אליהו צבי סולובייצ'יק
 | |
| לידה |
1805 ה'תקס"ב קובנה |
|---|---|
| פטירה |
1881 (בגיל 76 בערך) ה'תרמ"א פפד"מ |
| מדינה | ליטא |
| חיבוריו | קול קורא, ביאור לברית החדשה, ביאור לרמב"ם. |
| שם השושלת | משפחת סולובייצ'יק |
| אב | יוסף |
| אם | רעלקא |
אליהו צבי סולובייצ'יק (קובנה ה'תקס"ב בערך – פפד"מ ה'תרמ"א) היה רב[דרוש מקור] ומחבר ספרים, אשר טען שהברית החדשה הוא ספר יהודי והנוצרים טעו בהבנת דבריו.
ביוגרפיה
ערך מורחב – משפחת סולובייצ'יק
אבי משפחת סולובייצ'יק היה רבי יצחק בן רבי יוסף סג"ל סולובייצ'יק אשר היגר מבריסק לאחד מפרברי קובנה בנו משה ונכדו רבי יוסף היו מחשובי העיר ורבניה, רבי יוסף נשא את רלקה בתו של רבי חיים מוולוז'ין. מזיווג זה נולדו שני ילדים, הראשון, היה יצחק זאב – אביו של רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) אשר ממנה יצאה שושלת בריסק.
השני היה אליהו צבי סולובייצ'יק אשר נולד ככל הנראה בתקס"ב, בעיר קובנה שבליטא. אביו היה הרב יוסף סולובייצ'יק, שנמנה עם נכבדי הקהילה, ואמו הייתה רלקה, בתו של ר' חיים מוולוז'ין.
על שנות חייו הראשונות של ר' אליהו צבי אין כמעט מידע. בשנת תר"ד או תר"ה הוכרח לעזוב את קובנה מטעמים בריאותיים ואחרים, ורוב שארית חייו עברו עליו בנדודים. תחנתו הראשונה הייתה בעיר גדנסק, שהגיע אליה בחוסר כל; שם הדפיס, ככל הנראה לצורך מחייתו, את הספר "תולדות אדם", העוסק בתולדות דודו, רבי זלמן מוולוז'ין (אחיו של ר' חיים מוולוז'ין). במהדורתו השמיט את הערותיו ודרשותיו של רבי יחזקאל פייבל שנספחו לספר במהדורות קודמות, והשאיר רק את התולדות.[1] באותה שנה הדפיס גם את ספר המדע לרמב"ם, ובנפרד - את הלכות עכו"ם לרמב"ם עם באור קצר משלו, הספרים נדפסו בהסכמת הרב ישראל ליפשיץ בעל התפארת ישראל ועוד. הספר נדפס גם בקניגסברג בגרמנית, אך לא ידוע אם ר' אליהו צבי סולובייצ'יק היה המתרגם או העורך. מאוחר יותר תורגם על ידי כמה מלומדים לאנגלית ונדפס באנגליה ה'תרכ"ג בהסכמת הרב נתן מרקוס אדלר, הרש"ר הירש ועוד. לאחר השואה נדפס שוב הספר בעברית במינכן על ידי הרב יצחק מאיר זעמבא (אחיינו של רבי מנחם זעמבא).
על אף ריחוקו הגאוגרפי והרעיוני מישיבת וולוז'ין, בספרייה הלאומית קיים מכתב אשר מעודד אספת כספים למען הישיבה.[2]
קול קורא
בין 1863–1868 כתב ר' אליהו צבי סולובייצ'יק ספר בשם קול קורא אשר מיועד לאחד את התנ"ך התלמוד והברית החדשה. מטרתו בכתיבת הספר היתה הן להראות לנוצרים שאין סתירות וניגודים בין הנצרות ולבין התורה וחז"ל, ולכן אין סיבה לנצרות לשנוא את היהודים, והן שיוסר היחס השלילי אצל היהודים לברית החדשה בראותם את היופי שבו".[3]
המהדורה הראשונה המצויה היא תרגום לאנגלית משנת 1868, הספר תורגם על ידי כמרים נוצרים, בתחילת הספר מבאר את י"ג עיקרי אמונה בהטיה מסוימת כלפי האמונה הנוצרית, ולאחר מכן מבאר את מתי על פי היהדות.
ב-1870 – ה'תר"ל היגר לצרפת והדפיס שם את הספר בתרגום לצרפתית (על ידי רבין וואג) וב-1875 הדפיס את באורו למרקוס, ב-1877 הדפיס בלייפציג את קול קורא על מתי בגרמנית שתורגם על ידי פרופסור מוריץ גרינוואלד, ב-1879 הספר על מתי תורגם בהדרכת קורצג בארניצקי לפולנית ונדפס בפריז, רק אחרי כל אלו נדפס הספר בעברית ב-1880 בפריז, היו שכתבו שעל ספר זה נמצאו הסכמות מאת הרב הרפורמי נחמיה בריל ועמו הרש"ר הירש אך לא סביר ששניהם יחתמו יחד ולא סביר שרש"ר יתן הסכמה לספר זה, ועל כן יש שפקפקו על עדות זו.
