ארשת שפתינו
אֲרֶשֶׁת שְׂפָתֵינוּ
|
|---|
|
אֲרֶשֶׁת שְׂפָתֵינוּ יֶעֱרַב לְפָנֶיךָ |
אֲרֶשֶׁת שְׂפָתֵינוּ הוא פיוט קצר קדום של מחבר לא ידוע הנהוג לאמרו במהלך תפילת מוסף של ראש השנה.
על אמירת הפיוט
הפיוט נאמר על ידי קהילות האשכנזים וכן בנוסח הרומניוטים ובנוסח איטליה, אך רק אחרי סדר שופרות[1]. הפיוט מופיע גם בנוסח ג'רבה ובנוסח קוג'ין אולם לא בשאר קהילות הספרדים והתימנים[2].
הפיוט נאמר לאחר כל אחת משלושת הברכות האמצעיות של תפילת המוסף: מלכויות, זכרונות ושופרות, כאשר המילה האחרונה בפיוט מותאמת לברכה שאחריה היא נאמרת. כיום, הפיוט נאמר רק בימי חול, בהם יש תקיעת שופר לאחר הברכה. במחזור תפילה רדלהיים מופיע שבשבת אומרים "לקול זיכרון תקיעתנו" במקום "לקול תקיעתנו"[3].
הפיוט מופיע בנוסח מקוצר כבר במחזור ארץ ישראלי שנמצא בגניזה הקהירית, בה נמצא הנוסח "ארשת שפתינו יערב לפניך קול שופרותינו"[2]. הפיוט השלם מופיע בספר המנהיג של רבי אברהם בן נתן[4].
במערב גרמניה הקפידו לומר "לקול תרועתנו" אחרי סדר מלכויות, ו"לקול תקיעתנו" אחרי סדרי זכרונות ושופרות. בנוסח הצרפתים מופיע "לקול שועתינו"[5].
דרשות ומנגינות
דרשות שונות נאמרו על מילות הפיוט[6].
לפיוט מספר מנגינות ידועות. אחד מהם הוא ניגונו של רבי ישראל טאוב, האדמו"ר ממודז'יץ[7][8][9].
המילה "ארשת" מופיעה פעם יחידה בתנ"ך ”תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה” (ספר תהלים, פרק כ"א, פסוק ג' ) ומשמעה "מבטא" ו"דיבור"[10] בימינו המילה ארשת שינתה משמעות בעיקר להבעת פנים. למרות היות המילה במשקל נקבה מחבר הפיוט מתייחס אליה בלשון זכר וללא צורך נראה לעין.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ארשת שפתינו, אתר הזמנה לפיוט
- ארשת שפתינו תשע"ב - מודז'יץ, YouTube
הערות שוליים
- ↑ מחזור פאנו, מהדורת פאנו, רס"ג, באתר היברובוקס
- ^ 2.0 2.1 נתן פריד, מנהגים לא ידועים בתפילה, נוסח "ארשת שפתינו" לבני ג׳רבה וקוג'ין, צפונות יח, בני ברק, תשנ"ג, באתר היברובוקס
- ↑ וואלף היידינהיים, מחזור-רעדלהיים, מהדורת תק"ס, באתר היברובוקס
- ↑ אברהם הירחי, ספר המנהיג, ירושלים תש"ל, סימן כג, באתר היברובוקס
- ↑ דניאל גולדשמיד, מחזור ר"ה-יוה"כ-סוכות, עמ' מז-מח, באתר היברובוקס
- ↑ ראו למשל: אפרים קוניטופסקי, זכרון אפרים, לובלין, תרס"ח, באתר היברובוקס
דבר ההתאחדות, תשמ"ה, עמוד 20, באתר היברובוקס
נתן גשטטנר, להורות נתן על המועדים - ג, בני ברק, תשמ"ח, סימן מא, באתר היברובוקס - ↑ מ. קיפניס, רבי ישראל האדמ"ור ממודזיץ ונגוניו, בתוך: לחסידים מזמור, ירושלים תרצ"ו, באתר היברובוקס
- ↑ וולס ארשת שפתינו תשס"ז, YouTube
- ↑ דון שבתי, מהיכל הנגינה, הצופה, 17 בדצמבר 1937
- ↑ ראו פרשנים שם וכנראה שהאל"ף פרוסתטית והשורש הוא "ר-ש-ה"
| ראש השנה | ||
|---|---|---|
| מצוות החג | תקיעת שופר |  |
| מנהגים | מנהגי ערב ראש השנה • התרת נדרים • סימני ראש השנה • שנהיה לראש ולא לזנב • תפוח בדבש • תשליך | |
| תפילות החג | תפילות ראש השנה • תפילת תשע • מלכויות זכרונות ושופרות | |
| פיוטי ראש השנה | אחות קטנה • הנני העני ממעש • ונתנה תוקף • וכל מאמינים • היום הרת עולם • ארשת שפתינו • עת שערי רצון להפתח • לא-ל עורך דין | |
| מראש השנה עד ליום הכיפורים | עשרת ימי תשובה • ימים נוראים • תפילת אבינו מלכנו • סליחות • בין כסה לעשור • כפרות | |