אכילת דגים עם חלב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אכילת דג עם חלב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אכילת חלב ודגים יחד הוא איסור השנוי במחלוקת הפוסקים. יש הסוברים שיש בכך משום סכנה, ויש הסוברים שמקור האיסור הוא "טעות סופר" בספר בית יוסף והדבר מותר. בחלק מהקהילות, ובמיוחד בקהילות עדות המזרח נהוג להחמיר ולא לאכלם יחד.

מקור

בדברי חז"ל לא מוזכר איסור אכילת דגים עם חלב, והדבר אף מוכח כמותר מלשון המשנה (מסכת חולין, פרק ח', משנה א'); המשנה עוסקת באיסור בישול בשר בחלב, ומפרטת את דיניו: ”כל הבשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבְּשַר דגים וחגבים, משמע שגם לאכלם מותר[1] וכן פסקו הרמב"ם[2], והרשב"א[3].

המקור הראשון, והיחיד בספרות הראשונים לסכנת אכילת דג וחלב, מופיע בדברי רבינו בחיי, כהוספה לאיסור אכילת בשר בחלב שהיא מטמטמת את הלב ומולידה גסות ותכונה רעה בנפש האדם: ”וכן דעת הרופאים בתערובת דג וגבינה שנתבשלו כאחד, שמוליד תכונה רעה וחולי הצרעת.” (פירוש רבינו בחיי על התורה, שמות כג, יט) עם זאת, גם רבינו בחיי אינו מזכיר איסור הלכתי בדבר.

רבי יוסף קארו בשולחן ערוך התיר בפשטות לאכול דגים עם חלב[4]. אך בספרו בית יוסף, לאחר שהביא את דברי הראשונים המתירים, הוסיף הערה:

ומכל מקום אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה, כמו שנתבאר בספר אורח חיים סימן קע"ג[5]

משפט זה של ה"בית יוסף" עורר פולמוס נרחב וייחודי בין הפוסקים, בשאלת הסבירות שנפלה טעות בדברי הבית יוסף, וכן בשאלת ההסתמכות על רופאים.

פוסקים רבים הסיקו[6] שבטעות התחלף למחבר האיסור של אכילת דג עם בשר האסור מפני הסכנה[7] בדג עם חלב, או שהמדפיס כתב בטעות "דגים וחלב" במקום "דגים ובשר"[8].

מאידך, פוסקים רבים חששו לדברי הבית יוסף. לדבריהם לא ייתכן שנפלה טעות דפוס בדבריו, כיון שהוא מדבר בפירוש על חלב. עוד טענו שאילו היה הדבר טעות, היו גדולי הדור שבזמן הבית יוסף והסמוכים לזמנו מגלים את דעתם שיש טעות בספר, וכן הבית יוסף עצמו הגיה את ספרו ולא העיר דבר בעניין. אחרים טענו שלמרות שמדובר בטעות יש להיזהר בכך[9], "כיון שיצא הדבר מפיו" של הבית יוסף או מפני כבודו[10].

הדיון על עצם הסכנה

גם חלק מהפוסקים שהסכימו שהבית יוסף אכן אסר, התירו בזמנם אכילת דג וחלב, כי מכיון שרבים דשו בכך ואין נזהרים - אין עוד חשש לסכנה[11]. החתם סופר כתב שוודאי אין שום סכנה באכילה משום ש"נאמן עלינו הרמב"ם, גדול הרופאים" שמתיר אכילת חלב עם דגים[12]. כמו כן, אף למדע בימינו לא ידועה סכנה בדבר.

על דברי רבינו בחיי, כתב היעב"ץ[13] שזו דעת הרופאים ולא דעת חכמי ישראל.

אחרים, לעומתם, חיזקו את דברי הבית יוסף מדברי רופאים מסוימים שיש בדבר סכנה למחלה ואף סכנת חיים. הכף החיים כותב ששמע מרופאים מומחים שאכילת דגים עם חלב גולמי אכן מסוכנת, אך בחמאה או שמנת אין סכנה. הוא מתייחס לנימוק הפתחי תשובה שרבים דשו בכך, וטוען שאין האקלים והטבע שווה בכל הארצות והאנשים, כך שייתכן והדבר תלוי בטבע המקום[14].

