בנדיקוט קוצני דוד
 בנדיקוט קוצני דוד
| |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| תחום תפוצה | |
|
בנדיקוט קוצני דוד או בנדיקוט קוצני קיריווינה (שם מדעי: Echymipera davidi) הוא מין בנדיקוט בינוני בסוג בנדיקוט קוצני שאנדמי לאי יחיד בים שלמה מזרחית לגינאה החדשה. הוא התגלה ותואר מדעית בשנת 1990 על ידי הזואולוג האוסטרלי טים פלנרי (אנ') ומצוי בסכנת הכחדה עקב סביבת מחיה מצומצמת וגידול באוכלוסייה האנושית באי שבו הוא חי.
תיאור
בנדיקוט דוד קטן במעט מקרוביו האחרים. גופו גוצי ושמנמן, זנבו ארוך, אוזניו עגולות וחרטומו מחודד. יש לו טפרים גדולים וחזקים שמסייעים לו לחפור באדמה כדי למצוא את מזונו. עד כה נמדדו רק שני זכרים ממין זה; אורך הראש והגוף שלהם היה 32–40 סנטימטרים, אורך הזנב 10.8 סנטימטרים והמשקל הממוצע 950 גרם. הנקבות כנראה קטנות יותר.
הפרווה של בנדיקוט דוד צפופה, זיפית וקוצנית. צבעה הכללי חום כהה או בהיר שמנומר בשיער אוכרה וזהוב והיא הופכת לאפרפרה חיוורת בצד התחתון. השוקיים, הזרועות והחלק העליון של הכפות בצבע חום שוקולד כהה, ובראש יש זוג פסים כהים משני צידי הפנים. האוזניים, החוטם, הרגליים, הידיים והזנב בצבע ורוד. בניגוד לבנדיקוט האדמוני ולבנדיקוט קלרה, אצל בנדיקוט דוד הסוליות ברגליים האחוריות אינן כהות.
תפוצה
בנדיקוט דוד אנדמי לאי קיריווינה (545 קילומטרים רבועים) שהוא האי הגדול ביותר בארכיפלג איי טרוברינד; ייתכן שהוא קיים גם באיים נוספים בארכיפלג אבל נדרשים סקרים על מנת לאמת זאת. הארכיפלג ממוקם בתוך ים שלמה, מערבית לאיי וודלרק, צפונית לאיי ד'נטריסקו ומזרחית לגינאה החדשה, ושייך מנהלית לפרובינציית מפרץ מילן של פפואה.
האי קיריווינה מאוכלס בצפיפות על ידי האדם ושטח התפוסה של המין הוא בסביבות 280 קילומטרים רבועים או פחות. בית הגידול של הבנדיקוט מורכב מיער גשם טרופי שפלתי ואזורי ביצות ברחבי האי השטוח והנמוך שגובהו אינו עולה על 100 מטר מעל פני הים; ככל הנראה הוא חי גם ביערות משניים ובקרבת מגורי אדם עקב השטח המצומצם של האי.
הזואולוג טים פלנרי, דיווח שבשנות ה-90 של המאה ה-20 המין היה נפוץ למדי באי למרות הצפיפות האנושית הגבוהה, אולם לא ידוע מה המצב הנוכחי. אין מידע אודות הביולוגיה ואורח חייו של בנדיקוט דוד, וסביר להניח שהוא דומה לבני מינו (פעיל לילה, סוליטרי ואוכל-כל).
מצב שימור
בנדיקוט דוד מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור סכנת הכחדה (EN), בשל טווח התפוצה המצומצם שלו שמוגבל לאי יחיד, וירידה מתמשכת באיכות בית הגידול של האי שנגרמת מהתרחבות החקלאות המקומית על חשבון היערות והביצות וגידול באוכלוסייה האנושית. לא ידוע האם הבנדיקוט קיים באזורים מוגנים, ונדרשים מחקרים נוספים אודות הביולוגיה, התפוצה והאיומים עליו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
