העתודה האקדמית

קצונה אקדמית (ידוע גם כעתודה אקדמית) היא מסלול בו מאפשרים לאדם החייב גיוס לצבא ללמוד לימודים אקדמיים ולממש את השירות הצבאי לאחר תום לימודיו, תוך ניצול ההכשרה שעבר לצורכי הצבא.

בישראל, העתודה האקדמית היא תוכנית המופעלת על ידי צה"ל במטרה לקלוט לשורותיו חיילים בעלי הכשרה על תיכונית (מהנדס, אחות, מורה, תואר אקדמי) במקצועות הנחוצים לצבא.

גיל הגיוס לצה"ל, 18 שנה, מביא לשורות צה"ל חיילים שלרוב השכלתם אינה עולה על השכלה תיכונית. בתחומים רבים של פעילותו זקוק צה"ל לחיילים בעלי השכלה רחבה יותר, חיילים בעלי תואר אקדמי, כגון: מהנדסים, רופאים ועורכי דין. למטרה זו, קיים מסלול העתודה האקדמית.

המשרת במסלול העתודה האקדמית קרוי "עתודאי". בעברית, עתודה היא דבר הנשמר לשעת חירום, כאשר יהיה בו צורך. צה"ל מוותר על ניצול החייל ברגע זה ושומר אותו לזמן מאוחר יותר, כאשר יסיים החייל את לימודיו.

תוכניות דומות במדינות אחרות

תוכניות עתודה אקדמאית קיימות במדינות רבות, בהן ארצות הברית, בה מופעלות תוכניות עתודה לקצונה כגון Naval Reserve Officer Training Corps, ‏ Reserve Officers' Training Corps‏ Army Reserve Officers' Training Corps.

המסלול

העתודאי מתחיל את מסלול העתודה בשנת הלימודים העוקבת לסיום לימודיו בבית הספר התיכון. תחילה, במקום להיכנס לשירות פעיל, יוצא העתודאי לדחיית שירות (דח"ש) לצורך לימודיו האקדמיים. עם סיום לימודיו חוזר העתודאי לשירות פעיל, יוצא לקורס קצינים או משובץ ביחידתו בתור קצין מקצועי אקדמי ומשלים את שירותו הסדיר.

במהלך דחיית השירות פטור העתודאי מרוב החובות של חייל בשירות סדיר. חלות עליו מספר מגבלות הקשורות להתחייבותו להשלים את התואר וכן מחויבותו לשירות סדיר שלא נפרעה עדיין. מגבלות אלה כוללות, בין היתר, קשיים מסוימים לצאת לחו"ל וכן מגבלות הקשורות ללימודיו האקדמיים של העתודאי. משום שהתחייב ללימודים מסוימים אינו יכול לשנות את מסלול לימודיו ללא אישור וכן הוא מחויב לסף ציונים מסוים הנקבע על ידי הצבא. זכויותיו האזרחיות של העתודאי, שאינן ניתנות למשרתים בשירות סדיר, כוללות למשל את זכותו לעבוד במהלך דחיית השירות.

למרות זאת, הצבא אינו מנתק קשר עם העתודאי ובזמני הפסקת הלימודים, בייחוד בחופשות הקיץ, מחזיר אותו לשירות לצרכים שונים: אימונים צבאיים כגון טירונות, תעסוקה מבצעית ופעילויות נוספות.

כתנאי כניסה למסלול חותמים המיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) על חוזה מפורט המסדיר את זכויותיהם וחובותיהם. בכלל זה התחייבות לשירות קבע של שלוש שנים (כתמורה לשיבוץ במקצוע הנלמד). החל משנת 2003, נשים המתקבלות למסלול מתחייבות לשירות חובה של שלוש שנים, בדומה לגברים.

יוצאים מן הכלל לתנאים אלו הם העתודאים אשר משלימים תואר ד"ר לרפואה (M.D.‎) או לרפואת שיניים (DMD). אלו, בשל משך הזמן הרב הנדרש להשלמת התואר, מתחייבים לעסוק במקצועם בשירות קבע של שנתיים בלבד.

במרבית התוכניות של העתודה האקדמית נערכים הלימודים במסגרת מסלולי הלימוד הרגילים הקיימים באוניברסיטאות, ללא מעורבות של הצבא בקביעת תוכנית הלימודים.

