הרב יעקב אריה אלתר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבי יעקב אריה אלתר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יעקב אריה אלתר מגור
האדמו"ר מגור.jpeg
לידה 18 במאי 1939 (גיל: 82)
כ"ט באייר ה'תרצ"ט
מקום מגורים בני ברק, ירושלים
בת זוג שושנה
אדמו"ר מגור
13 במרץ 1996–מכהן
(25 שנים)
→ האדמו"ר רבי פינחס מנחם אלתר (דודו)

הרב יעקב אריה אלתר (כ"ט באייר ה'תרצ"ט) הוא האדמו"ר השביעי של חסידות גור משנת ה'תשנ"ו. חבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

תולדות חייו

נולד בלודז' שבפולין בשנת תרצ"ט, לרבי שמחה בונים אלתר, לימים האדמו"ר מגור, בעל ה"לב שמחה", וליוטא הענא, בת רבי נחמיה אלתר, אחי סבו. בשנת ת"ש עלה עם אביו וסבו (האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר) לארץ ישראל. למד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת שפת אמת. בנעוריו בשהותו בקארלסבד עם אביו, לימדו רבי יחזקאל גרובנר, לימים רבה של דטרויט, פרקי משניות. נישא לרבנית שושנה, בת הרב מנחם מנדל וייץ, ר"מ בישיבת חידושי הרי"ם. במשך שנים רבות למד בבית החסידים של גור ברחוב רש"י בבני ברק. במשך תקופה עשה שימוש אצל האדמו"ר רבי נחמן כהנא מספינקה[דרוש מקור]. מחזיק את עצמו כתלמיד מובהק של החפץ חיים[דרוש מקור], אף שנולד אחרי פטירתו. עד מינויו לאדמו"ר, לא שימש בתפקיד תורני ולמד בכולל ובהמשך בשטיבל ברחוב רש"י.

הרב אלתר מצמצם את פעולותיו בענייני הציבור החרדי בכלל והחסידות שלו בפרט. הוא מקפיד שלא לפגוש במחללי שבת ומתנגד לפרסום כתבות תדמית אודותיו בעיתונות הכללית והחרדית ולפרסום תמונותיו, ובעבר אף הביע את מורת רוחו באופן רשמי מפרסום חתונות צאצאיו[1].

הרב אלתר מדורג שלישי ברשימת העשירים שברבני ישראל, עם הון של 350 מיליון ש"ח (נכון לשנת 2012)[2]. עושרו בא לו בירושה מאביו שהשקיע טרם קום המדינה בנדל"ן. בין היתר, הוא אחד מבעלי הקרקעות הגדולים ביישוב ארסוף. למרות עושרו הוא התגורר בדירה בבניין מגורים רגיל בשיכון חזון איש בבני ברק. בשנת תשע"ב עבר לגור בירושלים, בדירתו הנמצאת סמוך לבית הכנסת החדש.

פועלו הציבורי

בצעירותו פתח עם חבריו הקרובים שטיבל ברחוב רש"י בבני ברק. בהמשך עבר השטיבל (בשבתות) לרחוב מלצר, ואף לאחר התמנותו לאדמו"ר, המשיך להתפלל בשטיבל זה, וכתוצאה מכך הפך השטיבל למקום התאספות מרכזי לחסידים מכל הארץ שהיו מגיעים לשבתות לאדמו"ר, בשבועות בהם לא שהה במרכז החסידות בירושלים.

כבר בחיי אביו, רבי שמחה בונים אלתר, היה הרב אלתר מעורב בצורה פעילה בפוליטיקה הפנים חרדית, ומשנחלש אביו באלול ה'תשמ"ה הוביל בפועל את החסידות יחד עם דודו רבי פנחס מנחם אלתר[3]. הוא הוביל את ההתנגדות למאבקו של הרב שך בתנועת חב"ד, שהביאה לתמיכתה של חב"ד באגודת ישראל בבחירות בשנת ה'תשמ"ט ולהקמתה של תנועת דגל התורה.

עם פטירת אביו בתשנ"ב, לאחר ויתורים הדדיים על התפקיד, הועברה ההנהגה לדודו רבי פנחס מנחם אלתר[4][5]. לאחר פטירתו, בשנת ה'תשנ"ו, מונה רבי יעקב אריה לאדמו"ר הנוכחי.