מהות הסכנה

במהות הסכנה ישנן כמה שיטות:

  • יש שכתבו שזו אותה סכנה כמו אכילת בשר ודגים יחד, שהיא סכנת צרעת[15]. כך מוסבר בשו"ת בית דוד[16] שאיסור זה מסתעף מאיסור תערובת בשר ודג: "כשם שבבשר ודגים יש סכנת צרעת... כך החלב שיוצא מגוף הבהמה הרי הוא כבשר הבהמה עצמה".
  • יש שכתבו שהדבר "מוליד חולי גדול" ולא ביארו מהו, אך זו סכנה שונה מזו של אכילת דגים עם בשר[17].
  • ספר פחד יצחק (של רבי יצחק לַמפּרוֹנטי, שגם היה רופא)[18] מביא דעת רופאים, שמי ששותה חלב ממש ואחר כך אוכל דגים או להיפך, יש בכך סכנת מוות ו"חולי גדול וכבד מאד".

הדעות להלכה

פיצה עם תוספת אנשובי. לפי חלק מהפוסקים המאכל אסור

להלכה, דעת פוסקים רבים כמו הבית יוסף שקיים איסור אכילת דגים וחלב יחד מחשש סכנה[19]. דעת הכף החיים[14] היא שבמקום שלא "דשו בו רבים" יש להחמיר משום ספק סכנה ולנהוג בדגים עם חלב גולמי כמו בדגים עם בשר, אך בדגים עם חמאה או שמנת אין סכנה[20]. חלקו על כך פוסקים אחרים שקבעו שאין שום חשש סכנה באכילת חלב ודגים יחדיו, והדין בשיבוש יסודו[21].

המנהג בפועל

למעשה רוב האשכנזים לא נהגו בכך איסור.

מנהג חסידי בעלז להחמיר בדג עם גבינה[22]. חסידי חב"ד נוהגים להחמיר ולא לאכול, או לערב חמאה או שמנת[9].

מרבית הספרדים נהגו להימנע מאכילת דג וחלב יחד, כדעת הפוסקים הספרדיים[14][23].

בנוהלי הרבנות הראשית לישראל נקבע שבכשרות ברמת 'מהדרין' יש להקפיד על תערובת חלב ודגים, אולם בכשרות רגילה אין חובה להקפיד על כך[24]. בכשרות פרטית לרוב לא מקפידים על כך אך יש הכשרים המחייבים הצבת שילוט על מוצר שהוא תערובת דגים עם חלב[דרוש מקור].

פרטי האיסור

  • סוגי מוצרי החלב – הפוסקים הסוברים שיש סכנה באכילת חלב ודג, נחלקו בשאלה אילו מוצרי חלב כלולים בסכנה זו: יש שאסרו את כל מוצרי החלב[25]. יש שכתבו שרק גבינה אסורה עם דגים[26], ויש שאסרו את כל מוצרי החלב פרט לחמאה[27]. רבי עובדיה יוסף פסק לספרדים שכל אחד ינהג כמנהג אבותיו[28].
  • מוצרי דגים שונים – לדעת מספר פוסקים הסכנה היא רק בדג מסוים[29] אך מדברי הבית יוסף לא משמע כן.
    בשמן דגים, המצוי במוצרים למשל אומגה 3, נחלקו הפוסקים[30] אם אסור עם חלב.
    בדומה לכך נחלקו בעניין ג'לטין דגים המעורב במוצרי חלב (מעדנים, עוגות וכדומה). רבים התירו מפני שהג'לטין עובר תהליך עיבוד וכבר אינו נחשב כדג[31] ויש שהקפידו על כך ואסרו זאת[32]. למעשה מערכות כשרות רבות מאשרות עירוב של ג'לטין דגים במוצרי חלב.
  • אופן אכילתם – לפוסקים שאסרו, יש שפסקו כן רק אם התבשלו יחד[33], ויש שנקטו בפשיטות שאסור לאכלם יחד אפילו כשהם קרים[34] וכן נראה מרוב הפוסקים שלא חילקו ביניהם.
  • קינוח והדחה או נטילת ידיים – לנוהגים איסור בחלב ודגים אף כשלא התבשלו יחד, יש אומרים שדין דגים עם חלב זהה לדגים ובשר, ומי שמקפיד על קינוח והדחה או נטילת ידיים בין דגים לבשר, יש לו להקפיד באותו האופן גם באכילת דגים וחלב[14][35], ויש שמחלקים בין בשר ודגים לחלב ודגים שאין צריך שטיפה והדחת הפה או נטילה בין האכילות[36].
  • היכר בין דגים לחלב על השולחן – יש אף המחמירים באכילת דגים וחלב על שולחן אחד, לעשות היכר להפסקה ביניהם מחשש סכנה, וכן הפרדה בכלים מיוחדים[37] ויש מקילים[38].
  • בדיעבד – יש שאסרו גם בדיעבד כשהתערבו זה בזה בשוגג[39] ויש שכתבו שרק לכתחלה יש להקפיד שלא לערבם יחד, אך אם בשגגה התערבו זה בזה – יש להתיר את אכילת התערובת בדיעבד, ולסמוך על הפוסקים הרבים שסברו שאין בזה איסור כלל[40].
  • בישול דגים בקדירה חלבית – בבישול דגים בסיר חלבי יש מקילים[42] ויש מחמירים.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ הר"ן במסכת חולין שם
  2. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק ט', הלכה ד'
  3. ^ על תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ג עמוד ב'
  4. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פ"ז, סעיף ג'
  5. ^ אך שם דובר רק על דגים עם בשר: "ואדוני אבי הרא"ש ז"ל היה רגיל ליטול ידיו בין בשר לדגים דחמירא סכנתא מאיסורא".
  6. ^ דרכי משה, יורה דעה, סימן פ"ז ס"ק ד; ט"ז שם סע"ק ג; ש"ך, שם ס"ק ה; מחזיק ברכה אות ד'; פרי חדש, יו"ד קטז ג; רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, יורה דעה, סימן פ"ז, סעיף ט"ו.
  7. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קט"ז, סעיף ב'
  8. ^ החיד"א, מחזיק ברכה, סימן פז ס"ק ד.
  9. ^ 9.0 9.1 ברשימות הרבי מחב"ד, חוברת קפ"ה, (חורף תרצ"ה, אות ב), מובאת הוראה מהצמח צדק. עוד על מנהג חב"ד בעניין, ראה הערך "דג", באתר חב"דפדיה
  10. ^ רבי יוסף שלום אלישיב, קונטרס הלכות המצויות הערה ע"ו.
  11. ^ פתחי תשובה, סימן פז ס"ק ט
  12. ^ שו"ת חתם סופר, יורה דעה, סימן ק"א (סוף ד"ה אברא). דבריו הובאו גם בפתחי תשובה (שם).
  13. ^ מור וקציעה, אורח חיים, סוף סימן קע"ג
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 רבי יעקב חיים סופר, כף החיים, אורח חיים סימן קעג ס"ק ג, ויורה דעה סימן פז ס"ק כד.
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ע"ו עמוד ב' ורש"י שם.
  16. ^ של רבי יוסף דוד; יורה דעה סימן ל"ג.
  17. ^ פתחי תשובה (שם) ואחרונים נוספים הביאו את דברי שו"ת חינוך בית יהודה, יורה דעה, סימן סא שבירר אצל הרופאים ושמע שאכן ישנה סכנה באכילת דגים עם חלב משום ש"הדגים מקררים מאד, וגם החלב רע ומזיק לגוף". ראו בספר "אוצר החיים", של רבי יעקב צהלון שהיה רופא מומחה, הכותב שאין לאכול דגים לא עם בשר ולא עם חלב, שכן הם גורמים לחוליים קשים.