דרישות הקבלה

המלש"בים המעוניינים להצטרף לתוכנית נדרשים לעבור שני שלבי מיון:

• בשלב הראשון נבחנים המועמדים על פי קריטריון הקב"א, הצד"כ, והדפ"ר - נתוני פתיחה צבאיים חסויים המתקבלים מהצו הראשון. הדרישות המינימליות בשלב זה כמעט שאינן משתנות עם הזמן ועומדות על קב"א 52 לפחות, צד"כ 17 לפחות, ודפ"ר 60 ומעלה. דרישות אלה עומדות בקנה אחד עם הדרישה למדרג קצונה 1. כמו כן מסוננים, באופן אוטומטי, מועמדים שאינם עומדים בציון סף פסיכומטרי של 570 או ציון סף פסיכומטרי שנקבע מראש לכל מסלול לימודים. כלומר, אם מועמד נרשם למסלול לימודים מסוים ואינו עומד בציון הסף הפסיכומטרי שקבע מדור עתודות ושוחרים (מדור בענף קד"צ של מנהל הגיוס) למקצוע - לא יוכל המועמד להמשיך ולהתמיין למקצוע זה.
• בשלב השני המועמדים נדרשים לעמוד, באופן בלתי תלוי, גם בדרישות הקבלה למקצוע הנבחר במוסד האקדמי המאושר על ידי הצבא שאליו הגישו מועמדות. בנוסף עוברים המועמדים מבחנים אישיותיים-פסיכולוגיים במכון התאמה תעסוקתית אזרחי, שנבחר על ידי צה"ל. לבסוף משקלל הצבא את הציון הפסיכומטרי, הדירוג הצבאי וציוניהם האישיותיים-פסיכולוגיים של המועמדים לכדי ציון אחיד, ובעלי הציונים הגבוהים מבין המועמדים מתקבלים לתוכנית.

הטבות ותנאי השירות

נכון לשנת 2008, צה"ל משתתף חלקית במימון שכר הלימוד במוסד להשכלה גבוהה ומבטיח מספר הטבות בתנאי השירות:

• במסגרת תוכנית עתידים - בתת-תוכנית "עתידים לצבא", אליה מתקבלים מלש"בים מהפריפריה, מעיירות פיתוח ושכונות מצוקה, וכלל העומדים בקריטריונים הסוציו-אקונומיים של התוכנית, ניתן מחשב נייד, נבחנת הזכאות למלגת קיום חודשית וכן ניתנות הטבות נוספות.
• עתודאים לרפואה ורפואת שיניים זכאים לקבל מצה"ל השתתפות כספית בשכר הדירה או המעונות, החל משנת לימודיהם הרביעית. גובה ההשתתפות נקבע לפי מחירו של מקום במעונות של האוניברסיטה בה לומד העתודאי.
• עתודאי המסלול סיעוד בפיסגה של חיל הרפואה זכאים למימון מלא של התואר והמגורים בבית החולים וולפסון.
• שכר העתודאים במהלך שירות החובה גבוה משכר חיילי חובה שאינם עתודאים ביחידות עורפיות (בזכות התואר הראשון ודרגות הקצונה), אם כי נמוך מעט משכר חיילים קרביים. רופאים המשרתים ביחידות שדה זוכים אף ל"מענק רופאים" מיוחד, אשר מעלה את שכרם במהלך שירות החובה לרמה של שכר המינימום במשק.
• היתר עבודה פרטית במהלך שירות החובה החל מגיל 22 ללא צורך בהוכחת מצוקה כלכלית (בכפוף לאישור מפקד היחידה).
• אישור יציאה לחו"ל בחופשות כבר במהלך שנת שירות החובה הראשונה (בכפוף לאישור מפקד היחידה).
• במקרה של אי-שיבוץ במקצוע שנלמד – שחרור מלא משירות הקבע (הגדרת השיבוץ במקצוע שמורה אך ורק לגורמים המוסמכים בצה"ל, ולכן לרוב לא משוחרר העתודאי משירות קבע).
• בפני העתודאים קיימת האפשרות להתנדב ליחידות שדה מובחרות (יחידות התנדבות בלבד), כגון קורס טיס, קורס חובלים וסיירות. לעתודאים שעברו קורס קצינים ניתנת האפשרות להתנדב רק לקורס טיס וקורס חובלים.

