אוטו שטרן
 | |
| לידה | 17 בפברואר 1888 |
|---|---|
| פטירה | 17 באוגוסט 1969 (בגיל 81) |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | גרמניה, ארצות הברית |
| פרסים והוקרה | פרס נובל לפיזיקה בשנת 1943 |
| הערות | יהודי |
| תרומות עיקריות | |
| פיתוח שיטת הקרן המולקולרית וגילוי המומנט המגנטי של הפרוטון. | |
אוטו שטרן (בגרמנית: Otto Stern; 17 בפברואר 1888 - 17 באוגוסט 1969) היה פיזיקאי יהודי גרמני שזכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1943 על תרומתו לפיתוח שיטת הקרן המולקולרית ועל גילוי המומנט המגנטי של הפרוטון.
קורות חייו
שטרן נולד בעיר צורי (Żory או Sohrau) בקיסרות הגרמנית. כשהיה בן שש עבר עם משפחתו לעיר ברסלאו (כיום ורוצלב שבפולין), ושם אף למד באוניברסיטה מ-1906 עד לקבלת תואר דוקטור בכימיה פיזיקלית ב-1912. לאחר מכן הלך בעקבות אלברט איינשטיין לאוניברסיטת פראג ולמכון הטכנולוגי של ציריך. ב-1915 השלים עבודת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת פרנקפורט, בה נשאר עד 1921, עם הפסקה לשירות צבאי קצר. לאחר מכן כיהן במשך כשנתיים כפרופסור באוניברסיטת רוסטוק (Rostock), משרה אותה עזב לטובת המכון לכימיה פיזיקלית שאך הוקם באוניברסיטת המבורג. שטרן עבד בהמבורג עד 1933, אז אולץ להתפטר בשל החוקים הנאציים החדשים. הוא היגר לארצות הברית שם מונה לפרופסור לפיזיקה במכון הטכנולוגי קרנגי בעיר פיטסבורג, ולאחר מכן, ב-1945, לפרופסור באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם נשאר עד פרישתו.
עבודתו
עבודתו המוקדמת התרכזה בפיזיקה תאורטית, ובמיוחד בתרמודינמיקה סטטיסטית ובמכניקת הקוונטים. החל מ-1919 פנה לפיזיקה ניסויית. שיטת הקרן המתודית, אותה המציא, התגלתה ככלי שימושי למחקר תכונות של מולקולות, אטומים וגרעיני אטום. אחד היישומים הראשונים של שיטתו היה האישור האמפירי להתפלגות מקסוול בולצמן בגזים.
בניסוי שערך עם וולטר גרלך ב-1922 בדקו השניים את ההסטה של אטומים על ידי שדה מגנטי ואת השפעתו על המומנט המגנטי שלהם. הם השתמשו בקרן של אטומי כסף, אותה הקרינו דרך שדה מגנטי לא אחיד לעבר משטח זכוכית, ומצאו כי הקרן מתפצלת לשתי קרנים נפרדות, במקום להתרחב לרצועה מתמשכת. הניסוי אישר את התאוריה לפיה אטומים יכולים להסתדר במרחב רק בכיוונים מסוימים (ספין), ובמקרה של הכסף - בשני כיוונים בלבד.
בהמשך מחקריו מדד את המומנט המגנטי של חלקיקים תת-אטומיים, לרבות הפרוטון, לגביו גילה כי ערך המומנט גדול פי 2 וחצי מהערך התאורטי שחושב עד אז. בנוסף, עבודתו על התאבכות קרני מימן והליום הדגימה היטב את האופי הגלי של אטומים ומולקולות.
על גילויו אלה זכה בפרס נובל לפיזיקה ב-1943, וזאת לאחר שהפרס לא חולק כלל במשך שלוש שנים רצופות. הוא קיבל את הפרס לבדו, וועדת הפרס נמנעה מלהזכיר את חלקו של גרלך בגילויים, משום שהיה עדיין פעיל בממסד הנאצי.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה
- אוטו שטרן, באתר פרס נובל (באנגלית)
- שיטת הקרן המולקולרית
- ההרצאה שנשא בעת קבלת פרס נובל
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1940-1942) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, הייוויש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • הלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) | |
- אישים שחיו במאה ה-19
- אישים במאה ה-20
- פיזיקאים שעל שמם כוכב לכת מינורי
- פיזיקאים גרמנים
- פיזיקאים יהודים
- יהודים גרמנים
- פיזיקאים אמריקאים
- זוכי פרס נובל לפיזיקה
- זוכי פרס נובל יהודים
- סגל אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
- סגל אוניברסיטת קרנגי מלון
- סגל אוניברסיטת המבורג
- סגל המכון הטכנולוגי של ציריך
- סגל אוניברסיטת רוסטוק
- אמריקאים שנפטרו ב-1969