אמיליו סגרה
 | |
| לידה | 1 בפברואר 1905 |
|---|---|
| פטירה | 22 באפריל 1989 (בגיל 84) |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | איטליה, ארצות הברית |
| פרסים והוקרה | חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1959 |
| הערות | יהודי |
| תרומות עיקריות | |
| גילוי האנטיפרוטון | |
אמיליו ג'ינו סֶגְרֶה (באיטלקית: Emilio Gino Segrè, 1 בפברואר 1905 - 22 באפריל 1989) היה פיזיקאי איטלקי-אמריקני ממוצא יהודי. חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1959, יחד עם אוון צ'מברליין, על גילוי האנטיפרוטון.
סגרה נולד בטיבולי, איטליה והחל ללמוד הנדסה באוניברסיטת רומא. בשנת 1927 עבר ללמוד פיזיקה, תחת הדרכתו של אנריקו פרמי והשלים דוקטורט בשנת 1928. לאחר שרות צבאי קצר עבד בהמבורג עם אוטו שטרן ובאמסטרדם עם פיטר זימן. בשנת 1932 מונה לפרופסור זוטר באוניברסיטת רומא, ועבד עם פרמי בקבוצה שכונתה "הבחורים מוויה פניספרנה". בשנת 1936 עבר לתפקיד מנהל מעבדת הפיזיקה באוניברסיטת פלרמו, אותו החזיק עד לשנת 1938.
לאחר סיור במתקני המעבדה הלאומית לורנס ברקלי, קיבל מהם כמות מסוימת של מוליבדן רדיואקטיבי, והוכיח כי חלק מן הרדיואקטיבית נוצרה בגלל היסוד שטרם היה ידוע, שכונה טכנציום, והיה לראשון שייצר יסוד כלשהו באופן מלאכותי.
במהלך ביקורו בארצות הברית בשנת 1938, נחקקו חוקים אנטישמיים באיטליה וכיהודי, מצא עצמו סגרה במעמד של פליט וללא אפשרות לחזור לתפקיד באקדמיה האיטלקית. הוא קיבל הצעה לעבוד כעוזר מחקר במתקני המעבדה הלאומית לורנס ברקלי, ירידה ניכרת במעמדו, ובמקביל לימד פיזיקה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. במהלך עבודה זו היה לו חלק בגילוי היסוד אסטטין והאיזוטופ פלוטוניום-239 (שמאוחר יותר שימש לבניית פצצת האטום "איש שמן" שהוטלה על העיר נגסקי).
בשנים 1943-1946 עבד במעבדה הלאומית לוס אלמוס כראש צוות מחקר עבור פרויקט מנהטן וב-1944 קיבל לבסוף אזרחות אמריקנית. לאחר סיום הפרויקט שב לברקלי ושם היה מרצה לפיזיקה עד פרישתו ב-1972. בשנת 1974 שב לאוניברסיטת רומא כפרופסור לפיזיקה גרעינית.
עם השנים החל סגרה לעסוק גם בהיסטוריה של הפיזיקה. הוא כתב ביוגרפיה של אנריקו פרמי, שיצאה לאור ב-1970 בשם "אנריקו פרמי, "פיזיקאי". ב-1976 פרסם, באיטלקית, ספר הסוקר את חייהם ותגליותיהם של גדולי הפיזיקאים בני זמנו. גרסה אנגלית בשם From X Rays to Quarks, "מקרני רנטגן ועד קווארקים" (תורגם לעברית). הצלחתו של הספר עוררה את סגרה לכתוב ספר נוסף על תולדות הפיזיקה מראשיתה, From Falling Bodies to Radio Waves, "מגופים נופלים ועד גלי רדיו", שיצא ב-1984.
אמיליו סגרה היה גם צלם שתיעד במצלמתו אישים ואירועים בהיסטוריה של הפיזיקה המודרנית. ארכיון הצילומים של ההיסטוריה של הפיזיקה במכון האמריקני לפיזיקה נקרא על-שמו, לכבודו.
סגרה נישא לאשתו הראשונה אלפרידה ב-1936. נישואיהם נמשכו עד מותה ב-1970, והיו להם שלושה ילדים. ב-1972 נישא בשנית. נפטר בגיל 84 מהתקף לב.
לקריאה נוספת
- אמיליו סגרה, מקרני רנטגן ועד קווארקים - פיזיקאים מודרניים ותגליותיהם, תרגום עמנואל לוטם, הוצאת כתר, 1986
קישורים חיצוניים
- יובל נאמן, לזכרו של אמיליו סגרה, אתר סנונית
- דף לזכרו של סגרה באתר אוניברסיטת קליפורניה (באנגלית)
- אמיליו סגרה, באתר פרס נובל (באנגלית)
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1940-1942) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, הייוויש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • הלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) | |
