ארתור אשקין
.jpg) | |
| ארתור אשקין, דצמבר 2018 | |
| לידה |
ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| מקום מגורים | ניו ג'רזי, ארצות הברית. |
| תלמידי דוקטורט | ווילאם מ. וודוורד |
| בת זוג | אלין |
ארתור אשקין (Arthur Ashkin; נולד ב-2 בספטמבר 1922) הוא פיזיקאי יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה. אשקין סיים תואר דוקטורט באוניברסיטת קורנל ב-1952 ועבד במעבדות בל עד שפרש מעבודתו ב-1992. כיום עובד אשקין במעבדת ביתו. ב-2018 זכה אשקין בפרס נובל לפיזיקה על פיתוח מלקחיים אופטיים. אשקין פרסם מחקרים רבים במהלך השנים ועל שמו רשומים 47 פטנטים.
קורות חיים
משפחה וחיים מוקדמים
אשקין נולד בברוקלין בספטמבר 1922 וגדל שם,[1][2] בן למשפחה יהודית. הוריו, איזדור ואנה אשקין, היגרו לארצות הברית מאוקראינה בגיל צעיר. לאשקין היו שני אחים: ג'וליוס (אנ') (פיזיקאי גם כן) ורות. אחות מבוגרת יותר, גרטרוד, מתה בצעירותה.
אשקין החל ללמוד באוניברסיטת קולומביה לתואר בפיזיקה, ובמקביל עבד כטכנאי במעבדת הקרינה במקום שהייתה אחראית על ייצור רכיבים למכ"ם עבור הצבא האמריקאי[3]. בשנה השנייה ללימודיו, נאלץ להתגייס לצבא ארצות הברית בשל מלחמת העולם השנייה, אולם עד מהרה הוא שוחרר וחזר לעבוד במעבדת הקרינה באוניברסיטה[3].
ב-1947, סיים אשקין את התואר בפיזיקה באוניברסיטת קולומביה, ועבר ללמוד פיזיקה גרעינית באוניברסיטת קורנל[3]. אשקין עבר למקום בעיצומה של העבודה על פרויקט מנהטן, בו אחיו יוליוס השתתף, וכך הכיר את ריצ'רד פיינמן, הנס בתה ואחרים שהיו בקורנל באותה התקופה[3].
ב-1952 קיבל אשקין את תואר הדוקטורט שלו באוניברסיטת קורנל והחל לעבוד במעבדות בל[3].
בקורנל, פגש אשקין את אשתו אלין, שהייתה מורה לכימיה בבית ספר תיכון בניו ג'רזי, והם נשואים למעלה מ-60 שנה[4]. לאלין וארתור שלושה ילדים וחמישה נכדים, אחד מהם פרופסור לאמנות באוניברסיטת קורנל[4].
קריירה מדעית
במעבדות בל עבד אשקין תחילה בנושא גלי-המיקרו, ולאחר מכן עבר למחקר לייזר[3]. אשקין חקר במעבדות גם אופטיקה לא ליניארית, סיבים אופטיים ועוד. במהלך עבודתו במעבדות בל פיתח אשקין את המלקחיים האופטיים, כלי מבוסס-לייזר המסוגל לאחוז אטומים, חלקיקים, תאים ועוד. על פיתוח זה עבד אשקין בשנות ה-80, וב-1987 התרחשה פריצת דרך בתחום כאשר הצליח לאחוז חיידקים רבים בעזרת הכלי מבלי לפגוע בהם.[5]
בשנת 1992 פרש אשקין ממעבדות בל לאחר 40 שנה של מחקר שבהן תרם לפיזיקה הניסויית. אשקין ממשיך לעבוד כיום במעבדה בביתו[3].
ב-2 באוקטובר 2018 הוענק לאשקין פרס נובל בפיזיקה על פיתוח המלקחיים האופטיים, אותם הגדירה האקדמיה המלכותית השוודית למדעים: "חלום ישן של מדע בדיוני"[6]. את הפרס קיבל כאשר הוא בן 96, וכך הפך לאדם שהוענק לו פרס נובל בגיל המבוגר ביותר אי פעם (עד זכייתו של ג'ון גודאינף בפרס נובל לכימיה בשנת 2019). הפרס חולק בינו לבין מדענים אחרים כאשר הוא קיבל את מחציתו, והמחצית השנייה התחלקה בין דונה סטריקלנד וז'ראר מורו[6].
פרסים
- פרס נובל לפיזיקה לשנת 2018
- פרס הארווי (2004)
- פרס ג'וזף קית'לי על התקדמות במדע (2003)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ נובל בפיזיקה: יישומים של אור, באתר davidson.weizmann.ac.il
- ^ "96-year-old Arthur Ashkin wins physics Nobel for laser 'tweezers'" (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-10-02.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 Arthur Ashkin, Lazerfest
- ^ 4.0 4.1 Arthur Ashkin, Ph.D. ’52, shares Nobel Prize in physics, Cornell Chronicle (באנגלית)
- ^ "פרס נובל לפיזיקה לשלושה חוקרים על פריצות דרך משמעותיות בפיזיקה אופטית - הידען". הידען. 2018-10-02. נבדק ב-2018-10-05.
- ^ 6.0 6.1 The Nobel Prize in Physics 2018, NobelPrize.org (ב־American English)
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1940-1942) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, הייוויש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • הלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) | |
