ישיבת סלבודקה (בני ברק)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת סלבודקה
בנין ישיבת סלבודקא.JPG
בנין ישיבת סלבודקה בני ברק
ישיבה
השתייכות ליטאית
תאריך ייסוד סיוון ה'תש"ז - 1947
מייסדים הרב יצחק אייזיק שר
הרב מרדכי שולמן
התמחות חינוך ולימוד תורה
בעלי תפקידים
ראש הישיבה

הרבנים:

תלמידים
כ- 500
שונות
מיקום בני ברק
קואורדינטות 32°05′25″N 34°49′43″E / 32.0902°N 34.8286°E / 32.0902; 34.8286
בנין ישיבת סלבודקה לפני השיפוצים
בנין ישיבת סלבודקה בשיפוצים (ערב פסח תשע"ח)
שלט הסבר על ישיבת סלבודקה בבני ברק

ישיבת סלבודקה "כנסת ישראל" היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בגבעת רוקח בבני ברק.

היסטוריה

הישיבה נוסדה בבני ברק לאחר מלחמת העולם השנייה, בקיץ ה'תש"ז, 1947, כהמשך לישיבת סלבודקה בליטא. מייסד הישיבה בבני ברק היה הרב יצחק אייזיק שר (חתנו של "הסבא מסלבודקה" הרב נתן צבי פינקל), שלפני כן כיהן כראש הישיבה שבליטא. לצדו של הרב שר בהקמת הישיבה עמד חתנו, הרב מרדכי שולמן, שהיה ר"מ בישיבה בליטא.

קודם להקמת הישיבה בבני ברק התנהל דיון בין ראש הישיבה לחתנו אם להקימה מחדש בארצות הברית, שם היו רבים מבוגרי הישיבה. לאחר מכן הועלתה הצעה להקימה בזכרון יעקב, אך החזון איש עודד את הקמתה בבני ברק, כדי לחזק את הצביון החרדי של המושבה הצעירה, לצד ישיבת פוניבז' שהוקמה שם בחורף תש"ד.

את עלות הקמת מבנה הישיבה בשנת תשט"ו תרם רפאל ראבינס, שהכניס לתוכנית הבנייה פרטים ייחודיים: הבניין הוא בעל שמונה צלעות, התקרה נצבעה תכלת והורכבו בה גופי תאורה המדמים כוכבים נוצצים בשמים. פתרונות יקרים אפשרו הימנעות מהצבת עמודי בטון מתחת המבנה, מלבד עמוד אחד במרכז הבנין שעוצב כמזרקת מים שסביבה בריכה. ראבינס עמד על כך שבבנין הפנימיה תוקם בריכת שחיה עבור התלמידים. עם השנים הופסקה הפעלת המזרקה והבריכה, תקרת המבנה נצבעה בלבן והמנורות המיוחדות לא הופעלו. המעבר לבנין החדש לא צוין באופן חגיגי.

בעת הקמת הישיבה למדו בה 3 תלמידים, בהם הרב נתן צבי שולמן בנו של הרב מרדכי שולמן ולימים ראש הישיבה בעצמו. הרב שר, שהיה בן למעלה משבעים, החל למסור בה שיחות מוסר והרב שולמן מסר שיעורים. החל משנת ה'תשי"א (1951) מסר בה שיעורים הרב יחזקאל אברמסקי. במשך כשנה כיהן כר"מ גם הרב אליעזר פלצ'ינסקי נכדו של הסבא מסלבודקה. החזון איש, שהתגורר בסמוך לישיבה, סייע וייעץ לראשיה. עד שנת ה'תשנ"ד (1994) נמסרו השיעורים והשיחות בהיכל ביידיש.

לאחר פטירתו של הרב מרדכי שולמן בשנת ה'תשמ"ב (1982), מילאו את מקומו בראשות הישיבה עפ"י צוואתו בנו הרב נתן צבי שולמן וחתניו הרב עמרם זקס והרב משה הלל הירש. לאחר כשנה פתח הרב נתן שולמן סניף לישיבה בשכונת בית וגן בירושלים והמשיך למסור שיעורים בישיבה בבני-ברק. בשנת ה'תשמ"ט (1989) עבר אירוע מוחי ולאחר כשנתיים היגר לצרפת. בראשית שנות ה-90 מונו הרב ברוך רוזנברג והרב דב לנדו לראשי ישיבה.

לאחר פטירת הרב זקס, בשנת תשע"ג (2013), מונה חתנו הרב יצחק שורץ לראש ישיבה. בנו, הרב שמחה שמואל, קיבל את התואר "מראשי הישיבה" והוא עוסק בעיקר בעניינים מנהלתיים.

דרכה של הישיבה

דרך הלימוד בישיבה מתאפיינת בלימוד "סוגיות", כלומר הלימוד הוא לפי נושאים נבחרים במסכת ולא לפי סדר הדפים. בישיבה מושם דגש רב על לימוד ההלכה והקפדה בה, בעקבות הוראותיו של החזון איש בעניין.

חלק מתלמידי הישיבה נמנים עם "חוג חזון איש". את קו הלימוד המאפיין חוג זה החדיר בישיבה תלמידו של החזו"א הרב נתן צבי שולמן, וכן הרבנים לנדו ושוורץ. הרב הירש, שלמד בארצות הברית בישיבתו של הרב אהרן קוטלר (ובעבר הרב ברוך רוזנברג) מלמד בדרך הישיבתית המקובלת.

הישיבה מדגישה את הבנייה העצמית של הבחורים. עם זאת ראש הישיבה הרב הירש עומד בקשר אישי עם התלמידים.

צוות הישיבה

ראשי הישיבה בעבר
מנהלים רוחניים ומשגיחים
ראשי הישיבה כיום
"מראשי הישיבה"
ר"מים
  • הרב יעקב פרץ דויטש (משמש גם כ'משיב')
  • הרב צבי מאיר גולדשטיין (משמש גם כ'משיב')
  • הרב שמואל הוניגסברג, מחבר הספרים באורי-סוגיות
  • הרב אברהם קסמן
  • הרב בן ציון חדש (חתנו של הרב הירש)
  • הרב ברוך אברהם פיינשטיין

מוסדות הקשורים בישיבה

  • כולל אברכים (נקרא "כולל קובנא", על שם הכולל שייסד שם הרב יצחק אלחנן ספקטור). בראש הכולל עומד הרב חיים יצחק שולמן (בנו של הרב נתן צבי שולמן). בכולל לומדים כ-300 אברכים. בין תלמידי הכולל בשנים הראשונות היו הרב משה שמואל שפירא וכן חלק מראשי הישיבה. במקום אין "ראש כולל" והאחריות על סדרי הלימוד מוטלת על האברכים.
  • ישיבה לצעירים בראשה עמד הרב אהרן זקס, עד לפטירתו בתשע"ז. וכיום עומד בראשה בנו, הרב ברוך מרדכי זקס. בישיבה כ-120 בחורים. בשונה מישיבות קטנות אחרות, מתכונת הלימודים דומה יותר לישיבה גדולה, כאשר סדר ההכנה לשיעור מתקיים בבוקר והשיעור לפני צהריים.

קיימות קהילות של בוגרי הישיבה באלעד, מודיעין עילית וירושלים, וכן בתי כנסת לבוגרי הישיבה בבני ברק ועוד.

בוגרים בולטים


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

{{שני טורים