לרוב נשלח העתודאי לקורס קצינים בסמוך לחזרתו לשירות, ומקבל בתומו דרגת סגן. עתודאים המודחים מקורס קצינים, או נשלחים אליו באיחור, משובצים ביחידתם ומקבלים את דרגת הקמ"א (קצין מקצועי אקדמאי), או דרגה מקבילה לה כגון: קר"פ (קצין רפואה) או קמ"ש (קצין משפטים). עתודאי העובר את קורס הקצינים רק בשנות שירות הקבע שלו (לאחר קבלתו את דרגת הקא"ב) יקבל בתומו דרגת סרן.

הקשר לצבא במהלך הלימודים

הקשר לצבא מנוהל כולו במסגרת תוכנית "גביש", המנוהלת על ידי מדור עתודה אקדמית במיטב, שמטרתה הידוק הקשר בין העתודאי לצבא בזמן דחיית השירות. התוכנית, שטרם יושמה במלואה, אמורה לכלול:^{[דרוש מקור]}

• טירונות רובאי 02 בקיץ הראשון ללימודים (לעיתים בקיץ השני או לפני תחילת הלימודים למתחילים לימודיהם בסמסטר אביב)
• מעקבים אקדמיים לבדיקת תקינות אקדמית והתקדמות סבירה בתואר (בעיקר בשנה א')
• תעסוקה מבצעית של כ-25 יום, בקיץ העוקב לקיץ שבו ביצעו העתודאים טירונות (לבנים בלבד)
• סדרת חילות במהלכה נפגשים החוזרים לשירות עם אפשרויות השיבוץ שלהם
• סדנת מיטב - במהלכה לומדים החוזרים לשירות כיצד לנסח קורות חיים לצבא
• "ינשוף" - מידעון המגיע אחת לרבעון לבתי העתודאים ומספק חדשות ועדכונים
• כנס קמפוס - כנס מקצועי לשנים א'-ב', הכולל מפגש עם אנשי מדור עתודה
• שח"ר (שיבוץ וחזרה לשירות) מוקדם - קבלת תוצאות השיבוץ חצי שנה לפני תאריך השח"ר (כרגע זה עומד על 1–3 חודשים לפני תאריך השח"ר).

תוכניות לימודים אקדמיות ייחודיות

תוכנית ברקים

ערך מורחב – תוכנית ברקים

הלוגו של תוכנית ברקים

מטרתה של תוכנית ברקים היא להכשיר עתודאים לתפקידי מחקר ופיתוח בצה"ל ובמערכת הביטחון בהנדסת מכונות. את התוכנית מרכז ומוביל המנהל לכוח אדם טכנולוגי באגף כח אדם בצה"ל בשיתוף פעולה עם הטכניון. התוכנית קיימת מאז שנת 2001.

העתודאים בתוכנית לומדים לתואר ראשון ושני, כולל תזה, בהנדסת מכונות בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון.

ישנו מסלול נוסף לתואר בשם "ברקים-חומרים", תואר כפול במסגרת העתודה בהנדסת מכונות והנדסת חומרים. את התואר הראשון מסיימים בתוכנית מואצת הקצרה בשנה מהמסלול הרגיל, ואת התואר השני, כולל עבודת התזה, מסיימים בשנה הנותרת. מנהלת התוכנית דורשת מהמשתתפים לעמוד בסף אקדמי גבוה מזה הנדרש מיתר הסטודנטים בעתודה האקדמית.

הטבות מיוחדות למשתתפים בתוכנית:

• זכאות למענק עתודה, ובנוסף תוספת מענק ברקים.
• סטודנטים בתוכנית שהתקבלו לטכניון זכאים למעונות (אך לא למימון המעונות).
• שיבוץ מוקדם לתפקידי המחקר והפיתוח החילות השונים.

פעילות צבאית, נוספת לפעילות הרגילה במסגרת העתודה האקדמית:

• עתודאים במסגרת תוכנית "ברקים" יעברו הכנה חילית מותאמת אישית וקורס קצינים בקיץ השני שלהם (לאחר ארבעה סמסטרים) בעתודה, בסוף הקורס יקבלו העתודאים סיכת מ"מ, ובסוף הלימודים יעברו השלמה חילית בחיל בו שובצו ויקבלו דרגות סגן. המטרה בהקדמת קורס הקצינים היא מתן אפשרות לסיים את התזה של התואר השני בסוף השנה הרביעית ולפני הכניסה לתפקיד.
• עתודאים במסגרת תוכנית "ברקים" יעברו סדרת חיילות במהלך השנה השלישית ללימודיהם, במהלכה ישובצו לתפקידים הצבאיים.
• עתודאים במסגרת תוכנית "ברקים" יעברו סדרת תעשיות בה ייחשפו למאפייני העבודה בתחום הנדסת המכונות בתחום ההיי טק בישראל.

