בית הכרם (עיר מקראית)
בית הכרם הייתה עיר מקראית בהר יהודה. היא נזכרת כמקום השאת משואות בנבואת הפורענות של ירמיהו על ירושלים: "וּבִתְקוֹעַ תִּקְעוּ שׁוֹפָר וְעַל בֵּית הַכֶּרֶם שְׂאוּ מַשְׂאֵת[1] כִּי רָעָה נִשְׁקְפָה מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל."[2], ומאוחר יותר כבירת פלך ברשימת בוני החומה בימי נחמיה: "מַלְכִּיָּה בֶן רֵכָב שַׂר פֶּלֶךְ בֵּית הַכָּרֶם"[3]. מופיעה עוד במגילה החיצונית לבראשית, שם עמק המלך (עמק שווה) מכונה "בקעת בית הכרם", ובמגילת הנחושת. היה מקובל להניח שזו גם העיר "כרם" מקבוצה 9[4] של רשימת ערי יהודה, אך יש סיבות להניח שלא כך הוא, ושאותה "כרם" הייתה עיר נפרדת מ"בית הכרם".
הזיהוי
יש המניחים כי השם נשתמר בעין-כארים, כיום עין כרם, שבתוך אגן נחל שורק ממערב לירושלים[5]; אולם מקום נמוך זה אינו מתאים להשאת משואות כמשתמע מספר ירמיהו, פרק ו', פסוק א'. המסורת המשנאית על הבאת אבני המזבח מ"בקעת בית-הכרם"[6] אין בה כדי להכריע לצד כלשהו. לפי פירוש הירונימוס לספר ירמיהו, פרק ו', פסוק א', נתקיים בימיו מקום בשם זה (Bethcharma) על ההר בין ירושלים ובין תקוע, וזהו נתון מכריע[7]. הזיהוי בהרודיון שהציע שיק ב-1880[8] יכול היה להתאים מאד, אך בינתיים התברר כי אין באתר הרודיון ממצא מתאים לכך. אלט שקל זיהוי באזור אל-חדר[9], אולם אזור זה מערבי מדי ואינו בין ירושלים לתקוע.
עם חפירות אתר רמת-רחל הציע אהרוני לזהות את בית-הכרם באתר זה, אשר מתאים ביותר מבחינת מיקומו, וכפי שהתברר גם מבחינת הממצא. לעומתו ברקאי[10] הציע לזהות באתר את "ממשת" הנזכרת בטביעות למלך, אולם טרם הובאו לכך ראיות של ממש, וכלל לא ברור אם אכן התקיימה עיר בשם זה.
אשר ל"כרם" מקבוצה 9[4] של רשימת ערי יהודה, הרי סדר היישובים בחציו השני של יהושע ט"ו 59ג בתרגום השבעים הוא: שרש\צבה(?), כרם, גלים, ביתר, מנחת. פרט אולי לגלים, כולם כנראה באגן נחל שורק ויובליו, ולכן עדיף לזהות את "כרם" זו באזור עין-כארים.
השם 'כרם' הוא מסוג השמות המורים על מאפיין שמטיבו עשוי להתאים ליישובים רבים, כמו השמות 'גת' (הקרוב ל'כרם'), 'שכה', 'אפק' וכן הלאה. לאור כלל השיקולים שלעיל, הסביר ביותר הוא שנתקיימו בצפון יהודה שני יישובים ששמם כלל את המרכיב 'כרם': האחד ('כרם') ששמו נשתמר בעין כארים ואשר שכן בסמוך למעין זה, שם נמצאו שרידים מתקופת הברזל; השני ('בית-הכרם') שכן במקום נישא מדרום לירושלים, והוא שנזכר בספר ירמיהו, פרק ו', פסוק א' ובפירוש הירונימוס לפסוק זה, וכן בספר נחמיה, פרק ג', פסוק י"ד.
לעת עתה, אתר רמת-רחל מתאים יותר מכל לזיהויה של בית הכרם.