האדמו"ר מגור הוא ממובילי ומנהיגי תנועת אגודת ישראל, אשר בצוותא עם דגל התורה הליטאית מרכיבות את סיעת יהדות התורה והשבת בכנסת. את עיסוקו בפוליטיקה הוא רואה כשליחות, אשר דרכה מרבים כבוד שמים ושומרים על אופיה היהודי של מדינת ישראל. בעבר באופן מסורתי היה מוצב נציג חסידות גור בראש הרשימה בבחירות לכנסת ובראשות הסיעה בכנסת של יהדות התורה עד לכנסת השש עשרה שבה מונה נציג חסידות בעלז לעמוד בראשות הסיעה ולכנסת העשרים וארבע בה הוצב משה גפני בראשות הרשימה. שליחו של הרב אלתר החל מהכנסת החמש עשרה הוא ח"כ יעקב ליצמן. נציגים נוספים מטעמו שכיהנו בעבר הם יעקב כהן מבני ברק שימש כשליחו עד לפרישתו בשלהי כהונתה של הכנסת השבע עשרה, ואליהו חסיד שכיהן כנציגו בכנסת העשרים ושלוש.

יחד עם הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, הקים את רשת "נתיבות משה". שני הרבנים נסעו לארצות הברית ולאירופה להתרמת הקהילות המקומיות המתגוררות שם עבור מוסד זה ועבור מוסד "החינוך העצמאי" ורשת "שובו", בשנים ה'תשנ"ח[6], ה'תשס"ו ו-ה'תשס"ז[7], וכן לחיזוק הקהילות היהודיות במקום. לאחר נסיעותיהם המשותפות שררה מתיחות בין חצרות הרבנים שהובילה לשורה של מהלכים מנוגדים בין אגודת ישראל ודגל התורה. בבחירות לראשות עיריית ירושלים תמכו שני הציבורים במועמדים שונים ודגל התורה הקימה עמותה חדשה לחינוך העצמאי בשיתוף פעולה עם סיעת שלומי אמונים. באלול תשע"ו הופיע הרב שטיינמן בחתונתו של נכדו של הרב אלתר, צעד שהתפרש כקריאה לפיוס ולשלום[8]. שבועיים לאחר מכן השיב הרב אלתר ביקור גומלין.

בבחירות המוניציפליות בנובמבר 2008 תמך בניר ברקת לראשות העיר ירושלים. בשנת 2018 תמך בעופר ברקוביץ (פוליטיקאי) לראשות העיר ירושלים.

בשנת תשע"ח הציע שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן את תיקון חוק הגיוס המכונה חוק ליברמן. בניגוד לצפוי האדמו"ר הוביל במועצת גדולי התורה התנגדות לחוק ולכן הוא לא עבר. בהמשך אחרי הבחירות לכנסת העשרים ואחת בניסן תשע"ט המשיך להוביל קו קיצוני נגד ליברמן ודרש את תיקון החוק. ליברמן התעקש שהחוק יעבור כלשונו והעמיד זאת כתנאי להצטרפותו לממשלת נתניהו. משום כך[דרושה הבהרה] לא הצליח נתניהו להקים ממשלה והכנסת פוזרה.

דרכו בהנהגת חסידות גור

האדמו"ר ממעט להתבטא בציבור ואף דברי תורתו נאמרים בלחש, אולם כל רמז ומילה קלה של האדמו"ר מעסיקה את החסידים. בדרך כלל אחד מבניו מביא את ברכתו לאירועים.

בשנות ה'תש"ס - ה'תש"ע הוביל שינויים בדרך הלימוד ובפעילות מוסדות החינוך בחסידות, ובהם: שינוי אופי הלימוד בישיבות גור מעיון לבקיאות, ידיעת מסכתות שלימות בעל-פה, לימוד "שעה הלכה" בספר משנה ברורה, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות גור בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים, והארכת תקופת הלימודים בתלמודי תורה עד כיתה י"א במסגרת ה"מתיבתא".

בשנת ה'תשס"א פתח ישיבה למחוננים, הנמצאת כיום בראשון לציון.

כמו כן נפתחו ישיבות קטנות בירושלים, בית שמש, תל אביב, אשדוד, בני ברק וקרית גת וישיבות גדולות בחצור ובערד.

בשנת ה'תשס"ג נסגרה ישיבת אור שמחה בחיפה, שהייתה בעבר מעוז ה'עיון'. כמו כן נסגרה הישיבה הגדולה בקרית הרצוג בבני ברק וישיבת נר ישראל בירושלים. בשנת ה'תשע"ו ארגן מחדש את הישיבות, סגר חלק מהישיבות הגדולות (ביניהן הישיבה ההיסטורית שפת אמת), הפך את הישיבות הגדולות הנותרות לישיבות גבוהות כהמשך לישיבות הקטנות (כמו כן נפתחו ישיבות גבוהות נוספות) בהם לומדים הבחורים עד גיל 21. לבחורים מגיל זה והלאה נפתחו שני ישיבות גדולות בבני ברק ובירושלים.

משפחתו

הרב אלתר נשוי לרבנית שושנה[9] בת הרב מנדל וייץ מראשי ישיבת חידושי הרי"ם, ולשעבר מנהלת בסמינר גור בבני ברק, ואב לתשעה ילדים:

  • הרב אברהם מרדכי, מתגורר בירושלים. חתן הרב אהרן נח יוסקביץ', נכד ה"אמרי אמת".
  • אסתר, אשת הרב אברהם הניך זילברשטיין, ראש כולל חסידי גור בפתח תקווה, בנו של הרב מאיר זילברשטיין שהיה רב חסידות גור בירושלים ובבית שמש.
  • הרב נחמיה, מתגורר באשדוד, חתנו של הרב צבי קופרברג. עומד בראשות ישיבה קטנה "האחים חנצ'ינסקי" בעיר. חבר הנהלת המרכז העולמי של חסידי גור בירושלים.
  • חיה אשת הרב אברהם שמואל רנד מקרית הרי"מ לוין בתל אביב-יפו.
  • חוה אשת הרב חיים יהושע שור (שארר) מבני ברק, נכדו של רבי גדליה שור.
  • רבקה רחל אשת הרב שמעון רוטשטיין מבני ברק, בנו של הרב נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה. כותב תורות חותנו.
  • הרב ישראל מנחם, מתגורר בבני ברק. חתנו של הרב עזריאל מאיר איגר בנו של רבי אברהם, האדמו"ר מלובלין. עומד בראשות ישיבת בית נחמיה בעיר. וכן עומד בראש מכון "פאר מקדושים" להוצאת וההדרת ספרי חסידות. חבר הנהלת 'עזר נישואין של חסידי גור' וראש קהילת גור בבית שמש.
  • הרב שלמה צבי, מתגורר באשדוד. חתנו של הרב אברהם משה קליינהנדלר. ראש הכוללים בחסידות גור ועומד בראשות ארגון 'תורתו' לעידוד שינון התלמוד בין אברכי חסידות גור. בשנת ה'תשע"ד הקים ארגון למען יתומי ואלמנות החסידות.
  • הרב דוד בנו הצעיר, חתנו של הרב קלמן ביין. מתגורר בירושלים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ^ מודעה בעיתון המודיע
  2. ^ הרבנים העשירים בישראל - פורבס ישראל
  3. ^ תולדות החסידות בארץ ישראל, חלק א'.
  4. ^ המאור, גיליון מס' 5 בכרך מס' 45, עמ' 37
    יאיר שפירא, החצר, הפעם במציאות, מקור ראשון, 29 באפריל 2005
    ועיין ערך רבי פנחס מנחם אלתר
  5. ^ בתחילת הנהגתו כתב הפני מנחם שלאחר פטירתו תעבור ההנהגה להרב יעקב אריה.
  6. ^ רשת "נתיבות משה": 18 בתי ספר ו-2,500 תלמידים תוך שלוש שנים באתר הארץ
  7. ^ יאיר אטינגר, הרבנים האשכנזים הבכירים קראו למזרחים של מארסיי לחזור בתשובה הארץ, 4 במאי 2007
  8. ^ ישראל כהן, ‏חתונת השלום: מרן הרב שטיינמן השתתף בשמחת בית גור, באתר כיכר השבת, 13 בספטמבר 2016
  9. ^ הצצה: נשות האדמו"רים נחשפות באתר וואלה
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0