תוכנית פסגות

ערך מורחב – תוכנית פסגות

הלוגו של תוכנית פסגות

מטרתה של תוכנית פסגות היא להכשיר ולשבץ חיילים צעירים לתפקידי מחקר ופיתוח בצה"ל ובמערכת הביטחון. את התוכנית מרכז ומוביל המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון בשיתוף עם המנהל לכוח אדם טכנולוגי באגף משאבי אנוש בצה"ל.

העתודאים בתוכנית לומדים באחד משני מסלולים האורכים ארבע שנים:

• מסלול הנדסת תכנה: נפתח ב-2007. כולל תואר ראשון בהנדסת תוכנה ותואר שני במדעי המחשב (למעט התיזה) בטכניון בחיפה או באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב.
• מסלול הנדסת חשמל-פיזיקה: נפתח ב-1999. תואר ראשון כפול בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ובפיזיקה בפקולטה לפיזיקה ובפקולטה להנדסת חשמל בטכניון בחיפה או באוניברסיטת תל אביב.

על מנת להתקבל לתוכנית יש צורך בנתונים אישיים ולימודיים גבוהים במיוחד. הקבלה היא על סמך סכם, ציון פסיכומטרי, מבדקים פסיכולוגיים ואישיותיים וראיון קבלה.

מנהלת התוכנית דורשת מהמשתתפים לעמוד בסף אקדמי גבוה מזה הנדרשים מיתר הסטודנטים בעתודה האקדמית - כיום הרף התחתון להישארות בתוכנית עומד על ממוצע הגבוה מ-85.

הטבות מיוחדות למשתתפים בתוכנית:

• זכאות למענק עתודה, ובנוסף תוספת מענק פסגות.
• סטודנטים בתוכנית הלומדים בטכניון ובאוניברסיטת בן-גוריון זכאים למעונות (אך לא למימון המעונות).
• במהלך השנה מתקיימות הרצאות העשרה שונות עבור חניכי התוכנית.

פעילויות צבאית, נוספות לפעילות הרגילה במסגרת העתודה האקדמית:

• בחופשת הקיץ הראשונה מועברת לחניכים בתוכנית סדרת "מורשת וערכים", אשר מטרתה היא לגבש את משתתפי התוכנית ולהעשיר את ידע החניכים בערכי צה"ל והמדינה.
• בחופשת הקיץ השנייה מועברת לחניכים בתוכנית סדרת "צה"ל ואתגריו", אשר מטרתה היא חשיפה ראשונית לצה"ל, לאתגריו ולדרכי ההתמודדות שלו איתם ולמקומה של הטכנולוגיה במערכת הביטחון. הסדרה כוללת ביקורים בבסיסים, הרצאות, הדגמת מערכות, מפגש עם עתודאים בשירות וחשיפה של אמצעי לחימה ובמידת האפשר אף צפייה בתרגילים ובאימונים.
• בחופשת הקיץ השלישית מועברת לחניכים בתוכנית 2 סדרות שונות:
  • לחניכי הנדסת תוכנה: קורס הת"מ (הכשרת תוכנה מתקדמת), קורס שנבנה על ידי היחידות אליהם מיועדים החניכים על מנת להעביר נושאים טכנולוגיים שעליהם יש דגש בעבודה ביחידות אלו. הקורס מהווה צעד חשוב בשיבוץ החניכים.
  • לחניכי חשמל-פיזיקה: סדרת חיילות בת מספר שבועות שמטרתה חשיפת החניכים אל כלל התפקידים אליהם יכולים החניכים להתמיין באותה שנה. הסדרה מתקיימת בבסיסים של היחידות עצמן. החניכים נחשפים לעיסוקי היחידות, ונפגשים עם הקצינים המשרתים בתפקידים אלו, ביניהם גם בוגרי התוכנית.

השיבוץ של בוגרי תוכנית "פסגות" שונה מזה של חברי העתודה האקדמית האחרים - הם מתראיינים ומשתבצים בנפרד וזוכים להשפעה רבה על אופי ומיקום השיבוץ שלהם.

