צ'ארלס טאונס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צ'ארלס טאונס
טאונס (מימין) מקבל את פרס וניבר בוש, 2006
טאונס (מימין) מקבל את פרס וניבר בוש, 2006

צארלס הארד טאונסאנגלית: Charles Hard Townes ‏;28 ביולי 1915 - 27 בינואר 2015) היה פיזיקאי אמריקאי זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1964 על עבודתו במכניקת הקוונטים שהובילה לפיתוח המייזר ובהמשך ללייזר.

תולדות חייו

נולד בדרום קרוליינה. את תואר מוסמך אוניברסיטה בפיזיקה קיבל ב-1936 מאוניברסיטת דיוק ואת תואר הדוקטור קיבל ב-1939 מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה (קל-טק).

בין 1933 ל-1947 עבד במעבדות בל ובעת מלחמת העולם השנייה עבד בתחום המכ"ם ואף רשם מספר פטנטים. עבודתו בתחום המיקרוגל הובילה אותו לתובנה לפיה הקרנת חומרים בגלים אלקטרומגנטיים יכולה לשמש כלי רב חשיבות להבנת המבנה המולקולרי ולפיכך פנה לתחום הספקטרוסקופיה. בשנת 1948 היה לפרופסור באוניברסיטת קולומביה והמשיך לחקור את הריאקציות בין גלים בתחום המיקרוגל למבנים מולקולריים, למולקולות בודדות, לאטומים ולגרעין האטום.

ב-1954 הצליח ליצור עם תלמידיו מתקן ליצירת זרם מכוון של קרינה אלקטרומגנטית באמצעות פליטה מאולצת בגז אמוניה. הוא טבע למכשיר את השם מייזר, ראשי תיבות של "הגברת [קרינת] מיקרוגל על ידי פליטה מאולצת של קרינה" (Microwave Amplification by Stimulated Emission of Radiation = MASER).

ב-1958 הראה בעבודה שחיבר יחד עם גיסו, ארתור שולוב (זוכה פרס נובל בפיזיקה בשנת 1981) כי עקרון המייזר ניתן להפעלה להגברת קרינה מכוונת גם בתחום הספקטרום הנראה ובתחום התת-אדום. עבודה פורצת-דרך זו הובילה לפיתוח הלייזר האופטי[1].

פעילותו המדעית של טאונס התרחבה לשטחים נוספים. הוא ועוזרו היו הראשונים שגילו מולקולות מורכבות בחלל החיצון. כן היה טאונס הראשון שמדד וחישב את המסה של החור השחור במרכז גלקסיית שביל החלב.

ב-1955 ו-1956 קיבל מלגת פולברייט ומלגת גוגנהיים וחקר באוניברסיטת פריז ואוניברסיטת טוקיו. בשנת 1961, לאחר שכיהן כיועץ לממשל ארצות הברית, עבר למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס כפרופסור לפיזיקה וסגן נשיא (פרובוסט). ב-1967 עבר לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'ארלס טאונס בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0