איך נפתח פה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיוט איך נפתח פה

אֵיךְ נִפְתַּח לְפָנֶיךָ דַּר מְתוּחִים / בְּאֵלּוּ דְּבָרִים נִשְׁפֹּךְ שִׂיחִים:

גָעַלְנוּ נְתִיבוֹתֶיךָ הַיְּשָׁרִים וְהַנְּכוֹחִים / דָּבַקְנוּ בְתוֹעֵבוֹת וּבְמַּעֲשִׂים זְנוּחִים:

הָלַכְנוּ אַחֲרַי מַשְּׂאוֹת שָׁוְא וּמַדוּחִים / וְהִקְשִׁינוּ עוֹרֵף וְהֵעַזְנוּ מְצָּחִים:

זָעַמְתָּ בְּשֶׁלָּנוּ בֵּית מִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים/ חָרֵב, וּפַס רֵיחַ נִיחוֹחִים:

טוֹרְדוּ וְטֻלְטְלוּ כֹּהֲנִים מְשוּחִים / יוֹדְעֵי עֵרֶךְ עוֹלוֹת וְזֶבַחִים:

כַּמָּה יִסַּרְתָּנוּ עַל יְדֵי צִירִים שְׁלוּחִים / לֹא הִקְשַׁבְנוּ לִשְׁמֹעַ למוֹכִיחִים:

מֵאָז וְעַד עַתָּה אָנוּ נִדָחִים / נֶהֱרָגִים נִשְׁחָטִין וְנִטְבָּחִים:

שָׂרַדְנוּ מָתַי מְעַט בֵּין קוֹצִים כְּסוּחִים / עֵינֵנוּ כָּלוֹת בְּלִי מְצֹא רְוָחִים:

פּוֹרְכֵי עַמֵּךָ אֲשֶׁר לַמֵּת שוֹחֲחִים / צְפַר וָעֶרֶב לָמָּה מַצְלִיחִים:

קָמִים לְמוּלְךָ ונְאָצוֹת שׂוֹחֲחִים / רְצוּצִים בְּמָה אַתֶּם בּוֹטְחִים:

שׁוֹכֵן עַד [וְקָדוֹשׁ] צְפֵה בְּעֶלְבּוֹן אֲנוּחִים / תְּמוּכִים עָלֶיךָ וּבְךָ מִתְאַחִים:

בְּנוֹרָאוֹת יְמִינְךָ נִוָשֵׁעַ לִנְצָחִים / כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְּטוּחִים:

אֵיךְ נִפְתַּח לְפָנֶיךָ דַּר מְתוּחִים הוא פיוט מסוג "סליחה", במבנה המכונה "פתיחה" (על שם שהוא משמש כהקדמה לסליחות). פתיחה זו נכתבה עבור הלילה הראשון בו אומרים סליחות במנהג אשכנז, שחל תמיד במוצאי שבת ("מוצאי מנוחה"), והיא נהוגה ביום זה בכל מנהגי אשכנז, הן המזרחי והן המערבי[1].

מבנה

הפיוט מחורז כולו כאחד, כאשר בראשו יש אקרוסטיכון לפי סדר הא"ב, תוך כששין שמאלית משמשת כס'.

בראש הבית האחרון חתום שם מחברו "בנימין". והוא מסתיים במילים "כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים", המשמשות כמעבר לתפילה הסמוכה כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים.

תוכן

הפיוט פונה אל ה' ובו מתוודים המתפללים על עוונם, תוך הצדקת דין שמים.

יחד עם זאת מוסיף הפייטן שאויבי עם ישראל מצליחים על אף שהם מנאצים את עם ישראל, ולכן מבקשים שה' יצפה בעלבון עמו ישראל ויושיעם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים