אל-קובייבה (רמלה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אל-קוביבה
القبيبة
בית שהין העליון באל-קוביבה. אחד משני שרידים של הכפר
בית שהין העליון באל-קוביבה. אחד משני שרידים של הכפר
טריטוריה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי
נפה נפת רמלה
שפה רשמית ערבית
תאריך ייסוד המאה ה-13
שטח 10,737 דונם עות'מאני (1945)
סיבת נטישה מבצע ברק
תאריך נטישה 27-28 במאי 1948
יישובים יורשים כפר גבירול, גאליה
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 1,720 (1945)
קואורדינטות 31°53′41″N 34°46′37″E / 31.89461129133162°N 34.776878356933594°E / 31.89461129133162; 34.776878356933594
אזור זמן UTC +2
חיילי צה"ל משקיפים על הכפר קוביבה לאחר כיבושו, מאי 1948
בית שהין התחתון; אחד משני שרידים של הכפר

אל-קוביבהערבית: القبيبة; מילולית: "כיפה קטנה") היה יישוב ערבי בנפת רמלה, כ-10.5 קילומטרים דרומית-מזרחית לרמלה. שננטש ופונה במהלך מלחמת העצמאות. מעטים משרידיו נותרו כיום בקצה המערבי של רחובות.

היסטוריה

באתר בו שכן הכפר נמצאו שרידי יישוב מתקופת הברונזה. בתקופה הישראלית התקיימה במקום עיר הלוויים "אלתקה" בנחלת שבט דן (ספר יהושע י"ט מ"ד). במאה ה-13 הוקם הכפר על ידי שבטי בדואים מחצי האי ערב. הכפר נקרא על שם קברו של השיח' גנדה, שהיה בעל כיפת אבן. כיום שוכן במקום מגדל מים. לפני 1840 הגיעה לכפר קבוצת מוסלמים גדולה ממצרים.

ב-14 בנובמבר 1917 התחולל על אדמות הכפר, קרב עיון קרא.

לפי סקר הכפרים בארץ ישראל שנערך ב-1945, הוערך מספר תושבי הכפר בכ-1,720 איש. והוא השתרע על שטח של 10,737 דונמים, מתוכם 1,397 דונמים בבעלות יהודית ו-451 דונמים של שטחים ציבוריים.[1]. בבית הספר המקומי שנוסד ב-1929 למדו 344 תלמידים.

הכפר נכבש יחד עם הכפר הסמוך, זרנוגה, ב-27 במאי 1948 בידי חטיבת גבעתי (חטיבה 5) כחלק מהשלב השני של מבצע ברק; ככל הנראה, באותה הזדמנות פונו מהמקום התושבים הערבים שלא עזבו קודם לכן[2]. ב-24 עד 28 באוגוסט פינו חיילי גבעתי פליטים ערבים מן הכפרים קוביבה, זרנוגה ויבנא שהתאספו בשטח ממערב ליבנא.

התושבים הראשונים שהגיעו לכפר היו עולים חדשים מבולגריה שעזבו תוך זמן קצר. לכפר הגיעו גם ראשוני "כפר הנגיד", ששהו במקום עד שעברו לאתר הקבע הנוכחי. ב-1949 הגיעו לבתים הנטושים עולים מתימן. העולים לא קיבלו בעלות על הבתים. על אדמות הכפר הוקם כפר גבירול. ב-1953 דווח על 75 עד מאה משפחות שהתגוררו בבתים הנטושים. בנוסף הוקמו בכפר גם צריפים וסך האוכלוסייה בכפר הוערכה ב-270 משפחות באותה שנה. בשנת 1955 סופח הכפר לעיר רחובות. מאוחר יותר הפך הכפר לשכונת "אבן גבירול" במערב העיר.

שני בתים מפוארים השוכנים על גבעה ונראים מכביש 411 הם בין השרידים הבודדים שנותרו מן הכפר. הבתים הוקמו בשנות ה-20 של המאה ה-20 בפאתי הכפר ונבנו על ידי האחים מוסא ורפעת שהין, מן המשפחות המכובדות ביותר באזור, שהתפרנסו מפרדסנות. הבתים הוגדרו כאתר לשימור.

בית הקברות של הכפר קוביבה נמצא ליד רחוב דולב בכפר גבירול והיה בשימוש בין המאות ה-13 וה-16.

לקריאה נוספת

  • ישראלה קומפטון, "רחובות – אתרים ומסלולים", הוצאת עיריית רחובות והחברה להגנת הטבע, מהדורה שנייה, 1995

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אל-קובייבה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  2. ^ שלומית בנימין, נוכחים נפקדים: המקרה של קוביבה/כפר גבירול, תיאוריה וביקורת, עמוד 2, גיליון מס' 29, סתיו 2006