אמנון רשף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמנון רשף
250px
לידה 29 באוגוסט 1938 (גיל: 83)
חיפה, ארץ ישראל
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19561984 (כ־28 שנים)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים

אמנון רשף (נולד ב-29 באוגוסט 1938) הוא אלוף בצה"ל בדימוס, כיהן כמפקד חטיבה 14 בתקופת מלחמת יום הכיפורים וכמפקד גייסות השריון בשנים 19791982.

חייו

רשף נולד בחיפה בשם אמנון איז'ק, גדל והתחנך בתל אביב ובבת ים. ב-1956 התגייס לצה"ל ועשה את כל שירותו הצבאי בחיל השריון. ב-1960 פיקד על מחלקת טנקים שהשתתפה במבצע חרגול. במלחמת ששת הימים שימש כקצין אג"ם וכממלא מקום סמח"ט של חטיבה 8 והשתתף בקרבות בחזית המצרית ובחזית הסורית שהובילו לכיבוש רמת הגולן. לאחר המלחמה מונה למפקד גדוד 52 בחטיבה 14 וב-1969 למפקד גדוד סיור 189 בעוצבת סיני תפקיד בו כיהן במהלך מלחמת ההתשה[1]. בין השנים 1970 ל-1972 שימש כקצין אג"ם של מפקדת גייסות השריון.

באוקטובר 1972 התמנה רשף למפקד חטיבה 14, חטיבת שריון סדירה, שעם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, הייתה חטיבת השריון היחידה שאיישה את קו תעלת סואץ, התפרסה לכל אורכו (כ-200 קילומטרים) והייתה אחראית על המעוזים בגזרתה. החטיבה הייתה כוח הבלימה העיקרי של צה"ל כנגד הצבא המצרי שחצה את התעלה במבצע באדר, והשתתפה בבלימת התקפת השריון המצרי ב-14 באוקטובר. החטיבה נטלה חלק מרכזי במבצע הצליחה - "מבצע אבירי לב" והבקיעה את המערך המצרי בקרב הקשה ב"חווה הסינית". ב-19 באוקטובר חצתה החטיבה את תעלת סואץ, כבשה את "מתחם "אורחה" והמשיכה בלחימה עד פאתי העיר איסמעיליה עד סוף המלחמה. בקרבות ספגה החטיבה אבדות רבות, 302 מלוחמי החטיבה נהרגו, מהם 82 ביממה הראשונה של המלחמה ו-121 בליל הפריצה (16-15 באוקטובר) בקרב הצליחה במרחב ה"חווה הסינית".

בפברואר 1974 קודם רשף לדרגת תת-אלוף ומונה לסגן מפקד עוצבת הפלדה, באותה שנה מונה למפקד האוגדה תפקיד בו שימש עד 1976. יצא ללימודים במכללה המלכותית ללימודי הגנה (RCDS - Royal College of Defense Studies) בלונדון, כיהן כסגן מפקד גייסות השריון ובתחילת 1979 מונה למפקד הגייסות בדרגת אלוף[2]. בתחילת 1982 הוחלף על ידי משה בר כוכבא ויצא ללימודים[3]. בנובמבר-דצמבר 1983 עמד בראש ועדת החקירה שחקרה את אסון צור השני[4][5]. את שירותו הצבאי סיים ב-1984.

לאחר שיחרורו מצה"ל, עבד רשף כמשנה למנהל הכללי של חברת אורדן תעשיות, המעורבת בפרויקט טנק המרכבה.

בקיץ 2013 הוציא לאור ספר בשם "לא נחדל! חטיבה 14 במלחמת יום הכיפורים, סיפורם של קרבות השריון האכזריים ביותר בהיסטוריה". הספר מהווה סיכום של עבודת מחקר של עשרות שנים, שכללה פענוח רשתות קשר מהמלחמה, תצלומי אויר, יומני מבצעים, יומני רדיו, ראיונות עם לוחמים ומפקדים וספרות צבאית מצרית. הספר יצא בגרסה לציבור הרחב של 432 עמודים ובגרסה מורחבת של 640 עמודים. הספר זכה בפרס מולדובן לספרות צבאית חדשנית לשנת 2013 בקטגוריית מלחמת יום הכיפורים שהעניק מרכז אריאל לביטחון ותקשורת שבאוניברסיטת אריאל בשומרון, כמו גם בפרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת תשע"ד - 2014.

כיהן כיו"ר המועצה לשלום ולביטחון. בנובמבר 2014 ארגן קבוצה של 106 קצינים בכירים במילואים, בהם ראשי מוסד לשעבר ומפכ"לים, לכתיבת מכתב הקורא לראש הממשלה לחתור להסכם מדיני.[6]

רשף הוא אב לחמישה וסב לנכדים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעקב ארז, מהגולן דרך החווה הסינית - לפיקוד על הגיס, מעריב (עיתון), 9 בינואר 1979
  2. ^ יעקב ארז, תא"ל רשף - מפקד גיסות השריון, מעריב (עיתון), 8 בינואר 1979
  3. ^ אלוף בר־כוכבא - מפקד גייסות־השריון, דבר, 11 בפברואר 1982
  4. ^ ישונו סדרי הבטחון בעקבות האסון, דבר, 6 בנובמבר 1983
  5. ^ כך פעלה ועדת החקירה, דבר, 19 בדצמבר 1983
  6. ^ רוני דניאל, ‏הקצינים במיל' במסר לרה"מ: חתור להסכם מדיני, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 בנובמבר 2014‏


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0