נוויל מוט
 | |
| מוט, 1952 | |
| לידה | 30 בספטמבר 1905 |
|---|---|
| פטירה | 8 באוגוסט 1996 (בגיל 90) |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים |
 הממלכה המאוחדת |
סר נוויל פרנסיס מוט (באנגלית: Nevill Francis Mott; 30 בספטמבר 1905, לידס, אנגליה[1] - 8 באוגוסט 1996, בקינגהאמשייר, אנגליה[2]) היה פיזיקאי אנגלי, אשר זכה בשנת 1977 בפרס נובל לפיזיקה, יחד עם פיליפ אנדרסון וג'ון ואן ולק, על מחקרו בנושא התכונות החשמליות והמגנטיות של מוליכים למחצה אמורפיים[3].
ביוגרפיה
מוט נולד ב-30 בספטמבר 1905 בלידס, אנגליה לליליאן מרי ריינולדס ולצ'ארלס פרנסיס מוט. את התואר הראשון (1927) והתואר השני (1930) עשה בקולג' סנט ג'ון שבאוניברסיטת קיימברידג'[3], ולמד מתמטיקה ופיזיקה תאורטית[1].
בשנת 1933 קיבל מינוי לתפקיד פרופסור לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת בריסטול[1][2][3][4].
בשנת 1941 זכה מוט במדליית יוז[4].
בשנת 1948 קיבל מינוי לתפקיד מנהל מעבדת הפיזיקה על שם הנרי אוברטון ווילס (אנ')[4].
בשנת 1953 זכה במדליה המלכותית[4].
בשנת 1954, מונה לפרופסור לפיזיקה יישומית במעבדת קוונדיש, תפקיד בו החזיק עד 1971[1][2][3][4]. בו בזמן, בין השנים 1959–1966 כיהן כמאסטר של קולג' גונוויל וקאיוס (אנ'), קיימברידג'[4].
עבודתו המוקדמת בקיימברידג' עסקה בניתוח תאורטי של התנגשות גזים, באופן ממוקד בהתנגשות עם ספין מסתובב של אלקטרון כנגד אטום מימן, והובילה למחקרי המשך בנושא אפקטים דומים באלקטרוני הולכה, ובתכונות המגנטיות של מתכות[4].
בשנת 1972 זכה במדליית קופלי[4]. באותה השנה קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הריוט-ואט (אנ')[5].
בשנת 1977 זכה בפרס נובל לפיזיקה יחד עם פיליפ אנדרסון וג'ון ואן ולק, על מחקרו בנושא התכונות החשמליות והמגנטיות של מוליכים למחצה אמורפיים[1][2][3][4].
בשנת 1983, הוענק למוט תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן[6].
לאחר שפרש לגמלאות, המשיך לסייע ביישום המחקר שלו על מנת לפתח יישומים ליצור אנרגיה סולארית זולה[2].
מוט נפטר ב-8 באוגוסט 1996 בבית חולים במילטון קינס שבבקינגהאמשייר, אנגליה[2].
פרסומיו[7]
- "An Outline of Wave Mechanisms" (1930)
- "The Theory of the Properties of Metals and Alloys" (1936)
- "Electronic Processes in Ionic Crystals" (1940)
- "Wave Mechanics and Its Applications" (1948)
- "The Theory of Atomic Collisions" (1971)
- Electronic Processes in Non-Crystalline Materials (1971)
- "Elementary Quantum Mechanics" (1972)
- "Metal-Insulator Transitions" (1974)
- "Conduction in Non-Crystalline Materials" (1986)
- "Can Scientists Believe?" (1991)
- "High Yemperature Superconductors and Other Superfluids" (1994)
- "A Life in Science" (1995, אוטוביוגרפיה)
- "Sir Nevill Mott: 65 Years in Physics" (1995)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נוויל מוט |
- נוויל מוט, A Life in Science, לונדון: טיילור ופרנסיס, 1995, מסת"ב 0-203-21103-0
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 נוויל מוט, באתר פרס נובל (באנגלית).
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 וולפגנג סקסון, Sir Nevill Francis Mott, 90, a Pioneer Physicist , ניו יורק טיימס, 10 באוגוסט 1996.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 Sir Nevill Francis Mott, באתר nobel-winners (באנגלית).
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 4.7 4.8 Nevill Francis Mott The Nobel Prize in Physics 1977 (באנגלית).
- ^ Heriot-Watt University Honorary Graduates (עמ' 3), באתר אוניברסיטת הריוט-ואט (באנגלית).
- ^ מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת בר-אילן
- ^ Nevill F. Mott, באתר NNDB (באנגלית).
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1940-1942) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, הייוויש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • הלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) | |