הממצאים באתר רמת רחל
האתר שנחשף בשטחו של קיבוץ רמת רחל נחפר בידי כמה משלחות חפירה בין השנים 1930–2010. סקירה מקיפה על כל החפירות שנעשו באתר, הממצאים, סדר השכבות וכן הלאה, כפי שמתואר להלן, נמצאת באתר (באנגלית) של פרויקט החפירה האחרון[11] (2004-2010).
האתר היה לזירת אחד המאורעות הטרגיים בתולדות הארכאולוגיה הישראלית. ביום 23 בספטמבר 1956 נערך בו סיור מטעם הכינוס הארצי ה-12 של החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה בירושלים. במהלך הסיור נורתה על הנוכחים אש מעמדת הלגיון הירדני על הגבעה שממזרח למנזר מר אליאס. מהאש נהרגו ארבעה, בהם האדריכל והארכאולוג הידוע יעקב פינקרפלד, ורבים נפצעו[12][13].
וזה סדר השכבות והתקופות באתרה של רמת רחל:
תקופת הברזל 2ג: שכבה Vb
האתר נושב לראשונה בתקופת הברזל 2ג, מאה 8 עד חלקה הראשון של מאה 7 לפסה"נ. פעולות הבנייה המסיביות של התקופה הבאה, גרמו לכך שלא נותרו שרידים בנויים, אלא רק חרסים אבל בכמות גדולה. מהכמות יוצאת הדופן של טביעות למלך (מעל 100) ניתן להניח כי האתר חרב במסע סנחריב על יהודה (701 לפסה"נ) לדיכוי מרד חזקיהו; הוכח כי הקנקנים נושאי טביעות אלה הוכנו בשנים 705–701 לפסה"נ כחלק מהכנותיו של חזקיהו לפעולות המצור הצפויות בעקבות המרד, וכמות כה גדולה מעידה כמעט בוודאות על חורבן מקיף בידי סנחריב. היא גם מעידה על היות המקום מרכז מנהלי חשוב, כפי שהוסיף להיות גם בתקופות הבאות.
תקופת הברזל 2ד: שכבה Va
ארמון ממלכתי חסר תקדים בממצא הארכאולוגי מממלכת יהודה, מבחינת הבניה, הפאר ומותרות שבו. האתר חרב בידי הבבלים במסע נבוכדנצר על יהודה בעת חורבן בית ראשון. על חורבותיו הוקם ארמון אשורי, אף הוא עתיר מותרות.
התקופה הפרסית עד ימי החשמונאים: שכבה IVb
גם משכבה זו, כמו Vb, לא נותרו שרידים ארכיטקטוניים אלא רק עושר של ממצא קראמי, לרבות מאות טביעות חותם על גבי קנקנים מן התקופה הפרסית. האתר הוסיף איפוא להיות מרכז מנהלי חשוב של פחוות יהוד, והמשיך גם לתקופה החשמונאית.
התקופה הרומית הקדומה: שכבה IVa
היישוב המשיך את קיומו בכפר קטן שהתקיים מהמאה ה-1 לפסה"נ ועד המאה ה-1 לספירה, וחרב עם חורבן בית שני בערך בשנת 70 לספירה. לאחר מכן האתר לא נושב עד המאה ה-3 לספירה.
התקופה הרומית המאוחרת: שכבה III
יישוב ששימש את הלגיון הרומאי ה-10 במאות 3–4 לספירה. אהרוני חפר באזור מכלול מבנים ובית מרחץ גדול מן המאה ה-3. בבית המרחץ נמצא מספר רב של לבנים ועל חלקן טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס. כמה מן הלבנים התגלו באתרן ברצפת בית המרחץ[14]. כמו כן נמצאה באתר בולה של הקיסר אדריאנוס[15], טביעות רוזטה חשמונאית על ידיות כדים, מערת מקווה וכן מטבע מתקופת בר כוכבא[16].
התקופה הביזנטית: שכבות IIa-b
כנראה שני שלבים של מנזר ביזנטי גדול וכנסייה, בתוך כפר בן התקופה, שגם אותם חפר אהרוני. תחילה סברו שהם נבנו מעל כנסיית הקתיסמה, אולם מאוחר יותר נחשף מבנה מונומנטלי בעת הרחבת הכביש למרגלות רמת רחל בשנת 1992, ואותו יש לזהות ככנסייה זו. הקתיסמה (ביוונית: Κάθισμα, "הכיסא" או "המושב") הייתה כנסייה ביזנטית חשובה, שציינה את המקום בו, על פי האמונה הנוצרית, נחה מריה, אם ישו על כיסא במהלך מסעה מנצרת לבית לחם.
