הרב יעקב אריה אלתר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבי יעקב אריה אלתר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יעקב אריה אלתר
GerrerRebbe.JPG
הרב יעקב אריה אלתר סנדק בברית מילה
לידה כ"ט באייר ה'תרצ"ט
פולין
חסידות גור
מקום מגורים בני ברק, ירושלים
מקום פעילות ירושלים, בני ברק
הקודם האדמו"ר רבי פינחס מנחם אלתר
תחילת כהונה כ"ב אדר ה'תשנ"ו
מספר בשושלת 7

הרב יעקב אריה אלתר (כ"ט באייר ה'תרצ"ט) הוא האדמו"ר השביעי של חסידות גור משנת ה'תשנ"ו. חבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

תולדות חייו

נולד בלודז' שבפולין בשנת תרצ"ט, לרב שמחה בונים אלתר, לימים האדמו"ר מגור, בעל ה"לב שמחה", וליוטא הענא, בת רבי נחמיה אלתר, אחי סבו. בשנת ת"ש עלה עם אביו וסבו (האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר) לארץ ישראל. למד בתלמוד תורה עץ חיים. ובמשך שנים רבות עסק בתורה ולמד בהצנע בבית החסידים של גור ברחוב רש"י בבני ברק. במשך תקופה עשה שימוש אצל האדמו"ר רבי נחמן כהנא מספינקה. מפורסמת שליטתו המלאה בכל מסכתות הש"ס ובכל כרכי ספר המשנה ברורה, ומקובל שמחזיק את עצמו כתלמיד מובהק של החפץ חיים, אף שלא ראה אותו. נישא לרבנית שושנה, בת הרב מנחם מנדל וייץ, ר"מ בשיבת חידושי הרי"ם. עד מינויו לאדמו"ר, לא שימש בתפקיד תורני ולמד בכולל.

הרב אלתר מצמצם את פעולותיו בענייני הציבור החרדי בכלל והחסידות שלו בפרט, ולכן אינו מוכר בציבור החילוני. הוא מקפיד שלא לפגוש במחללי שבת ועד שנת תש"פ לא הניח לפרסם אודותיו תמונות או כתבות תדמית בעיתונות הכללית והחרדית[דרוש מקור].

הרב אלתר הוא אחד האנשים העשירים במגזר החרדי ובישראל בכלל, והוא מדורג שלישי ברשימת העשירים שברבני ישראל, עם הון של 350 מיליון ש"ח (נכון לשנת 2012)[1]. עושרו בא לו בירושה מאביו שהשקיע טרם קום המדינה בנדל"ן. בין היתר, הוא אחד מבעלי הקרקעות הגדולים ביישוב ארסוף. למרות עושרו המופלג הוא התגורר בדירה צנועה בבניין מגורים רגיל בשיכון חזון איש בבני ברק. בשנת תשע"ב עבר לגור בירושלים, בדירתו הנמצאת סמוך לבית הכנסת החדש. גם בניו וחתניו גרים בבנייני מגורים, חלקם חולקים מבנה משותף בבני ברק.

פועלו הציבורי

בצעירותו פתח עם חבריו הקרובים שטיבל ברחוב רש"י בבני ברק. בהמשך עבר השטיבל (בשבתות) לרחוב מלצר, ואף לאחר התמנותו לאדמו"ר, המשיך להתפלל בשטיבל זה, והוא הפך לשטיבל המרכזי של החסידות בעיר.

כבר בחיי אביו, הרב שמחה בונים, היה הרב אלתר מעורב בצורה פעילה בפוליטיקה הפנים חרדית, ומשנחלש אביו באלול ה'תשמ"ה הוביל בפועל את החסידות יחד עם דודו רבי פנחס מנחם אלתר[2]. הוא הוביל את ההתנגדות למאבקו של הרב שך בתנועת חב"ד, שהביאה לתמיכתה של חב"ד באגודת ישראל בבחירות בשנת ה'תשמ"ט ולהקמתה של תנועת דגל התורה. עם פטירת אביו בתשנ"ב הועברה האדמו"רות לדודו רבי פנחס מנחם אלתר. לאחר פטירתו, בשנת ה'תשנ"ו, מונה רבי יעקב אריה לאדמו"ר הנוכחי, על פי התחייבות[דרוש מקור] שכתב הרב פנחס מנחם אלתר בימי ה"שבעה" של הרב שמחה בונים אלתר.

האדמו"ר מגור הוא ממובילי ומנהיגי תנועת אגודת ישראל, אשר בצוותא עם דגל התורה הליטאית מרכיבות את סיעת יהדות התורה והשבת בכנסת. את עיסוקו בפוליטיקה הוא רואה כשליחות, אשר דרכה מרבים כבוד שמים ושומרים על אופיה היהודי של מדינת ישראל. באופן מסורתי הוצב נציג חסידות גור בראש הרשימה (ובראשות הסיעה) לכנסת של יהדות התורה עד לכנסת השש עשרה שבה מונה נציג חסידות בעלז לעמוד בראשות הסיעה. שליחו של הרב אלתר החל מהכנסת החמש עשרה הוא ח"כ יעקב ליצמן. גם יעקב כהן מבני ברק שימש כשליחו עד לפרישתו בשלהי כהונתה של הכנסת השבע עשרה.

