רוג'ר פנרוז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוג'ר פנרוז
Roger Penrose
רוג'ר פנרוז בשנת 2005
רוג'ר פנרוז בשנת 2005
ענף מדעי מתמטיקה ופיזיקה
מקום מגורים אנגליה
תרומות עיקריות
עבודתו בפיזיקה מתמטית ובמיוחד בשל תרומותיו לתורת היחסות הכללית ולקוסמולוגיה.

רוג'ר פנרוז (באנגלית: Roger Penrose; נולד ב-8 באוגוסט 1931) הוא פיזיקאי ומתמטיקאי בריטי, ממוצא יהודי, פרופסור אמריטוס למתמטיקה במכון המתמטי של אוניברסיטת אוקספורד. פנרוז זכה להערכה בעיקר בשל עבודתו בפיזיקה מתמטית ובמיוחד בשל תרומותיו לתורת היחסות הכללית ולקוסמולוגיה. זכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2020, אותו חלק עם ריינהרד גנצל ואנדריאה גז.[1]

קורות חיים

פנרוז נולד בקולצ'סטר, באסקס שבאנגליה, למדען ליונל ש. פנרוז (אנ') ולרופאה מרגרט ליטס. שלושת אחיו הם הפיזיקאי התאורטי אוליבר פנרוז, רב-אמן בשחמט ג'ונתן פנרוז ואחותו שירלי הוד'גסון (אנ'). סבו מצד אמו היה ג'ון ברספורד ליטס, מראשוני מדע הביוכימיה, וסבתו מצד אמו הייתה סוניה נתנזון, יהודיה מרוסיה.[2][3]

זמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה עבר פנרוז עם משפחתו ללונדון שבפרובינציית אונטריו בקנדה, והמשפחה שהתה שם במשך כל המלחמה. בתום המלחמה חזרה המשפחה לאנגליה, ופנרוז למד בתיכון של יוניברסיטי קולג' לונדון.

קיבל תואר ראשון במתמטיקה מיוניברסיטי קולג' לונדון (UCL). התחיל לימודי מחקר בהנחייתו של ויליאם הודג' (W. V. D. Hodge). לאחר שנה החליף מנחה, ובשנת 1958 קיבל תואר דוקטור למתמטיקה מסנט ג'ון קולג' של אוניברסיטת קיימברידג', על עבודה שכותרתה "Tensor Methods in Algebraic Geometry" שנעשתה בהנחייתו של ג'ון ארתור טוד (J. A. Todd). הוא קיבל מלגת מחקר מנאט"ו, שבאמצעותה שהה בשנים 1959–1961 בארצות הברית, תחילה באוניברסיטת פרינסטון ואחר כך באוניברסיטת סירקיוז. בשנים 1961–1963 היה עמית מחקר בקינגס קולג' לונדון, ולאחר מכן היה במשך שנה פרופסור אורח באוניברסיטת טקסס באוסטין.

בשנת 1964 הצטרף לסגל האקדמי של בירקבק, אוניברסיטת לונדון, ושם, בהשפעת הקוסמולוג דניס סיאמה, מוקד העניין שלו עבר ממתמטיקה לאסטרופיזיקה. בשנת 1967 הציג את תורת הטוויסטור (Twistor theory),[4] שהפכה לענף בפיזיקה מתמטית. עסק במחקר בתחום סינגולריות כבידתית ובפרט בסינגולריות כבידתית עירומה.

בשנת 1973 מונה לפרופסור באוניברסיטת אוקספורד, ושימש במשרה זו עד לפרישתו כפרופסור אמריטוס בשנת 1998. בשנים 1983–1987 נמנה עם סגל אוניברסיטת רייס ביוסטון, טקסס.[5]

פנרוז ידוע באהבתו לשעשועים מתמטיים. בעקבות ביקור בתערוכה של יצירות הצייר מאוריץ קורנליס אשר בשנת 1954 המציא פנרוז אשליות כמו גרם המדרגות שבו ניתן לרדת ולרדת ולחזור לאותו מקום, וכן את משולש פנרוז.[6] הוא שלח את הרעיונות הללו לאֶשֶר, שהפך אותם להדפסים הנודעים שלו "עולים ויורדים" ו"מפל מים".[7]

כיוון נוסף בו הייתה לפנרוז השפעה רבה הוא ריצופים של המישור. הוא הממציא של ריצוף פנרוז, ריצוף המבוסס על שתי צורות שבעזרתן ניתן לרצף את המישור בדרכים רבות, אך לא ניתן לבנות מהן ריצוף מחזורי של המישור. ריצוף זה עורר עניין רב לאחר שהופיע בינואר 1977 בטור "Mathematical Games" של מרטין גרדנר, בירחון "סיינטיפיק אמריקן".[8] לימים התגלה כי הדבר קורה בטבע בגבישים כמו-מחזוריים שהתגלו על ידי דן שכטמן.

ספריו

מדע פופולרי

ספרים אקדמיים

  • Roger Penrose, Techniques of Differential Topology in Relativity, Society for Industrial & Applied Mathematics, 1972, מסת"ב 0-89871-005-7
  • Spinors and Space-Time: Volume 1, Two-Spinor Calculus and Relativistic Fields (with Wolfgang Rindler, 1987) מסת"ב 0-521-33707-0 (paperback)
  • Spinors and Space-Time: Volume 2, Spinor and Twistor Methods in Space-Time Geometry (with Wolfgang Rindler, 1988) (reprint), מסת"ב 0-521-34786-6 (paperback)

הוקרה

חיים אישיים

בשנת 1959 נישא לג'ואן איזבל ודג', ונולדו להם שלושה בנים. נישא בשנית לוונסה תומאס, ולהם בן אחד.

גלריה

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוג'ר פנרוז בוויקישיתוף
  • רוג'ר פנרוז באתר אוניברסיטת אוקספורד (באנגלית)
  • האתר של מכון פנרוז (באנגלית)
  • Friedel, Frederic (16 במרץ 2017). "A chess problem holds the key to human consciousness?". Chess News (באנגלית). נבדק ב-8 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)

  • שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
    פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערות שוליים

  1. ^ The Nobel Prize in Physics 2020, The Nobel Prize (באנגלית)
  2. ^ Brookfield, Tarah (2018-10-15). Our Voices Must Be Heard: Women and the Vote in Ontario (באנגלית). UBC Press. ISBN 978-0-7748-6022-2.
  3. ^ Judy Siegel-Itzkovich, "A Mind in a Million", The Jerusalem Post, Sunday, May 1, 2005, page 7.
  4. ^ Penrose, R. (1967). "Twistor Algebra". Journal of Mathematical Physics. 8 (2): 345–366. Bibcode:1967JMP.....8..345P. doi:10.1063/1.1705200.
  5. ^ "Roger Penrose at Rice, 1983–87". Rice History Corner. 22 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Kumar, Manjit (15 באוקטובר 2010). "Cycles of Time: An Extraordinary New View of the Universe by Roger Penrose – review". The Guardian. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Ascending and Descending by M.C. Escher - Facts about the Painting". Totally History (באנגלית אמריקאית). 2013-05-21. נבדק ב-2020-10-07.
  8. ^ Martin Gardner, "Extraordinary nonperiodic tiling that enriches the theory of tiles", Scientific American Vol. 236, No. 1, January 1977, pp. 110-121 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  9. ^ רוג'ר פנרוז, באתר קרן וולף
  10. ^ ביוגרפיה של רוג'ר פנרוז, באתר MacTutor (באנגלית)


זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925 רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950 פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1940-1942) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975 קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, הייוויש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000 ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • הלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רוג%27ר_פנרוז&oldid=1497787"