תרגום אונקלוס

קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס

תרגום אונקלוס הוא תרגום ארמי יהודי לחמשת חומשי התורה. התרגום נכתב ע"י אונקלוס הגר, בסוף ימי הבית השני בארץ ישראל.

כינויו

המונח "תרגום אונקלוס" מופיע לראשונה בכתבי הגאונים. ייחוס התרגום המצוי בידינו לאונקלוס נעשה על סמך האמור בתלמוד הבבלי (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ג' עמוד א'): "תרגום של תורה - אונקלוס הגר אמרוֹ מפי ר' אליעזר ור' יהושע". עם זאת, קיים ספק באמיתות הזיהוי המסורתי לאונקלוס כלפי התרגום הארמי על התורה שבידינו, בין היתר מן הטעמים הבאים:

• אין אמירה פוזיטיבית בתלמוד המקשרת את התרגום הארמי המצוי בידינו עם תרגום אונקלוס. ציטוטים מהתרגום הארמי אמנם מובאים בתלמוד - אולם תמיד בלשון "מתרגמינן" (אנו מתרגמים), לעולם לא בשמו של אונקלוס עצמו.
• אונקלוס מכונה "עקילס" בנוסח מקביל בתלמוד הירושלמי (מגילה עא, ג), וממקורות יהודיים ולהבדיל נוצריים ידוע על גר בשם זה אשר תרגם את המקרא ליוונית דווקא. קצת קשה להניח שאותו גר בשם אונקלוס/עקילס תרגם את המקרא גם לארמית וגם ליוונית.

לשונו, מוצאו וזמנו

התרגום כתוב בניב ארמי המכונה ארמית בינונית, אולם אין ודאות באשר לשאלה האם הניב נוטה לארמית מזרחית (שדוברה בבבל) או לארמית מערבית (שדוברה בארץ ישראל). לשאלה זו חשיבות רבה, משום שזיהוי הניב יכול להצביע על מוצאו הגאוגרפי של התרגום.

שיטת התרגום

תרגום אונקלוס ידוע כתרגום על דרך הפשט, כלומר תרגום כמעט מילולי של המקור העברי ללא סטיות ותוספות למיניהן. את החריגות מהתרגום המילולי מקובל לחלק לכמה סוגים:

• הרחקת ההגשמה - כאשר מופיעים בפסוקים ביטויים שיש בהם כדי להגשים את האלוקים או לתת לו צביון אנושי מתורגם הפסוק ללא כל הגשמה או האנשה. כך למשל בפרשת בלק נכתב "ויקר אלקים אל בלעם" ואילו בתרגום נכתב "וערע מימר מן קדם יי לות בלעם" כלומר בלעם לא פוגש את האלקים בעצמו, אלא את דברו של האלקים. מטעם זה גם לעיתים מוחלף שם אלקים במלים "מימרא דה'" (דבר ה') או "שכינתא"..
• פירוש הלכתי - לפעמים משולבים בתרגום רמזים לענייני הלכה. למשל: "לא תבשל גדי בחלב אמו" (שמות כג, יט) מתורגם: "לא תיכלון בסר בחלב" (לא תאכלו בשר בחלב). הביטוי "באדם דמו ישפך" (בראשית ט, ו), הקובע דין מוות להורג נפש, מתורגם: "בסהדין מיממר דינייא דמיה יתאשד" (בעדים, על פי פסיקת שופטים, דמו ישפך).
• פירוש אגדי - לעיתים, בעיקר בפרקי השירה (ברכת יעקב, שירת הים, ברכת בלעם, שירת האזינו וברכת משה), סוטה התרגום מהנוסח המילולי ומשלב חומר המוכר ממדרשי האגדה. לדוגמה, הביטוי "והיו ימיו מאה ועשרים שנה" (בראשית ו, ג) מתורגם "ארכא יהיב להון מאה ועשרין שנין אם יתובון" (ארכה נתן להם, מאה ועשרים שנים אם ישובו) - משולבת כאן האגדה שה' הקציב מאה ועשרים שנה לדור המבול כדי לעשות תשובה.

בהלכה

קריאת התורה

עוד בימי חז"ל נהוג היה לקרוא את תרגום אונקלוס בזמן קריאת התורה בשבת בבוקר. העולה לתורה קורא פסוק אחד והמתרגם מתרגם אותו, וחוזר חלילה. מנהג זה נועד בין השאר שגם אלה שאינם בקיאים דַּיָּם בשפה העברית יוכלו להבין את הקריאה.

בימינו פסק המנהג הזה, למעט בקהילות תימן שם הוא נשמר עד היום.

שניים מקרא ואחד תרגום

ערך מורחב – שניים מקרא ואחד תרגום

קיים דין הלכתי לקרוא את פרשת השבוע לפני קריאתה בציבור פעמיים בנוסח המקרא ועוד פעם אחת בתרגום אונקלוס.

יש הקוראים על פי פסוקים (כל פסוק פעמיים ואז תרגום הפסוק), ויש הקוראים על פי פרשה פתוחה או פרשה סתומה.