יחד עם הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, הקים את רשת "נתיבות משה". שני הרבנים נסעו לארצות הברית ולאירופה להתרמת הקהילות המקומיות המתגוררות שם עבור מוסד זה ועבור מוסד "החינוך העצמאי" ורשת "שובו", בשנים ה'תשנ"ח[3], ה'תשס"ו ו-ה'תשס"ז[4], וכן לחיזוק הקהילות היהודיות במקום. לאחר נסיעותיהם המשותפות שררה מתיחות בין חצרות הרבנים שהובילה לשורה של מהלכים מנוגדים בין אגודת ישראל ודגל התורה. בבחירות לראשות עיריית ירושלים תמכו שני הציבורים במועמדים שונים ודגל התורה הקימה עמותה חדשה לחינוך העצמאי בשיתוף פעולה עם סיעת שלומי אמונים. באלול תשע"ו הופיע הרב שטיינמן בחתונתו של נכדו של הרב אלתר, צעד שהתפרש כקריאה לפיוס ולשלום[5]. שבועיים לאחר מכן השיב הרב אלתר ביקור גומלין.

בשנת תשע"ח הציע שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן את תיקון חוק הגיוס המכונה חוק ליברמן. בניגוד לצפוי האדמו"ר הוביל במועצת גדולי התורה התנגדות לחוק ולכן הוא לא עבר. בהמשך אחרי הבחירות לכנסת העשרים ואחת בניסן תשע"ט המשיך להוביל קו קיצוני נגד ליברמן ודרש את תיקון החוק. ליברמן התעקש שהחוק יעבור כלשונו ווהעמיד זאת כתנאי להצטרפותו לממשלת נתניהו. משום כך לא הצליח נתניהו להקים ממשלה והכנסת פוזרה.

דרכו בהנהגת חסידות גור

האדמו"ר ממעט להתבטא בציבור ואף דברי תורתו נאמרים בלחש, אולם כל רמז ומילה קלושה של האדמו"ר מעסיקה את החסידים. בדרך כלל אחד מבניו מביא את ברכתו לאירועים.

בשנות ה'תש"ס - ה'תש"ע הוביל הרב אלתר שינויים בחסידות, ובהם: שינוי אופי הלימוד בישיבות גור מעיון לבקיאות, ידיעת מסכתות שלימות בעל-פה, לימוד ההלכה בעיקר בספר משנה ברורה, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות גור בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים, והארכת תקופת הלימודים בתלמודי תורה עד כיתה י"א במסגרת ה"מתיבתא".

בשנת ה'תשס"א פתח ישיבה למחוננים, הנמצאת כיום בראשון לציון. כמו כן נפתחו ישיבות קטנות בירושלים, בית שמש ותל אביב.

בשנת ה'תשס"ג סגר את ישיבת אור שמחה בחיפה, שהייתה בעבר מעוז ה'עיון'. כמו כן נסגרה הישיבה הגדולה בקרית הרצוג בבני ברק. בשנת ה'תשע"ו ארגן מחדש את הישיבות, סגר חלק מהישיבות הגדולות (ביניהן הישיבה ההיסטורית שפת אמת), הפך את הישיבות הנותרות לישיבות המשך לישיבות הקטנות (כמו כן נפתחו ישיבות המשך נוספות) עד גיל 21. לבחורים מגיל זה והלאה נפתחו שלוש ישיבות גבוהות בבני ברק ובירושלים.

משפחתו

הרב אלתר נשוי לרבנית שושנה[6] בת הרב מנדל וייץ מראשי ישיבת חידושי הרי"ם ומנהלת סמינר בבני ברק, ואב לתשעה ילדים:

  • הרב אברהם מרדכי, מתגורר בירושלים. חתן אהרן נח יוסקביץ', נכד ה"אמרי אמת".
  • אסתר, אשת הרב אברהם הניך זילברשטיין, ראש כולל חסידי גור בפתח תקווה, בנו של הרב מאיר זילברשטיין רב חסידות גור בירושלים ובבית שמש.
  • הרב נחמיה, מתגורר באשדוד ועומד בראשות ישיבה קטנה "האחים חנצ'ינסקי" בעיר. חבר הנהלת המרכז העולמי של חסידי גור בירושלים.
  • חיה אשת הרב אברהם שמואל רנד מבני ברק.
  • חוה אשת הרב חיים יהושע שור (שארר) מבני ברק, נכדו של הרב גדליה שור.
  • רבקה רחל אשת הרב שמעון רוטשטיין מבני ברק, בנו של הרב נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה. כותב תורות חותנו.
  • הרב ישראל מנחם, ראש כוללי הלכה בבני ברק. חתן הרב עזריאל מאיר איגר בנו של רבי אברהם, האדמו"ר מלובלין. עומד בראש מכון "פאר מקדושים" להוצאת וההדרת ספרי חסידות. חבר הנהלת 'עזר נישואין של חסידי גור' וראש קהילת גור בבית שמש.
  • הרב שלמה צבי, מתגורר באשדוד. ראש הכוללים בחסידות גור ועומד בראשות ארגון 'תורתו' לעידוד שינון התלמוד בין אברכי חסידות גור. בשנת ה'תשע"ד הקים ארגון למען יתומי ואלמנות החסידות.
  • הרב דוד בנו הצעיר, חתן קלמן ביין. מתגורר בירושלים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0