בית המדרש גור רלב"ח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בית מדרש גור רלב"ח
מידע כללי
שימוש לימוד תורה, תפילות, טישים, קבלת קהל ע"י האדמו"ר.
כתובת רלב"ח 2 ירושלים
מדינה ישראל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה תשי"ח–הווה

בית המדרש גור רלב"ח שימש במשך עשרות שנים כבית מדרשם של אדמור"י גור, הבית ישראל, הלב שמחה, הפני מנחם, והאדמו"ר הנוכחי.

בניית בית המדרש והפעילות בו

בית המדרש נבנה על ידי האדמו"ר הבית ישראל מגור, ובית המדרש הקטן בקומתו התחתונה נחנך בראש השנה שנת תשי"ט, אמנם לא התפללו בו כמעט[1] עד להשלמת בית המדרש הגדול בקומה העליונה שנחנך בראש השנה תש"כ.

לצד בית המדרש נבנתה דירה לאדמו"ר ובה קיבל קהל לעצה וברכה. לאחר פטירתו בשנת תשל"ז נותרה אלמנתו הרבנית פעריל לגור בדירה זו עד לפטירתה בכ"ה באב תשס"ג, האדמורי"ם שכיהנו אחריו השתמשו בחלקים מהדירה לקבלת קהל אולם נותרו לגור בדירתם. רק הלב שמחה התגורר בתקופת מחלתו בסוף ימיו בדירה בקומת בית המדרש.

בקומת הכניסה נבנה בית מדרש קטן, שם התקיים מנין ותיקין בימות החול, ובשבתות וחגים התקיים שם מנין בלי הפסקה בין שחרית למוסף.

בתחילת שנות הנהגתו של הלב שמחה הוסיפו גלריה שהיתה מיועדת בעת פתיחתה עבור הבחורים כדי שיהיה עוד מקומות בבית המדרש לאברכים. בשנות התש"מ נעשה בית המדרש צר מהכיל את כל הקהל בחגי תשרי, זמנים בהם מגיע קהל רב לשהות בצל האדמו"ר, ולכן הותר לחסידים לשהות בבית המדרש רק באחד מהחגים (-חלוקה שנקבעה באמצעות גורל). בשנים תשמ"ותשמ"ח הוסרה הגבלה זו אולם אז נערכו שני מנינים לתפילות החגים, האחד בקומת בית המדרש ומשנהו בקומה התחתונה -"החצר", והחסידים התחלקו בין שני המנינים בשני ימי ראש השנה.

לקראת ראש השנה תש"ן הורחב בית המדרש מצדו הדרומי, ושוב הכיל את כל הקהל לשנים ספורות. כמו כן נבנה אז בית כנסת קטן נוסף בקומת הכניסה, ומאז החלו להתקיים בהם מניני שחרית ברציפות.

משנת ה'תשנ"ח החלו להתפלל בבית המדרש החדש כאשר האדמו"ר היה שוהה בירושלים. מאז תשע"ב מתגורר האדמו"ר בקביעות בדירה הצמודה לבית המדרש החדש ומתקיימות שם תפילות במשך כל ימות השנה.

משנת תשס"ו הכולל שהיה נמצא במקלט בית המדרש עלה להיכל הגדול למעלה, ונקרא כולל"בית ישראל" שם למדו למעלה מ500 אברכים, לאחר שנפתחה הישיבה "פאר ישראל" למשך תקופה הישיבה שכנה יחד עם הכולל, ובשנת תשפ"ג הכולל עבר לבית המדרש ברח' ירמיהו,[2] וכל הבניין הוסב לישיבה.

במשך מספר שנים הוסיף להתקיים מניין במקביל גם בבית המדרש רלב"ח. כיום שוכנת בו ישיבה גדולה "פאר ישראל" הקרויה ע"ש מייסד בית המדרש - ה"בית ישראל".

הערות שוליים