תוכנית ארזים

ערך מורחב – תוכנית ארזים

ארזים הוא מסלול ייחודי בתחומי המחקר המתמטי טכנולוגי. במסגרתו לומדים לתואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. למסלול נבחרים מספר מצומצם של מועמדים שעברו בהצלחה את המיונים למסלול אח"מ שחקים או את המיונים של מצו"ב (מרכז צופן וביטחון). 

בוגרי התוכנית משתלבים בחזית העשייה הביטחונית ביחידה טכנולוגית עילית בחמ"ן או במצו"ב. היחידות רואות בתוכנית את פרויקט הדגל שלהן. בוגרי התוכנית עוסקים במחקר טכנולוגי פורץ דרך, ובפתרון בעיות מתמטיות בעלות מורכבות גבוהה  גם למול המחקר האקדמי. 

התוכנית כוללת:

• לימודים אקדמים במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב במשך שנתיים (במקום שלוש שנים).
• גיוס לצה"ל ויציאה לקורס קצינים.
• הכשרה מקצועית בתחומי המחקר הטכנולוגי והמתמטי (ההכשרה אורכת כ-15 שבועות).

בוגרי התוכנית מיועדים מראש ליחידה טכנולוגית עילית במודיעין או ליחידת מצו"ב לתפקיד פיקודי ומקצועי.

החניכים לומדים במסגרת לימודי עתודה ובתום הלימודים מתגייסים כעתודאים למצו"ב או לחמ"ן. במסגרת תקופת הלימודים יקבלו חניכה אישית על ידי קצינים ממצו"ב ומחיל המודיעין. 

בוגרי התוכנית רוכשים ניסיון רב בתחומי המחקר הטכנולוגי ולאחר השירות משתלבים באקדמיה ובתפקידים מובילים בחברות הייטק בתחומי אבטחת מידע.

תוכנית עתידים בצה"ל

הלוגו של מנהלת "עתידים"

תוכנית עתידים נוסדה בשנת 2000 במטרה לשלב צעירים מצטיינים מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל במוסדות השכלה גבוהה. התוכנית נוסדה על ידי רב-אלוף במילואים שאול מופז ואיש העסקים איתן ורטהיימר. הוגה הרעיון הוא תת-אלוף אבנר ברזני. תחילה הוקמה התוכנית כיוזמה של צה"ל לעודד את בני הפריפריה להשתלב במסלול העתודה האקדמית. בני הפריפריה, שעד שנת 2000 היוו כ-10% מהיקף האקדמאים של צה"ל, מהווים, נכון לשנת 2011, 40% בעקבות פעילותה של התוכנית.

תוכנית עתידים בצה"ל כוללת 4 מסלולים המאפשרים לבוגרי תיכון מהפריפריה לדחות את גיוסם לצה"ל ולרכוש השכלה אקדמית. הסטודנטים בתוכנית זוכים לליווי חברתי ואקדמי הניתן להם על ידי חונך אישי וכן לסיוע כלכלי הכולל מימון שכ"ל, מחשב נייד, פעילויות העשרה ומלגת קיום (עד 16,500 ש"ח מדי שנה). לאחר מכן בוגרי המסלולים משתלבים בצה"ל ורוכשים ניסיון מקצועי בתחום אותו למדו.

• מסלול העתודה האקדמית

מסלול זה מאפשר ללמוד לתואר ראשון לפני הגיוס לצה"ל (בעיקר במקצועות ההנדסה, המדעים המדויקים והרפואה). במהלך הלימודים הסטודנטים מחויבים בפעילות קבועה למען הקהילה, במגוון עמותות וגופים הפועלים בשיתוף עם "עתידים". בגמר הלימודים, בוגרי המסלול מתגייסים לצה"ל ומשרתים 6 שנות שירות מקצועי. מרבית המשתתפים בתוכנית (63%) לומדים או למדו את מקצועות ההנדסה, 16% את מקצועות המדעים, ו-10% את מקצועות הרפואה. כמו כן, 80% מהסטודנטים והבוגרים למדו או לומדים באוניברסיטאות.

• המכינה הקדם-אקדמית

מסלול המכינה הקדם-אקדמית מאפשר לבוגרי תיכון שלא התקבלו למסלול העתודה לשפר את הישגיהם (תעודת בגרות ופסיכומטרי) במסגרת מכינה קדם-אקדמית אוניברסיטאית (אונ' ת"א/טכניון/האונ' העברית י-ם). בתום שנה, מתמודדים בוגרי המסלול על מקום בעתודה האקדמית של צה"ל.

