היום הרת עולם

היום הרת עולם
הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָם אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים וְאִם כַּעֲבָדִים עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ אָיוֹם קָדוֹשׁ

הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם הן המילים הפותחות בפיוט של מחבר לא ידוע, שנוהגים לאמר במהלכה של תפילת המוסף של שני ימי ראש השנה.

תוכן הפיוט

בפיוט שני מוטיבים מרכזיים - בריאת האדם וכן הדין והמשפט שהקדוש ברוך הוא גוזר על כל אדם.

"היום הרת עולם" כך נפתח הפיוט - דימוי לכך שבריאת העולם נעשתה כמו לידה ועל כן במהלכו של הפיוט מזכירים בני האדם כי הקדוש ברוך הוא יכול לשפוט אותם מכל זווית ראייה, כבנים, כעבדים או כבני אדם. רעיון דימוי הלידה של העולם מתקשר לכך כי הקדוש ברוך הוא יכול לשפוט את בני האדם כאילו היו בניו אשר הגיעו לעולם מתוך לידה והריון.

האימה והנוראה של הפיוט הוא שבני האדם אינם יודעים מה יהיה הדין אותו ייתן הקדוש ברוך הוא לבני האדם, כמו שנכתב במשפט האחרון בפיוט: "עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ אָיוֹם קָדוֹשׁ".

מנהגי אמירת הפיוט

בשני מנהגי אשכנז ובנוסח הספרדים, אומרים פיוט זה בסוף כל ברכה של מלכיות, זכרונות ושופרות, ביום חול אחרי שתוקעים בשופר, ובשבת אחרי חתימת הברכה. בנוסח איטליה אומרים אותו אחרי מלכיות וזכרונות, ואילו אחרי שופרות אומרים במקומו ארשת שפתינו. בנוסח רומניא הוא היה נאמר אחרי כל שלשת הברכות.

ראו גם

• ארשת שפתינו
• מראה כהן

קישורים חיצוניים

היום הרת עולם, באתר ויקיטקסט

• ביאור לפיוט בויקיטקסט
• היום הרת עולם, הזמנה לפיוט
• הרת עולם מאת אבא בנדויד, האקדמיה ללשון העברית
• ראש השנה – יום הרת עולם/ מאת הרבה מעין טורנר, ארגון יוצאי מרכז אירופה
• היום הרת עולם - לראש השנה וימים נוראים, כיפה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32116076היום הרת עולם