בית הכנסת הגדול (גדנסק)
 | |
| בית הכנסת הגדול בגדנסק, 1939 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| כתובת | רייטבאנשטראסה (בוגוסלבסקי) |
| מיקום | גדנסק |
| מדינה |
 פולין |
| בעלים | הקהילה היהודית בגדנסק |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1885–1887 (כשנתיים) |
| תאריך פתיחה רשמי | 15 בספטמבר 1887 |
| תאריך פירוק | 2 במאי 1939 |
| חומרי בנייה | אבן, לבנים, ברזל |
| אדריכל |
|
| סגנון אדריכלי | נאו-רנסאנס |
| מידות | |
| קומות | 3 |
| מידע טכני | |
| קיבולת | 2,000 מקמות ישיבה |
| קואורדינטות | 54°20′54″N 18°38′50″E / 54.34830714598924°N 18.647297912472993°E |
בית הכנסת הגדול בגדנסק (באנגלית:Great Synagogue (Danzig); בגרמנית: Neue Synagoge; בפולנית: Wielka Synagoga) היה בית כנסת של הקהילה היהודית בעיר דנציג, אשר השתייכה באותה עת להאימפריה הגרמנית, לימים העיר החופשית דנציג, ולאחר מלחמת העולם השנייה שונה שמה לגדנסק, פולין.[1]
בית הכנסת נבנה בשנים 1885–1887 ברחוב רייטבאנשטראסה (ששמו שונה לרחוב בוגוסלבסקי). הוא היה בית הכנסת הגדול בעיר, ונהרס בידי שלטונות העיר החופשית במאי 1939.[2][3][4]
עיצוב
בית הכנסת נבנה בסגנון נאו-רנסאנס על בסיס תוכנית מלבן מוארך. הוא נמנה עם המבנים הבולטים ביותר בדנציג, הודות לכיפתו הגדולה, לשני מגדליו ועששית שהאירה בלילה.[5]
במרכז החזית הקדמית נקבע חלון ויטראז' גדול ובו מגן דוד, וכל הצריחים הוכתרו במגיני דוד עשויים ממתכת.
חללו המרווח של בית הכנסת כוסה בקמרון בצורת כיפה, שממנו השתלשלו נברשות ענק. האולם המרכזי שכן מתחת לכיפה.
ארון קודש הוצב על גבי כן מאחורי פרוכת בתוך גומחה/אפסיס. מעל הארון הוצב קישוט בדמות לוחות הברית, שנתמכו בידי שני אריות מאבן. מאחוריהם ניצב עוגב גדול ומקום למקהלה שמנתה כמאה זמרים.
הבימה מוקמה מאחורי הכן.
למעלה מ־2,000 מתפללים יכלו להשתתף בתפילות בבית הכנסת. באולם המרכזי ניצבו שני טורי ספסלים ובהם למעלה מ־1,600 מקומות ישיבה. לאורך הקירות הצדדיים ומעל הכניסה המערבית הוקמה עזרת נשים בדמות גלריות בצורת קשתות רחבות, שהכילו למעלה מ־300 מקומות ישיבה לנשים. עזרת הנשים נתמכה בעמודים רב־צלעיים.[6]
הקירות עוטרו במוטיבים של צמחים, סמלים גאומטריים ופסוקים מן המקרא. בית הכנסת כולו צויד במערכת חימום ותאורה חשמלית, דבר שהיה נדיר בסוף המאה ה־19.[2]
היסטוריה
ערך מורחב – קהילת יהודי גדנסק
בניית בית הכנסת מומנה בידי חמש קהילות רפורמיות: אלטשוטלנד (או סטארה שקוטי), ויינברג (ויניצה), לנגפור (ז'שצ'), דנציג–ברייטגאסה (ברחוב שרוקה) ודנציג–מאטנבודן (שופי).[7]
המבנה הוקם בידי חברת הבנייה הברלינאית '''Ende & Böckmann''', אשר נבחרה על ידי מועצת העיר.[8]
בית הכנסת נחנך בטקס חגיגי ב־15 בספטמבר 1887 בידי רבה של דנציג, קוסמן ורנר, בנוכחות חברי מועצת העיר וקהל המתפללים.[9][10] ספרי התורה הובאו מבית הכנסת הישן ומשני בתי כנסת נוספים (בית הכנסת הגדול נתפס כמבנה המאחד את יהודי דנציג), הוכנסו אל ארון קודש והודלק נר תמיד.[11] התפילה הראשונה התקיימה ב־8 בדצמבר 1887.
בראשית המאה ה־20 היה בית הכנסת לאחד המרכזים הבולטים של היהדות הרפורמית. במקום פעל מוזיאון יהודי גדול, אשר כלל פריטים נדירים ועתיקים רבים, ובמיוחד את אוסף לסר גיילדז'ינסקי.[10] בבית הכנסת נערכו קונצרטים רבים, ורבנים ופרופסורים מרחבי העולם נשאו בו הרצאות.[7]
בשנות ה־20 של המאה ה־20 גברה האנטישמיות והתחזקה השפעתה של המפלגה הנאצית בגרמניה. דנציג הייתה קשורה קשר הדוק לגרמניה, שממנה הופרדה רשמית בעקבות חוזה ורסאי, והפכה למקום עוין ליהודים, במיוחד לאחר מרץ 1933, כאשר המפלגה הנאצית המקומית השתלטה על רשות העיר.[12]
בית הכנסת היה יעד לשני ניסיונות הצתה, אשר סוכלו בידי מיליציה מקומית שהוקמה על ידי יהודי העיר להגנת המבנה, בשיתוף עם משטרת דנציג, שחששה כי הבלגה על התקפות נגד יהודים תוביל להתערבות פולנית.[13][7] אף שחוקת העיר החופשית דנציג העניקה ליהודי העיר הגנה רחבה יותר מזו שניתנה ליהודי גרמניה, פרצו תומכי הנאצים לבית הכנסת באוגוסט 1938 וחיללו את ספרי התורה.
