אדמוב (עיירה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדמוב
Adamów
סמל אדמוב
סמל אדמוב
דגל אדמוב
דגל אדמוב
כנסייה באדמוב
כנסייה באדמוב
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה לובלין (פרובינציה)לובלין (פרובינציה) לובלין
נפה לוקוב
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 2,191 (2009)
קואורדינטות 51°45′0″N 22°15′0″E / 51.75000°N 22.25000°E / 51.75000; 22.25000

אדַמוּבפולנית: Adamów) היא עיירה בנפת לוּקוּב (Łuków), פרובינציית לובלין (Lublin), פולין. בשנת 2009 היו בעיירה כ-2,200 תושבים.

היסטוריה

מהמאה ה-16 עד המאה ה-19 היה לאדמוב מעמד של עיר, אותו העניק למקום המלך זיגמונד הראשון. העיר הייתה בבעלות פרטית. בעלי העיר הקימו בה כנסייה, ובמהלך המאה ה-16 גדלה אוכלוסיית המקום עד לכ- 700 איש. לאחר חלוקת פולין השתייכה אדמוב לקיסרות ההבסבורגית, ובמאה ה-19 – לפולין הקונגרסאית.

לאחר מרד 1863-1864 נושלה אדמוב ממעמד עיר. בסוף המאה ה-19 היו בעיירה כ-1,000 תושבים ו-90 בתים.

במהלך הפלישה הגרמנית לפולין, באוקטובר 1939, הייתה אדמוב זירת קרבות בין צבאות פולין וגרמניה. בשנת 1943 פרצה בעיירה שרפה, בה נשרפו רוב בתיה.

יהודי אדמוב

ראשיתו של היישוב היהודי באדמוב הוא בתחילת המאה ה-19. היהודים בעיירה התפרנסו ממלאכה ומרוכלות בכפרי הסביבה. בין שתי מלחמות העולם כיהן כרב הקהילה הרב יהודה גרינוולד.

בעיירה התקיימה פעילות ציונית, לרבות של תנועות נוער ציוניות, ואחד מבניה, יצחק גרינוולד (1961-1890), אשר עלה לארץ בשנת 1923, היה ממקימי היישוב מגדל עדר.

טרם השואה חיו באדמוב 664 יהודים, למעלה משליש מסך תושבי העיירה.

בשואה

הגרמנים נכנסו לעיירה ביום 20 בספטמבר 1939, וריכזו את יהודיה ברחוב אחד, שהפך לגטו לא מגודר. בד בבד, החלו בחטיפת יהודים לעבודות כפייה. לגטו שבעיירה הגיעו פליטים יהודים רבים מכפרי הסביבה, וביולי 1942 חיו בו 1,724 יהודים. בשל תנאי התברואה הקשים והצפיפות בגטו, נפטרו רבים מיושביו ממחלות וממגפות.

בספטמבר 1941 הגיעו לתושבי הגטו ידיעות על טבח המוני שנעשה ביהודי העיירה סרוקומלה, ובעקבות זאת התארגנה קבוצה בת כ- 50 יהודים, אשר הצליחה לצאת מהעיירה, להשיג נשק ומזון, ולהסתתר בבונקר ביערות.

ב- 4 באוקטובר 1942 נכנסה לעיירה קבוצת אנשי גסטאפו, אשר ציוותה על היהודים להתכנס בכיכר העיירה, ושם נלקחו מהם חפציהם ובגדיהם. כעבור מספר ימים כותר הגטו על ידי כוחות המשטרה הפולנית והאוקראינית, ויהודיו הועברו לעיירה לוקוב, וממנה שולחו למחנה ההשמדה טרבלינקה.

ב- 20 באוקטובר 1942 פשטה קבוצת פרטיזנים יהודים, חלקם פליטים מהגטו, על בית הכלא בעיירה, והצליחה לשחרר מספר עצורים יהודים, ולהבריח אותם ליערות.

מחנה עבודה קטן בו הוחזקו עובדי כפייה יהודים מהעיירה חוסל ב- 13 באוגוסט 1943.

קישורים חיצוניים