פירושים על תרגום אונקלוס

במשך הדורות נכתבו לתרגום אונקלוס פירושים רבים, המסבירים את החריגות בתרגום ואת כוונתו במקרים מיוחדים. ביניהם:

• פתשגן - פירוש שחובר על ידי ר' עזריאל דאיינה או בנו ר' יעקב, מכונה גם "יא"ר" (על שם שנת כתיבתו - שנת רי"א).
• אוהב גר לשמואל דוד לוצאטו (שד"ל).
• נתינה לגר לרבי נתן מרקוס אדלר.
• מרפא לשון לרבי יחיא קורח.
• נפש הגר לרבי מרדכי לווענשטיין.
• ביאורי אונקלוס לרבי שמשון ברוך שעפטעל.
• יין הטוב על התרגומים לאלתר טוביה וין.
• גר צדק לר' אליהו בן אמוזג (ליוורנו תרי"ח).
• אור התרגום לרב שלמה אהרן ורטהיימר (ירושלים תרצ"ה).
• נמוקי רש"י (יצא רק על בראשית-שמות) לרב חיים הירשנזון (סייני תרפ"ט).
• לחם ושמלה מאת בנציון יהודה ברקוביץ
• פרשגן מאת הרב ד"ר רפאל בנימין פוזן (על בראשית שמות וויקרא).
• מעט צרי מאת הרב יעקב זאב לב.

מהדורות

תרגום אונקלוס מצוי על פי רוב במהדורות מקראות גדולות לדורותיהן כבר למעלה מחמש מאות שנה. מהדורה מיוחדת לתרגום אונקלוס יצאה בשנת 1884 על ידי אברהם ברלינר, והיא מבוססת על דפוס סביונטה שי"ז (1557).

במחקר האקדמי משתמשים במהדורה מדעית שהכין אלכסנדר שפרבר ואשר נתפרסמה בליידן בשנת 1959. מהדורתו מתבססת על כתבי יד תימניים, המוחזקים כעדי הנוסח הטובים ביותר לתרגום.

קונקורדנציה לתרגום אונקלוס פורסמה בשני כרכים בשם "אוצר לשון תרגום אונקלוס" על ידי רבי חיים יהושע קוסובסקי. בדרך כלל אין צורך במילון ארמי-עברי לתרגום (בשל היותו תרגום מילולי מהעברית), אולם בשעת הצורך משמשת הקונקורדנציה גם כמילון, וכן ניתן להיעזר במילונו האנגלי של מרקוס יסטרוב לתלמוד, למדרש ולתרגומים.

מילון מדעי לתרגום אונקלוס יצא בשנת 2008 על ידי החוקר האמריקאי אדוארד קוק.

ראו גם

• תרגומי התנ"ך
• מתרגמים עבריים

לקריאה נוספת

• הרב רפאל בנימין פוזן, העקיבות התרגומית בתרגום אונקלוס, הוצאת מגנס 2004
• דב רפל, תרגום אונקלוס כפירוש לתורה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה
• חיים יבין (עורך), תרגומי המקרא, ירושלים תשמ"ד, פרק שני (עמ' 18-8).
• אברהם טל, לשון התרגום לנביאים ראשונים, תל אביב, תשל"ה, עמ' יד-כא (סיכום מצב המחקר בנוגע לזיהוי הלשון של תרגום אונקלוס ותרגום יונתן לנביאים).
• רבי חיים יהושע קאסאווסקי, אוצר לשון תרגום אונקלוס (קונקורדנציה לתרגום אונקלוס).
• הרב מנחם מנדל פומרנץ, נקרא ומתרגם מבוא מורחב לחקר התרגום השתלשלותו ודפוסיו, בתוך מקראות גדולות מהדורת עוז והדר, ירושלים תשע"א (2011)
• ערן ויזל, "מעמדו של תרגום אונקלוס בתודעתו הפרשנית של רש"י", תרביץ עה, חוברת ג-ד, תשס"ו (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

• Alexander Sperber, The Bible in Aramaic: Based on Old Manuscripts and Printed Texts, vol. 1, Leiden 1959.
• Marcus Jastrow, A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, 1903
• Edward M. Cook, A Glossary of Targum Onkelos, Leiden 2008

קישורים חיצוניים

• תרגום אונקלוס באתר מכון ממרא
• נילי סמט, הבדלה בין קודש לחול בתרגום אונקלוס, מגדים מג (תשס"ה), עמ' 73-86.
• שמואל דוד לוצאטו (שד"ל), אוהב גר, מהדורה שנייה: 1895, קראקא, באתר היברובוקס
• על תרגום אונקלוס באתר מט"ח
• תרגום אונקלוס (וגם תרגום יונתן) בתרגום לאנגלית
• חננאל מאק, איך יפתה האשה הכושית, באתר הארץ, 04/04/10
• [/F/?func=find-c&con_lng=heb&local_base=&ccl_term=SUB%3D%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A1 תרגום אונקלוס בקטלוג הספרייה הלאומית]
• רשימת מאמרים על תרגום אונקלוס באתר רמב"י

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0