בנדיקוט עכברי
 בנדיקוט עכברי
| |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| תחום תפוצה | |
|
בנדיקוט עכברי או בנדיקוט ויילנד (שם מדעי: Microperoryctes murina), הוא מין בנדיקוט קטן בסוג בנדיקוט ננסי שאנדמי לאזור קטן במערב גינאה החדשה. הוא התגלה ותואר מדעית על ידי הזואולוג הגרמני גאורג הרמן וילהלם שטיין (Georg Hermann Wilhelm Stein), ולעיתים נחשב לטקסון מונוטיפי בשל המורפולוגיה והמראה הייחודי שלו. משמעות השם המדעי שלו היא "חופר כיס זעיר דמוי עכבר". הבנדיקוט העכברי לא נצפה בטבע על ידי זואולוגים מערביים מאז שנות ה-30 של המאה ה-20.
מידע כללי
הבנדיקוט העכברי הוא המין הקטן ביותר בסדרת הבנדיקוטאים לאחר קרובו בנדיקוט ננסי ארפקי: אורך ראשו וגופו 15–17 סנטימטרים, ואורך זנבו 11-10.5 סנטימטרים; משקלו מוערך בכ-100 גרם. מבנה גופו קומפקטי וצר, ראשו ארוך ומחודד ואוזניו קטנות. זנבו ארוך, דקיק וחשוף. הפרווה של הבנדיקוט העכברי בצבע חדגוני של אפור עשן כהה או חום אפרורי, ללא הפסים הכהים בחלק האחורי שאופיינים למינים בסוגו. הזנב בצבע כהה לכל אורכו, וללא קצה בהיר. חלקי הגוף החשופים (האף, האוזניים והכפות) בצבע ורוד. מבחינה חיצונית הוא נראה כעכבר עם ראש מחודד.
הבנדיקוט העכברי אנדמי למערב גינאה החדשה, באזור מצומצם על רכס ויילנד סביבות הכפר המבודד גונונג סומורי. שלוש הדגימות הידועות למדע נאספו כולם על ידי גאורג שטיין בגובה של 2,500 מטר מעל פני הים, כך שנראה שהמין מוגבל ליערות עננים טרופיים בגובה רב. אין מידע על אורח החיים והביולוגיה של המין. ככל הנראה, הוא פעיל ביום ובלילה, וניזון מחסרי חוליות וצמחים שאותם הוא מוצא באמצעות נבירה וחפירה באדמת היער הרטובה. סביר להניח שהוא חופר לעצמו מקלט קטן באדמה שמשמש לו למקלט מפני נמיות כיס ונחשים.
מצב
הבנדיקוט העכברי מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור פגיע (VU) מכיוון שככל הידוע הוא מוגבל לאזור יחיד שגודלו המשוער 20 קילומטרים רבועים בלבד או אף פחות. בשל בית הגידול ההררי והקשה לגישה, הבנדיקוט לא נצפה או נלכד בטבע מאז 1931, וככל הנראה נדיר למדי. האיומים העיקריים עליו אינם ידועים, אך סביר להניח שהוא סובל מצד בירוא יערות ומלכודות. לא ידוע האם הוא קיים באזור מוגן כל שהוא. נדרשים מחקרים נוספים אותו התפוצה, הביולוגיה ומצב המין.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