  18. ^ אות ב' ערך בשר דגים, ס"ט-א'.
  19. ^ רשימה חלקית של האוסרים (לא כוללת את אלה שמובאים לעיל ולהלן):
    שארית יהודה (טאיטאצאק) יו"ד סימן פז ס"ק י"א- י"ב; לבוש יו"ד סימן פז סעיף ג'; כנסת הגדולה סימן קט"ז הגהת בית יוסף אות כ"ב וסימן פז הגהת ב"י אות י"ט; חינוך בית יהודה, יורה דעה, סימן סא בשם מהר"ם מקראקא; פרי מגדים סימן פז משבצות זהב ס"ק ג'(אסר רק בישול ולא אכילה); פחד יצחק אות ב' ערך בשר דגים, ס"ט-א'; ישועות יעקב סימן פז הקצר ס"ק ד'; בן איש חי המובא לקמן; רב פעלים ח"ב יו"ד סימן י'; שו"ת יחוה דעת חלק ו סימן מ"ח; גליון מהרש"א יו"ד סימן קט"ז על סעי' ב'; שמירת הנפש אות י"ג.
  20. ^ וכן בפרי מגדים מביא דעה זו, שם
  21. ^ רשימה חלקית של המתירים (לא כוללת את כל אלה שמובאים לעיל ולהלן):
    דרכי משה, יורה דעה, סימן פ"ז ס"ק ד; פרישה סימן פז ס"ק ח; באר שבע סימן ל"ה ד"ה נשאלתי; ט"ז שם סע"ק ג; ש"ך, שם ס"ק ה; הארוך מהש"ך סוף הסימן ריש סימן קע"ג; פרי חדש סימן קט"ז ס"ק ג', וסימן פז סוף ס"ק ו'; ברכי יוסף סימן פז ומחזיק ברכה ס"ק ד'; מור וקציעה, אורח חיים, סוף סימן קע"ג; אליה רבה או"ח סימן קע"ג ס"ק ט'; אליה זוטא ס"ק ח'; שו"ת חתם סופר, יורה דעה, סימן ק"א (סוף ד"ה אברא); באר היטב סימן פז ס"ק ה; ערוך השולחן (שם)
  22. ^ ראה גם ערוך השולחן (שם) שכתב שיש שהחמירו בדג וגבינה.
  23. ^ בן איש חי שנה שניה, פרשת בהעלותך אות טו. לשונו: ”דגים בחלב מותר אפילו מדרבנן, מיהו יש בהם סכנת חולי ולכך אסור לאכלם. והוא הדין לאכול דגים עם גבינה יש סכנת חולי, אבל דגים בחמאה - יש מן האחרונים שכתבו דאין חשש חולי בזה, ויש שכתבו דאיכא חשש חולי. ושומר נפשו ירחק ויזהר, דהא אפילו הרב "פחד-יצחק" שהיה רופא גדול, ונראה לו דאין בזה נזק, נמנע מלאכול. ופה עירנו בגדד אין מטגנים דגים בחמאה, דחוששין החשש הנזכר”; שו"ת יחוה דעת חלק ו סימן מח.
  24. ^ הפרדה בין חלב ודגים, באתר כושרות.
  25. ^ בן איש חי (שם) מעיד שכך מנהג העיר בגדאד, וכך הורה רבי מרדכי אליהו (הערות לקיצור שולחן ערוך לג, א).
  26. ^ כך לשון רבינו בחיי (שם), וכן דייק מדבריו ערוך השולחן (שם)
  27. ^ שו"ת חינוך בית יהודה (שם) פתחי תשובה שם ס"ק ט.
  28. ^ שו"ת יחוה דעת ח"ו, מח. ועיין עוד בשו"ת יביע אומר ח"י בהערות לרב פעלים חלק ב חיו"ד סימן י.
  29. ^ שו"ת באר שבע סימן לה; מהרש"ל, ים של שלמה חולין פרק ז אות טו, וגם לדבריו התלמוד דיבר רק באופן מסוים
  30. ^ וישמע משה (פר' בהר תשע"ו, גליון קי"ב עמ' ב')
  31. ^ בקובץ בנתיב החלב חלק ה עמ' 45 הביאו להתיר בשם רבי יוסף שלום אלישיב. ושם בעמ' 46 כתב כך הרב אברהם יוסף בשם אביו רבי עובדיה יוסף. וכן הובא בשם רבי שמואל וואזנר בקובץ מבית לוי סיוון תשס"ח עמ' צו, וכן בשו"ת אשר חנן יורה דעה לד.
  32. ^ שו"ת דברי דוד חלק ג יו"ד יח, וכך ידוע גם בשם רבי מרדכי אליהו.
  33. ^ ויחי יעקב יו"ד סוף סימן ל"א; עצי העולה סכנה סעי' ח', ס"ק ו'; רבי יוסף שלום אלישיב קונטרס הלכות המצויות הערה ע"ו
  34. ^ אהל יצחק הלכות מאכלות אסורות פרק ט' הל' כ"ג; מעדני מלכים סימן נ"ז אות ב'
  35. ^ הרב יצחק רצאבי שולחן ערוך המקוצר חלק ד סימן קלט סעיף ט, הערה לג ועוד
  36. ^ אהל יצחק הלכות מאכלות אסורות פרק ט הלכה כג; רבי חיים קנייבסקי, דרך אכילה עמ' לח
  37. ^ רבי חיים קנייבסקי, אליבא דהלכתא חלק כט עמ' טו טור ג.
  38. ^ משה האיש יו"ד סימן י' אות א'; מעדני מלכים סימן נו אות א.
  39. ^ אדני פז סימן מב; עצי העולה סכנה סעיף ח.
  40. ^ שו"ת יחוה דעת חלק ו, סימן מח בהערות.
  41. ^ אורחות הרב וראש הישיבה עמ' קטז.
  42. ^ ילקוט יוסף סימן פז הערה פב ד"ה ומה; מטבח הכשר הוצאת ארטסקרול, פרק ד' הערה מ"ה.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.