פירושו לברית החדשה מתאפיין בניסיון להתאים את דברי הספר ליהדות. המחבר מתפאר בכך שהוא היחיד אשר הבין את הספר לאמיתו. הוא הסתמך על רבי יעקב עמדין אשר גם כתב דברים מעין אלו.[4]
בהקדמה למהדורה העברית כתב:
על כן אודה את ה' אשר הנחני בדרך אמת לכוון ולמלאות את דברו בבאורי זה ולהראות לכל אמתת כוונת הברית החדשה וכל מבאריו הראשונים שגו ברואה, מי יתן ויבוא אלוה שאלתי לבצע מעשי אשר החילותי ואז עין בעין יראו שהב"ח הולך אחוי יד עם התלמוד ואחינו בני ישראל ואחינו הכריסטען יתנו יד זה לזה לעבוד את ה' אחד ואז יקויים בנו מקרא שכתוב ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד
המוציאים לאור של ספר זה היו מסיונרים וכן עמותות נוצרית שונות, הספר נדפס בירושלים על ידי יהודי שהתנצר בשם יוסף עצמון, וכן ב-1985 על ידי ג. אקרוט.
משפחתו
בנו, שמחה, היגר מסלוצק ללונדון ומשם לישראל. בנו של שמחה, זלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק, היה רוקח ואיש ציבור.
כתביו
- ספר תולדות אדם תולדות רבי זלמן מוולוז'ין עם הערות רבות ודרשות מאת רבי יחזקאל פייבל, במהדורה זה השמיט את כל הדרשות והשאיר רק את התולדות, דנציג ה'תר"ה.[5]
- באור קצר על ספר המדע והלכות עכו"ם לרמב"ם, דנציג ה'תר"ה ונדפס שוב במינכן ה'תש"ז. הספר תורגם לגרמנית ויצא בקניגסברג. ולאנגלית, באנגליה ה'תרכ"ג.
- קול קורא באור לברית החדשה – מתי על פי היהדות, באנגלית – אנגליה 1868, בצרפתית – צרפת 1870 דפוס שני 1874, בגרמנית – לייפציג 1877, בפולנית – צרפת 1879, בלשון הקודש – פריז, 1880, הבאור למרקוס נדפס פעם אחת בצרפתית ב-1875.
ביאוריו לברית החדשה נדפסו מחדש על ידי נכד נכדו פיטר סלובי תחת השם:
The Bible, the Talmud, and the New Testament: Elijah Zvi Soloveitchik's Commentary to the Gospels (Jewish Culture and Contexts), edited Shaul Magid, translator Jordan Gayle Levy, with Peter Salovey. Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2019. מסת"ב 9780812250992
לקריאה נוספת
- דב היימן מסה על אליהו צבי סולובייצ'יק האיש וכתביו (באתר הספרייה הלאומית) הספר נדפס בחמשים עותקים ממוספרים, ירושלים ה'תשנ"ה, (להורדה)
- חיים קרלינסקי הראשון לשושלת בריסק ירושלים, ה'תשמ"ד עמוד 42 הערה 74.
- ישראל יעקב דינסטאג, "חכמי ליטא" בתוך: חסד לאברהם ספר היובל לאברהם גולומב, לוס אנג'לס ה'תש"ל ע' 481.
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ^ ראה שרגא אברמסון "על דפוסי מוסר השכל וספר תולדות אדם לר' יחזקאל פייוויל, סיני עב עמוד קכו ואילך
- ^ המכתב באתר הספרייה הלאומית
- ^ "מסה על אליהו צבי סולבייציק, האיש וכתביו" מאת דב הימן. עמ' 74. וראו שם עמ' 94, ציטוט ממכתבו של אליהו צבי סולבייציק.
- ^ "לפיכך מרגלא בפומי לא כמחניף חלילה... שהנוצרי עשה טובה כפולה בעולם, מצד אחד חזק תורת משה בכל עוז כנ"ל ואין אחד מחכמינו שדבר יותר מזה בפה מלא בחיוב קיום נצחי לתורה ומצד אחד לאומות העולם היטיב הרבה ובזה תסתלק הסתירה גם מדברי הנוצרי עצמו שבאיזה מקומות מהאוונגליון משמע למלומדי הנוצרים שבא לתת תורה חדשה במקום תורת משה ואיך יאמר בפרוש שלא בא אלא לקיימה, אבל הוא הדבר אשר דברתי שלא בא זה במחשבת כותבי האוונגליון שבא הנוצרי לבטל דת היהדות לגמרי רק לאומות בא ליסד להם דת מן אז והלאה ואף לא חדשה רק ישנה הלא הם שבע מצוות בני נח ושכחום וחזרום שלוחי ישו ויסדום מחדש". נספח לסדר עולם רבה שבהוצאתו
- ^ 15 עמודים ממהדורה חדשה של מהדורת סולובייצ'יק להורדה