• עתידים להוראה

המסלול פועל לשיפור מערכת החינוך בפריפריה, באמצעות שילוב מורים צעירים בחטיבות הביניים ובתיכונים. במסגרת המסלול, לומדים הסטודנטים לתואר ראשון במדעים מדויקים (מתמטיקה/ביולוגיה/כימיה/פיזיקה) או אנגלית ובמקביל – לתעודת הוראה. הלימודים מתקיימים באוניברסיטה העברית בי-ם. במהלך הלימודים הסטודנטים מחויבים בפעילות קבועה למען הקהילה, במגוון עמותות וגופים הפועלים בשיתוף עם "עתידים". בגמר הלימודים בוגרי המסלול משרתים 6 שנים כמורים אקדמאים לובשי מדים בבתי הספר התיכוניים ובחטיבות הביניים ביישובי הפריפריה. נכון להיום 46 מורים בוגרי המסלול משרתים בפריפריה.

• פעמי עתידים

מסלול המאפשר לרכוש תואר ראשון בהנדסה (Bsc.), בתחום האלקטרוניקה, המכאטרוניקה והתוכנה ב-2 שלבים. בשלב ראשון– לימודים לדיפלומת הנדסאי ול- 50% מתואר ראשון בהנדסה. לאחר מכן, שירות צבאי כהנדסאים בתפקידי מפתח מקצועיים ובסיום השירות הצבאי השלמה לתואר ראשון מלא בהנדסה. הלימודים מתקיימים במכללה האקדמית אורט בראודה כרמיאל או במכללת סמי שמעון בבאר-שבע.

המסלול הצבאי לרפואה - צמרת

ערך מורחב – צמרת (מסלול צבאי)

הלוגו של מסלול צמרת

מסלול צמרת הוא מסלול מצוינות בחוג לרפואה, המשלב לימודי רפואה מלאים במסגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים בקמפוס הדסה עין-כרם, בתוספת תכנים רלוונטיים לעשייה הצבאית ולתחום הביטחוני כגון קורסי טראומה, לוחמה בלתי קונבנציונלית, רפואת צלילה, רפואה תעופתית, רפואת ספורט ורפואת טרור כמו גם הדרכה באופן העבודה בתאג"ד. במסגרת מסלול צמרת עוברים הסטודנטים גם העשרה בנושאי זהות ציונית וחינוך למנהיגות. כל חניכי התוכנית משלימים טירונות 03, קורס קצינים, קורס חובשים וקורס קציני רפואה סדיר.

כמות ההטבות והסיוע הניתנים לסטודנטים במסלול צמרת גבוהים משמעותית בהשוואה לעתודאים במסלולים אחרים. הסטודנטים במסלול מקבלים שכר לימוד מלא (בניגוד למענק העתודה של 8500 שקלים), מעונות בקרבת האוניברסיטאות על חשבון הצבא וסיוע בדמי כלכלה.

לימודי הרפואה נמשכים 7 שנים: שנים א' - ג' מוקדשות ללימודים פרה-קליניים. שנים ד' - ו' מוקדשות ללימודים קליניים המתקיימים בקבוצות קטנות בבתי החולים המסונפים לאוניברסיטה העברית. השנה השביעית מוקדשת לסטאז' באחד מבתי החולים בארץ. בסיום המסלול ישובצו העתודאים כקציני רפואה במערך השדה והעורף של צה"ל.

מסלול ההכשרה של צמרת שונה ממסלול ההכשרה של רופאים רגילים כי בוגר המסלול לא ישובץ כמתמחה במחלקה של בית חולים תחת השגחת רופאים בכירים ממנו, אלא ישובץ ביחידה צבאית כרופא עצמאי, יתפקד מיד כרופא כללי ויצטרך להיות מסוגל לתת טיפול רפואי במהלך קרב. מיומנויות הניהול נדרשות כי רופא צבאי מתפקד כמפקד מרפאה צבאית על סגל אנשיה וציודה.

הוגי המסלול מקווים כי יהיה בו כדי לפתור את המחסור הקריטי ברופאים צבאיים, וצופים כי בוגריו יהפכו במרוצת השנים לעמוד השדרה של מערך הרפואה הצבאי, יאיישו את תפקידי הפיקוד הבכירים בחיל הרפואה בצבא, ובבוא היום גם במערך הרפואה האזרחי כמנהלי מחלקות ומנהלי בתי חולים.