ראשי הקהילה החליטו להציל חלק מאוצרותיה: הארכיונים הועברו לירושלים, הספרייה לווילנה והמוזיאון לארצות הברית. במקביל, לחץ כספי גובר אילץ את הקהילה למכור את העוגב לקרקוב, את הפמוטים לוורשה ואת הספסלים לנובי פורט. צעדים אלו לא הספיקו, ובראשית 1939 נמכר בית הכנסת לסנאט של דנציג. ב־15 באפריל 1939 התקיימה התפילה האחרונה במבנה, וזמן קצר לאחר מכן השתלט עליו הסנאט. על הגדר שהקיפה את הבניין נתלה שלט ועליו נכתב:” "בואי, מאי היפה, ושחררי אותנו מן היהודים".” ב־2 במאי 1939 החלה הממשלה הנשלטת בידי הנאצים בהריסת המבנה.[11]
לאחר הפלישה הגרמנית לפולין ב־1 בספטמבר 1939 נכנסו כוחות נאציים לעיר, דיכאו כל התנגדות וסיפחו אותה לגרמניה.[11] במהלך מלחמת העולם השנייה נרצחו רוב יהודי דנציג בשואה. הניצולים עזבו ברובם את אירופה והיגרו לישראל.[14]
ב-8 באוקטובר 2018 חנך ראש עיריית גדאנסק דגם בקנה מידה 1:70 של בית הכנסת, מעשה ידי מיכאל ויסוצקי, בדיוק במקום שבו עמד בית הכנסת עד שנת 1939.[15]
אין תוכניות מעשיות לשחזור בית הכנסת. חלק ניכר משטח האתר נותר פנוי; חלק מן הקרקע מוחזק בידי הקהילה היהודית החדשה בגדנסק, וחלק אחר מצוי בבעלות המשרד להגנת המדינה (Urząd Ochrony Państwa). ביתרת השטח הוקם תיאטרון. תיאטרון שייקספיר בגדנסק נחנך בספטמבר 2014.[14]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- (in Polish) Wielka Synagoga, history and photos
- (in Polish) Żydzi na Pomorzu (Jews in Pomerania)
- Great Synagogue, recent pictures of the remains
- SYNAGOGA (בפולנית)
- Wielka Synagoga
- The New Synagogue in Danzig / Gdansk
בית הכנסת הגדול בגדנסק, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ↑ - gdansk.pl, Wielka Synagoga, Gdańsk - oficjalny portal miasta (בפולנית)
- ^ 2.0 2.1 History on YouTube (2020-05-09), The Great Danzig Synagogue, נבדק ב-2026-02-19
- ↑ The Great Synagogue | Sightseeing | Gdańsk, www.inyourpocket.com (באנגלית)
- ↑ Gdansk Danzig | Destroyed Communities Interactive Learning Center, hmh.mwmdigital.com
- ↑ Püttner, Elise (1901), Kleiner Führer durch Danzig : ehemalige freie reichs- und Hanse-Stadt, jetzt Hauptstadt der Provinz Westpreussen, Druck von A. W. Kafemann, נבדק ב-2026-02-19
- ↑ Making sure you're not a bot!, cms.jewish-places.de
- ^ 7.0 7.1 7.2 Virtual Jewish World: Danzig (Gdańsk), Poland, Jewish Virtual Library
- ↑ „Wokół Wielkiej Synagogi w Gdańsku”. Opowieść o żydowskich mieszkańcach miasta, Żydowski Instytut Historyczny (בפולנית)
- ↑ Püttner, Elise: Danzig and the most outstanding cities of the province, Danzig 1906, p. 26.
- ^ 10.0 10.1 „Wokół Wielkiej Synagogi w Gdańsku”. Opowieść o żydowskich mieszkańcach miasta, Żydowski Instytut Historyczny (בפולנית)
- ^ 11.0 11.1 11.2 https://www.jewishvirtuallibrary.org/danzig, Jewish Virtual Library
- ↑ https://www.jewishvirtuallibrary.org/danzig, Jewish Virtual Library
- ↑ Grass, Günter; Mann, Vivian B.; Gutmann, Joseph (1980) [1980], Danzig 1939: Treasures of a Destroyed Community (באנגלית) (illustrated ed.), New York: Wayne State University Press, p. 33, ISBN 9780814316627
- ^ 14.0 14.1 "Danzig | Holocaust Encyclopedia". Holocaust Encyclopedia (באנגלית). נבדק ב-2026-02-19.
- ↑ Gdańskie Centrum Multimedialne, Wielka Synagoga powróciła do Gdańska. Tym razem nie z cegły a z brązu, Gdańsk - oficjalny portal miasta (בפולנית)
בית הכנסת הגדול (גדנסק)42825165Q323645