בית אבטינס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בית אבטינס הוא כינויה של משפחה ירושלמית בימי בית המקדש השני. המשפחה הייתה ממונה על מעשה הקטורת ופיטומה. מקום פעילותה במקדש נקרא על שמה: לשכת בית אבטינס.

מומחיות בני המשפחה בטיפול בסממני הקטורת מתוארת בתלמוד בכך שהצליחו לגרום לעשן הקטורת לעלות בקו ישר עד תקרת בית המקדש. במשנה מתואר כי חכמים ציינו את בני בית אבטינס לגנאי על ששמרו בקנאות את סודות הכנת הקטורת, אך בתלמוד הירושלמי[1] מובאים דבריו של רבי יוחנן בן נורי שפגש לאחר חורבן בית שני את אחד מצאצאי המשפחה שהעביר לו את מתכון הסממנים המדויק והסביר ששמירת הסוד לא הייתה כסוד מקצועי וכדי ליצור תלות של המקדש בבני המשפחה, אלא כדי שלא ישתמשו במתכון כתקרובת לעבודה זרה. בעקבות ידיעה זו הורה רבי עקיבא שלא לגנות עוד את בני המשפחה.

בנוסף מזכירים חז"ל את בני המשפחה לשבח על שהקפידו שלא תצא כלה מבנותיהם או הנישאות לבניהם, מבושמות, על מנת שלא יאמרו שהם משתמשים בסממני הקטורת ונהנים בכך מהמקדש.

"ועל דבר זה מזכירין אותן לשבח מעולם לא יצאת כלה מבושמת מבתיהן וכשנושאין אשה ממקום אחר מתנין עמה שלא תתבסם שלא יאמרו ממעשה הקטורת מתבסמין לקיים מה שנא' והייתם נקיים מה' ומישראל".

בית אבטינס מוזכרים במשנה בתוך רשימת הממונים על תפקוד המקדש:

אלו הן הממונין שהיו במקדש: יוחנן בן פינחס, על החותמות; אחיה, על הנסכים; מתתיה בן שמואל, על הפייסות; פתחיה, על הקנין, פתחיה זה מרדכי, למה נקרא שמו פתחיה? שהיה פותח בדברים ודורשן ויודע שבעים לשון; בן אחיה, על חולי מעיים; נחוניא, חופר שיחין; גביני, כרוז; בן גבר, על נעילת שערים; בן בבי, על הפקיע; בן ארזה, על הצלצל (כלי נגינה); הוגרס בן לוי, על השיר; בית גרמו, על מעשה לחם הפנים; בית אבטינס, על מעשה הקטורת; אלעזר, על הפרוכת; ופנחס, על המלבוש.

באבות דרבי נתן [2] מוזכרים חמשה מכלי המקדש שעדיין מונחים ביד מלכות רומי, אחת מהן היא "מכתשת של בית אבטינס".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה', הלכה א'
  2. פרק מא, "מכתשת של בית אבטינס שלחן ומנורה ופרוכת וציץ עדיין מונחין ברומי"
Scroll 2 (PSF).png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.