העתודה הצבאית במשפטים

מסלול העתודה מאפשר גם לימודים אקדמאים בתחום המשפטים, אשר בסופם משרתים הבוגרים במסלול ההפרקליטות הצבאית. בנוסף למיונים הרגילים, על המתמודדים להתמיין גם במיונים נוספים. בין הבוגרים של מסלול זה:

• אהרון ברק, נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר
• דפנה ברק-ארז, שופטת בביהמ"ש העליון
• מנחם מאוטנר, פרופ' באוניברסיטת תל אביב
• חנן מלצר, שופט בביהמ"ש העליון
• אביחי מנדלבליט, היועמ"ש לממשלה
• איתי הרמלין, שופטת ביהמ"ש השלום בתל אביב
• טובה שטרסברג כהן, שופטת ביהמ״ש העליון לשעבר
• אנדקו סבחת- חיימוביץ׳, השופטת הראשונה בת העדה האתיופית
• יהודה בלום, פרופ׳ האוניברסיטה העברית ושגריר ישראל באו״ם
• דניאל פרידמן- שר המשפטים ודיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב לשעבר

תוכניות נוספות

• עתודת עולים - צה"ל מאפשר למלש"בים בעלי תעודת בגרות לא-ישראלית ללמוד לפני הצבא לתואר אקדמי. התוכנית נקראת גם עתודה ב'. במסגרת זו העתודאי לא מחויב לשרת בקבע, אך עם זאת הצבא אינו משתתף במימון שכר הלימוד וכן אינו מתחייב לשיבוץ במקצוע.
• עתודה קרבית - תוכנית לשילוב עתודאים כלוחמים ביחידות קרביות, במקביל למקצוע אותו למדו, מתוך כוונה להעלות את רמתן של יחידות השדה בכוח לוחם ואיכותי בעל ניסיון אקדמי. התוכנית הוחלה על עתודאים בעבר אך הופסקה. אולם החל משנת 2010 היא קיבלה שוב את אישור הצבא והיא מופעלת בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים - מכון לב החל משנת תשע"א.
• עתודה חרדית- תוכנית המיועדת לחרדים אשר אין להם השכלה במקצועות חול. תנאי הקבלה הם שנתיים בישיבה שבה חתמו על תורתם אומנותם. הלימודים מתקיימים במכון לב ומובטח למתקבלים שירות על פי אורח חיים חרדים (אם רצונם בכך).

ביקורת

כנגד מסלול העתודה האקדמית מושמעת לעיתים ביקורת על ידי עתודאים שסיימו את לימודיהם והתגייסו לצה"ל. חלק ניכר מהביקורת נובע מכך, שהתחייבותם ארוכת השנים של העתודאים נעשית בהיותם בני נוער, כאשר עדיין חסרה לחלקם הבגרות והפרספקטיבה הדרושות להחלטה מעין זו, ומבלי שיהיו מודעים לטיבו האמיתי של השירות הצבאי שהם מתחייבים אליו. כמו כן, החתימה על החוזה נעשית עוד בטרם חוו העתודאים אינטרקציה אמיתית עם המערכת הצבאית ולכן הם חותמים על החוזה מבלי להכיר את היתרונות והחסרונות של המערכת הצבאית. העובדה כי התחייבות העתודה לקבע היא "קשיחה" ובלתי ניתנת לביטול, היא אחד החסרונות הבולטים של המסלול.

ביקורת מרכזית נוספת קשורה לאי שיבוץ העתודאים בצה"ל בתפקידים התואמים את המקצוע שרכשו. במחקר של ממד"ה משנת 2001 נמצא כי "עצם הצבתם של מהנדסים לתפקידים שאינם מתאימים להכשרתם, זוהה כאחד הגורמים המרכזיים לאי שביעות רצונם מהשירות וחוסר נכונותם להמשיך לשרת בצבא". לצה"ל אפשרויות מוגבלות בשיבוץ העתודאים לתפקיד הקשור להשכלה האקדמית שרכשו (לעיתים בשל עודפי עתודאים במחזור גיוס, ללא מספיק תקני תפקידים מתאימים עבורם). כך, למשל, תפקידם של עתודאים לרפואה לרוב הוא כרופאים יחידתיים כלליים בבסיסים או ביחידות שדה, תפקיד שלא כולל התמחות בתחום רפואי ספציפי, ולפיכך מהווה סטייה ממסלול ההתמחות הרגיל של רופאים באזרחות. תפקידם של עתודאים להנדסה, מתבטא לרוב בליווי פרויקטי פיתוח ואחריות על הקשר בין הצבא לתעשייה, ליווי תהליכי הפרויקט כגון כתיבת מסמכי אפיון וניסויים הלקוחים בעיקר מתחום ניהול פרויקטים והנדסת מערכת, במקום עיסוק כחלק מצוות המבצע מחקר ופיתוח, כמצופה ממהנדס מתחיל שמגיע לתעשייה. תפקידים כאלו מספקים לעיתים עניין ואתגר עבור העתודאים, אך הם שונים מהתפקידים המתאימים באזרחות, וכוללים שכר נמוך הרבה יותר מאשר בענף ההייטק. לפיכך עתודאים אלו לא צוברים ניסיון ממשי כמהנדסים, ובמקביל חלה ירידה ברמת מקצועיותם בתחום לימודיהם, כיוון שהם לא עוסקים באופן ישיר בפתרון בעיות טכניות אלא מערכתיות ולרוב ניהוליות. במקביל, חלק מהעתודאים משובצים לתפקידים שאינם קשורים כלל להשכלה האקדמית שרכשו, עובדה המעלה תרעומת רבה בקרב העתודאים ומהווה לטענתם הפרת החוזה של צה"ל עימם, אך הדבר קשה להוכחה מול צה"ל, משום שרק לצה"ל הסמכות לקבוע זאת ולשחררם משירות קבע בשל כך, ולרוב קביעה זו לא נעשית.

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2007 עוסק בהרחבה בנושא העתודה האקדמית. ממצאי הדו"ח מצביעים על אי מיפוי התקנים לאקדמאים בצבא ועל אי מיצוי יכולותיהם המקצועיות של בוגרי מסלול העתודה האקדמית. כמו כן מצביע הדו"ח על בעיות נוספות במסלול כגון הסמכה לקצונה, אי סיום חובות אקדמיים של בוגרי המסלול, שיבוץ מהנדסי חשמל ללא תעודת חשמלאי לעבודות הנוגדות את חוק החשמל, אי מיצוי הפוטנציאל לקבע ואי שילוב נשים במסלול. בנוסף מציין הדו"ח שבתוכנית "עתידים" לא משולבים תושבי פריפריה כמתוכנן.

ראו גם

• תוכנית עתידים
• תוכנית תלפיות
• תוכנית חבצלות
• עתודה טכנולוגית

קישורים חיצוניים

• אתר עתודאים
• עתודה אקדמית, באתר "עולים על מדים" של פורטל אגף משאבי האנוש של צה"ל
• דו"ח נציב קבילות חיילים לשנת 2000 העוסק בנושא העתודה בהרחבה (קובץ גדול)
• שילובי חיילי העתודה האקדמית בצה"ל - מתוך דו"ח מבקר המדינה 58א' לשנת 2007 (עמודים 521–540)
• ‫אביב ברטלה, נתוני צה"ל: מאיזה תיכון יוצאים רוב העתודאים?, באתר ynet, 14 ביוני 2013‬
• אביב ברטלה, העתודאים החדשים לומדים תזונה וגיאולוגיה, באתר ynet, 28 בפברואר 2014
• מורן רגב, העתודאים של צה"ל: מעט נשים, יותר רופאות, באתר ynet, 6 בנובמבר 2015
• תוכניות לימודים ייחודיות:
  • פרטים על תוכנית ברקים באתר צה"ל.
  • האתר הרשמי של תוכנית פסגות באתר משרד הביטחון
  • האתר הרשמי של מסלול צמרת
  • האתר הרשמי של תוכנית עתידים
  • מידע על תוכנית עתידים באתר צה"ל
• פורומים:
  • "פורום עתודה" בפורטל "תפוז אנשים", פורום מקיף בנושא העתודה האקדמית, עם מידע למועמדים לעתודה, עתודאים בלימודים ועתודאים בשירות. לעיתים מתארחים בפורום נציגים רשמיים של מדור עתודה.
  • מדריך העתודאי לגלקסיה, קהילת ידע בהובלת עתודאים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23225692העתודה האקדמית