שנת 1932 אך ורק על מי מעיינות בתחומי היישובים שהספיקו בצמצום רק לשימוש ביתי ועל כן לא היה ניתן לקיים חקלאות שלחין. בשנת 1932 בוצע בבקעת יבנאל קידוח עמוק ראשון שסיפק מים להשקיה ליבנאל ובית גן. בשנת 1942 הונח צינור מים מן הכנרת אל היישוב, והמושב הרחיב את שטחיו המעובדים, בהתבסס על מקור המים החדש, למרות המחיר היקר יחסית של המים[4]. במהלך העשור הראשון למדינת ישראל ניהלו יישובי הגליל התחתון מאבק בלתי פוסק בדרישה שהממשלה תפתור את בעיית המים שלהם. מספר ניסיונות לקידוחים מקומיים שבוצעו בשנים אלו נכשלו והדרישה הייתה להביא לאזור מים מהכנרת[5].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים