סדר נשים
סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה. הסדר עוסק בעיקר בדיני המשפחה והאישות. בין הנושאים בהם הוא עוסק: דיני הנישואין והגירושין, החובות שבין בני זוג האחד כלפי השני וכלפי ילדיהם. דיני ירושה וצוואות, זניית אשה תחת בעלה והתחייבויות אנשים נשואים האחד כלפי השני.
בגמרא[1] נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..."[2] על ששה סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר נשים היא "חֹסֶן", מפני שהשורש ח.ס.נ משמעותו גם ירושה[3] והאישה מולידה יורשים[4].
המסכתות שבסדר
הסדר כולל שבע מסכתות:
- מסכת יבמות, המפרטת את דיני הייבום והחליצה;
- מסכת כתובות, העוסקת בעיקר בדיני הכתובה, שהיא חוזה הנישואין;
- מסכת נדרים, העוסקת בדיני נדרים;
- מסכת נזיר, העוסקת בדיני הנזיר;
- מסכת סוטה, העוסקת בדיני הסוטה - אישה שחשודה כי בגדה בבעלה, וצורף לה מצוות המלך, משוח מלחמה ועגלה ערופה;
- מסכת גיטין, העוסקת בדיני הגירושין בפרט ובדיני חוזים ושטרות בכלל;
- מסכת קידושין, העוסקת בדיני כריתת הנישואין;
על הסיבה לסידור זה כותב הרמב"ם[5], שהסדר מתחיל דווקא במסכת יבמות, משום שהיא דבר שחובה על כל אחד לקיים (אם הוא יקלע למצב שבו אחיו מת ללא ילדים), אך בית דין אינו יכול לכוף סתם אדם לישא אישה, לכן התחיל רבי יהודה הנשיא דווקא מהדינים המחויבים[6]. אחר כך, המשיך את דיני נשיאת אישה והתחיל ממסכת כתובות. אחרי מסכת כתובות באה מסכת נדרים, משום שכאשר אדם נושא אישה, הוא יכול להפר את נדריה. מסכת נזיר באה אחרי מסכת נדרים, בגלל שנזירות היא גם סוג של נדר. אחר כך עבר למסכת גיטין[7], כי אחרי הנישואים מגיעים הגירושים ולאחר מכן מסכת סוטה שגם היא סוג של גירושים. ומסכת קידושין סודרה אחרונה, למרות שהיה ראוי שתהיה לפני מסכת גיטין, משום שבתורה מופיעים דיני גירושין לפני דיני קידושין כי כתוב: "ויצאה מביתו והלכה והייתה לאיש אחר"[8]- ולמדה מכאן הגמרא[9]- "מקיש יציאה להוייה..."- רואים שבפסוק, הגירושין ("יציאה") קודמים לנישואין ("הוייה"), לכן מסכת גיטין קודמת למסכת קידושין.
סדר המסכתות סוטה וגיטין
כאמור, בספרים המצויים אצלינו מופיעה מסכת סוטה לפני מסכת גיטין. אולם, הרמב"ם כתב שמסכת גיטין מופיעה לפני מסכת סוטה. ובפתיחת התוספות יום טוב למסכת סוטה, הקשה על הרמב"ם מהגמרא במסכת סוטה דף ב' עמוד א'- שנאמר שם: "מכדי תנא מנזיר סליק, מאי תנא דקא תנא סוטה?"- כלומר, מה הקשר בין מסכת נזיר לבין מסכת סוטה? מדוע מסכת סוטה נשנית כאן, אחרי מסכת נזיר? ועונה הגמרא: "כדרבי...שכל הרואה סוטה בקילקולה, יזיר עצמו מן היין"- וזו הסיבה שסודרה מסכת סוטה אחרי מסכת נזיר. אם כן, רואים מהגמרא, שאחרי מסכת נזיר באה מסכת סוטה ולא מסכת גיטין? לכן התוספות יום טוב כותב שכך צריך לסדר את המסכתות- ולא כמו שסידר הרמב"ם. אך בספר "הקדמות הרמב"ם למשנה" בהוצאת מוסד הרב קוק כתוב, שייתכן והייתה לרמב"ם גרסה אחרת בגמרא.
הסדר מחוץ למשנה
- בתלמוד בבלי ובתלמוד ירושלמי מופיעות כל המסכתות שבסדר.
בתלמוד בבלי יש סך הכל 605 דפים גמרא בסדר נשים: יבמות (121) | כתובות (111) | נדרים (90) | נזיר (65) | סוטה (48) | גיטין (89) | קידושין (81).
- הספר המקביל לסדר נשים במשנה תורה לרמב"ם הוא ספר נשים וחלק מהדינים גם בספר קדושה- (הלכות איסורי ביאה). אך הדינים המופיעים במסכתות נדרים ונזיר נמצאים בספר הפלאה.
- בשולחן ערוך- רוב דיני הסדר נמצאים בחלק אבן העזר, חוץ מנדרים המופיעים בחלק יורה דעה.
מיקום סדר נשים
סדר נשים ממוקם אחרי סדר מועד ולפני סדר נזיקין. הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה מסביר, שלאחר שהביא רבי יהודה הנשיא את דיני היום-יום, הוא היה צריך להביא את הדינים המשפטיים. ומכיוון שבתורה, דיני הנשים קודמים לדיני הנזיקין- "וכי ימכור איש את ביתו לאמה... וכי ינצו אנשים ונגפו אישה... כי יגח שור את איש"[10]- לכן קדמו דיני הנשים לנזיקין.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: סדר נשים |
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא' עמוד א'
- ^ ספר ישעיהו פרק לג' פסוק ו'
- ^ המילה "יְיָרֵש" מתורגמת "יַחְסְנִנֵהּ". ספר דברים פרק כח' פסוק מב'
- ^ רש"י שבת שם, דיבור המתחיל "חוסן"
- ^ בהקדמה לפירוש המשנה
- ^ הסבר דומה כתב הרמב"ם בהסבר למה מסכת שביעית קודמת למסכת ערלה. ראו סדר זרעים
- ^ ראו להלן
- ^ ספר דברים פרק כד' פסוק ב'
- ^ מסכת קידושין דף ה' עמוד א'
- ^ ספר שמות פרק כא' פסוקים ז', כב' וכח'
| ששת סדרי המשנה | |
|---|---|
|