הכנסייה הייתה ידועה מכתבי צליינים וכמרים בני התקופה, שהעידו על כנסייה גדולה בעלת תבנית מתומנת ייחודית, אולם מקום הימצאה נחשב לתעלומה במשך דורות. בשנת 1992 נתגלו שרידי הקתיסמה סמוך לדרך חברון בין ירושלים לבית לחם, בעקבות עבודות הרחבת כביש. הכנסייה אכן מתומנת, נחפרה ונחקרה היטב, והיא נחשבת לכנסייה הגדולה מסוגה שנתגלתה בישראל.
התקופה האיסלאמית המוקדמת: שכבה I
שרידים פזורים של יישוב מהמאות 7–8 לספירה, דהיינו התקופה העבאסית.
הערות שוליים
- ^ הפירוש המקובל הוא שהכוונה להשאת משואות. במקרה זה: להתרעה מפני אויב מתקרב.
- ^ ספר ירמיהו, פרק ו', פסוק א'
- ^ ספר נחמיה, פרק ג', פסוק י"ד
- ^ 4.0 4.1 קבוצה 9 ברשימת ערי יהודה נמנית בספר יהושע, פרק ט"ו, בפסוק המכונה 59ג ומופיע רק בתרגום השבעים, אחרי פסוק נג שבנוסח המסורה.
- ^ אלט 1925, עמ' 116, הערה 2 = Albrecht Alt, Judas Gaue unter Josia PJb 21, 1925, עמ' 100–117. נמצא גם בכרך II של מאמריו, 1953: 267–288, עמ' 288 הערה 1 במהדורה מאוחרת זו.
- ^ מידות ג, ד
- ^ ר' גם ליונשטאם באנציקלופדיה מקראית ב: עמ' 85-84.
- ^ שיק 92-91:1880 = Schick, C. 1880. Der Frankenberg. ZDPV 3: 88-99
- ^ אלט 26:1930 = Alt, A. 1930. Die Staatenbildung der Israeliten in Palästina. Alt II: 1-65. באנגלית: Alt, A. 1930. The Formation of the Israelite State in Palestine. Alt, A. 1966. Essays on Old Testament History and Religion (Translation from the 1953-9 collected papers: R.A. Wilson). Blackwell, Oxford: 171-237 וכן בעוד מקומות.
- ^ גבי ברקאי. צפונה ומערבה של ירושלים בסוף תקופת הברזל (עבודת דוקטור). אוניברסיטת תל אביב. תשמ"ה: 422, הערה 17. וכן באתר הרשמי של הפרוייקט הארכיאולוגי ברמת רחל.
- ^ ושם גם ביבליוגרפיה מלאה של כל הפרסומים מכל החפירות.
- ^ עודד ליפשיץ, "סמל הכינוס מגואל בדם", עת־מול, 187, (2006), עמודים 26-28
- ^ מולה כהן:לתת ולקבל-פרקי זכרונות אישיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000
- ^ Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1959-1960, Rome 1962, p. 4, 24-27, Fig 5,16, 19 PLS. 18,22; Antonia Ciasca, 'A Hypocaust at Ramat Rahel', in Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1959-1960, Rome 1962, p. 69-72, Fig. 5, 16, 19; Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1961-1962, Rome 1964, p 14-17, 38-41, 121
- ^ פרחי יואב ועודד ליפשיץ, בולה נדירה של הדריאנוס מחפירות רמת רחל, חידושים בחקר ירושלים, 10, (2009), עמודים 169–174 ; Y. Farhi, 'Roman Imperial Lead Sealing from Ramat Ra el Excavations', ZPE, 170, pp. 295–298
- ^ D.T. Ariel, A Survey of the Coins in Jerusalem (until the end of the Byzantine Period), Liber Annuus, 32, (1982),pp. 293
