רבי אריה שכטר
 | |
| רבי אריה שכטר מתברך אצל רבי חיים קניבסקי | |
| לידה |
1 בינואר 1937 י"ח בטבת ה'תרצ"ז הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
11 בדצמבר 2019 (בגיל 82) י"ד בכסלו ה'תש"פ |
| חיבוריו | סדרת "אריה שאג" |
רבי יהודה אריה שכטר (י"ח בטבת ה'תרצ"ז, 1 בינואר 1937 - י"ד בכסלו תש"פ 11 בדצמבר 2019) היה רב בני ברקי ופעיל בולט בתנועת התשובה. שמו נקשר בפרשת יוסל'ה שוחמכר. מאז שנות ה-70 היה מרצה בתחומי היהדות בארגון "ערכים" ובמסגרות רבות אחרות.
ביוגרפיה
נולד בהונגריה לתעשיין והמלונאי יעקב שכטר, שהיה בעליו של מלון העצמאות בנתניה. גיסיו הם הרב אברהם רייסנר, הרב משה שטרנבוך והרב יחזקאל ברטלר, הנשואים לאחיותיו. למד בישיבת סלובודקה בבני ברק, ושימש שם כחונך לתלמידים צעירים יותר, ביניהם רבי אברהם גנחובסקי[2]. בילדותו ובחרותו היה ממקורבי רבי אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש", ולאחר פטירתו התקרב בעקבות הרב משה יהושע לנדא לרב מבריסק, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. כמו כן היה מתייעץ עם גיסו רבי יחזקאל ברטלר, ולאחר מכן עם רבי חיים גריינמן שהפך לרבו. כן היה מקורב לרבי שאול קוסובסקי שחור (מחבר 'דבר שאול').
נישא לאילה שרה הינדא בת הרב אשר סופר, ונולדו להם שבעה ילדים. אשתו נפטרה בשנת תשנ"ג.
בשנות ה-50 היה פעיל בהפצת תורה במחנות העולים ובעיירות הפיתוח, ועסק בהקמת שיעורי תורה במושבים.
בתקופה זו למד בחברותא עם הרב חיים קניבסקי.
בראשית שנות ה-60, בעיצומה של פרשת יוסל'ה שוחמכר, נשלח בידי רבי יעקב ישראל קניבסקי לשווייץ כדי להעביר לרות בלוי את הנחיית הרבנים להשיב את יוסל'ה להוריו, אולם בלוי לא שעתה להוראה, ובאותו ערב נעלמה משווייץ[3]. בעקבות מעורבותו זו, היה שכטר - שכונה בספרה של בלוי "שומרי העיר" בשם הכיסוי הרב לייבל פרידמן - יעד למתקפות של קנאי חסידות סאטמר[4]. הרב שכטר שהיה אז יהלומן הוזמן ב-1963 לתת עדות בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתום הפרשה, אך אחיו מאיר הופיע במקומו והגיש חוות דעת רפואית לפיה הוא אינו כשיר למסור עדות[5].
בעקבות צורך רפואי היגר לארצות הברית[6], שם שימש כראש כולל בשיכון חסידי סקווירא ולאחר מכן מגיד שיעור בישיבת ויז'ניץ מונסי. בנוסף פעל אז כנגד גזירת גיוס בנות וניתוחי מתים וחיטוטי שכבי[7] שהיו אז בארץ ישראל.
במשך עשרות שנים היה הנואם הראשי ב"עצרת קינה" בליל תשעה באב בכיכר השבת בירושלים, אותה ארגן הרב רפאל סולובייצ'יק מדי שנה.
בתו נישאה לרב יחיאל קלרמן, ראש ישיבת ארחות תורה ובנו של הרב אורי קלרמן. בנו יעקב, הוא מוהל מפורסם.
ספריו
בשנת תשע"ז יצא לאור ספר ראשון בסדרה מדרשותיו בשם "אריה שאג", על ימים נוראים וסוכות (בעריכת הרב יעקב ישראל פוזן). בכסלו תשע"ח הוציא עוד כרך על חנוכה, ובאדר תשע"ח הוציא את הכרך השלישי בסדרה בענייני פורים ופסח. בשנת תשע"ט הושלמה סדרת המועדים עם 2 כרכים נוספים על שבועות ובין המצרים, ובנוסף החל להוציא סדרת ספרים על התורה. הכרך הראשון שיצא הוא על ספר שמות.
כמו כן הוציא לאור בשנת תשע"ו ספר תוספות הרא"ש על מסכת סוטה עם הערותיו בשם הגהות וביאורים ׳אביר יעקב׳, ובסופו מכתבים שקיבל מהרב חיים קניבסקי בתקופת מגוריו בארה"ב.
קישורים חיצוניים
- יוסף מאיר האס, נחפשה דרכינו ונחקורה: שיחה עם המשפיע המפורסם הגאון רבי אריה שכטר שליט"א, המוסף התורני של "המבשר", י"ז באלול ה'תשע"ג, עמ' ד-ז, באתר אוצר החכמה
- מאגר סרטונים ושיעורים של הרב אריה שכטר באתר הידברות VOD
- שיעורי רבי אריה שכטר באתר "קול הלשון"
- שיעורי וידאו של הרב אריה שכטר, באתר בינינו
- יעקב מלמד, ברוך דיין האמת: הגאון הצדיק רבי אריה שכטר זצ"ל בעל ה"אריה שאג" באתר JDN
- אשכול אודותיו, לאחר פטירתו בפורום אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ זיהויו בתמונה מאומת כאן.
- ^ הרב חיים יצחק פרוש, קוים לדמותו של רבי אברהם גנחובסקי, ישורון, כט, תשעג, עמ' צא הערה 5. שם מסופר שהוצמד ביד הרב מרדכי שולמן כחונך לתלמידים הצעירים יותר: אברהם גנחובסקי ומשה יהודה שלזינגר.
- ^ בן גוריון דן עם שפירא על מתן תנינה למסתירי יוסל'ה, קול העם, 12 ביולי 1962
- ^ ראו למשל סקירה היסטורית של הפרשה מנקודת מבט 'קנאית' אצל: אליהו קאופמן, צדיק כתמר יפרח, אייר תשס"ה, פרק שנים עשר "איפה יוסל'ה?", עמ' 324–330.
- ^ בית המשפט הטיל שליחות תיווך בפרשת הילד יוסל'ה, הצופה, 12 ביולי 1963.
- ^ עפ"י הקדמתו לספרו. זאת בניגוד להשערה לפיה ירד מהארץ בעקבות פרשיית יוסל'ה.
- ^ מחברי העמותה הרשמיים של ארגון 'אתרא קדישא'.
