אוסקר סירקוביץ'-סער

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוסקר סירקוביץ'-סער
Oscarsirc.png
לידה 26 בפברואר 1931 (גיל: 93)
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
ענף מדעי הנדסה אזרחית
תרומות עיקריות

אוסקר סירקוביץ' סער (נולד ב-26 בפברואר 1931) הוא מהנדס בניין וחוקר ישראלי. מומחה בעל שם עולמי לשיטות בנייה מתקדמות בתחום עמידות מבנים ברעידות אדמה. שימש כמהנדס הקונסטרוקציה של פרויקטים רבים המהווים אבני דרך בתחום הבנייה בישראל, ביניהם מבני ציבור, גשרים ואנדרטאות.

קורות חייו

סירקוביץ' נולד בבואנוס איירס וגדל בטוקומן שבארגנטינה. הוא החל את לימודי ההנדסה האזרחית באוניברסיטה של טוקומן באמצע לימודיו בתיכון. במקביל היה סירקוביץ' פעיל בתנועת נוער "הדרור", שם הכיר את אולגה גורבן, לימים ד"ר אולגה סער ואשתו לשארית חייו. בני הזוג עלו לישראל בשנת 1956 והתיישבו בירושלים, שם עבד סירקוביץ' באגף ההנדסה של עיריית ירושלים ובמקביל כמהנדס שכיר במשרדו של המהנדס ד"ר ברגר. סירקוביץ' רואה בתקופה זו תקופה משמעותית מבחינת התפתחותו המקצועית. עם פטירתו של ד"ר ברגר המשיך סירקוביץ' את תכנון המבנה בית העם בירושלים ביחד עם האדריכל דוד רזניק, שם החלה חברות אישית ומקצועית בין השניים שנמשכה למעלה מחמישים שנה והניבה פרויקטים חשובים.

באמצע שנות השישים מונה סירקוביץ' למהנדס המועצה בית שמש. באותה תקופה גם הקים את משרד סירקוביץ'-סלע אשר הפך מאוחר יותר לסירקוביץ'-לבטון, ופעל עד שנת 2005. מאז ועד היום ממשיך סירקוביץ' לתפקד כמהנדס עצמאי.

במהלך השנים עוסק סירקוביץ' גם במחקר בתחום עמידות מבנים ברעידות אדמה וקונסטרוקציות מרחביות בהקמה עצמית. במהלך שנות השמונים והתשעים היה חבר הוועד המנהל של הקונגרס הבין-לאומי לתכנון מבנים עמידים ברעידות אדמה מטעם (Wessex Institute of Technology (WIT. כמו כן כתב בהזמנת WIT ספר הדרכה למהנדסים לתכנון מבנים עמידים ברעידות אדמה.[1]

בנוסף סירקוביץ' שימש כיועץ מומחה במרכז הבינוי של צה"ל. לאחר שלחם כקשר חי"ר בחטיבת ירושלים במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור, הוזמן לשמש כיועץ מומחה במילואים. בתפקיד זה שירת עד שחרורו, והמשיך לשרת בהתנדבות עוד כחמש עשרה שנים לאחר מכן. במסגרת תפקיד זה היה מעורב בהקמת בסיסי צה"ל רבים.

בשנות השמונים והתשעים שימש כמרצה בפקולטה לאדריכלות בבצלאל. זאת על מנת לבסס את הבנת הסטודנטים כי תפקידו של המהנדס לאפשר את מימוש החזון האדריכלי.

לאורך השנים סירקוביץ' התנגד לשימוש בשיטת פל-קל, ולאחר אסון אולמי ורסאי שימש כעד מומחה בוועדת זיילר. בנוסף שימש כיו"ר ועדת חוקת הבטון של מכון התקנים.

גשר טדי להולכי רגל
אנדרטת חטיבת הנגב. אמן דני קרוון

חלק מעבודותיו

יד קנדי. אדר' דוד רזניק
מבנה בנק ישראל. אדר' אריה שרון ואלדר שרון

חלק הפרויקטים בהם סירקוביץ' שיתף פעולה כמהנדס עם האדריכל דוד רזניק

מתכנן ראשי של השלד במבנים בירושלים

מתכנן השלד של אנדרטאות

גשרים

  • תכנן ועיצב את גשר אצטדיון טדי להולכי רגל[8]
  • מתכנן הגשר התלוי הראשון בארץ בנחל אלכסנדר (אדר' יאשי סער)[9]
  • גשר סנהדריה (אדר' דוד קאסוטו)
  • גשר להולכי רגל בדרך חברון (אדר' דוד קאסוטו)[10]
  • יועץ הנדסי של גשר בני ברית בירושלים (גשר הסינמטק) (אדר' נחמיה גורלי)

כללי

  • קירוי אתר החפירות בעין גדי (גוגנהיים-בלוך אדר')
  • רכבל מצדה[11]
  • מרכז המבקרים במצדה (שרון אדר')
  • מכון לחקר המדבר שדה בוקר (אדר' אריה רחמימוב)
  • יועץ הנדסי לביתן הישראלי באקספו מונטיריאול בשנת 1965 (אדר' רזניק ואריה שרון)
  • מנהל הפרויקט של הקמת הביתן הישראלי באקספו סיביליה בשנת 1992 (אדר' אורי שביב)

לקריאה נוספת

● Oscar Sircovich Saar, "Self-Erecting Two Layer Steel Prefabricated Arch ", Third International Conference of Space Structures, Elsevier Applied Science Publishers, New York, 1984. pp. 823-827.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0