בנדיקוט ננסי
 בנדיקוט ננסי
| |
|---|---|
.jpg)
בנדיקוט ננסי מפוספס
| |
| מיון מדעי | |
| מינים | |
|
4 |
בנדיקוט ננסי או בנדיקוט ניו-גינאי זעיר (שם מדעי: Microperoryctes) הוא סוג של כיסאי קטנטן במשפחת הבנדיקוטיים שכולל 4 מינים החיים ברכסי ההרים של גינאה החדשה. הסוג תואר מדעית בשנת 1932 על ידי הזואולוג הגרמני גאורג הרמן וילהלם שטיין (Georg Hermann Wilhelm Stein), והוא כולל את המינים הקטנים ביותר במשפחה. משמעות השם המדעי של הסוג היא "חופר-כיס זעיר".
מידע כללי
מיני הבנדיקוט הננסי חולקים מספר תכונות: גודל קטן יחסית, חוטם מחודד, גוף קמור ואוזניים קצרות. הפרווה שלהם צפופה וזיפית. צבע הפרווה שלהם מורכב מגווני חום ואפור ומשתנה בין המינים. לרוב המינים, יש פסים אנכיים ורוחביים על הגב ופלג הגוף האחורי. הבנדיקוטים הננסים חיים ביער גשם טרופי ויער עננים, ובית הגידול של כולם שוכן על מדרונות הרריים גבוהים ברום 4,000-1,000 מטר מעל גובה פני הים.
אין כמעט מידע זמין אודות אורח החיים והביולוגיה של המינים בסוג. ככל הנראה, הם פעילי לילה או דמדומים, חיים בגפם וחופרים באדמה הבוצית בחיפוש אחר מזון. הם ניזונים בעיקר מתולעים, חרקים, זרעים ופירות. המינים בסוג בונים לעצמם קינים קטנים מתחת לשורשים ושיחים, שמשמשים להם למקלט בשעות היום מפני טורפים. הבנדיקוטים הננסים מתרבים לאורך השנה. הנקבה ממליטה שגר של 1–3 ולדות שמבלים בכיס תקופה קצרה.
להוציא מין אחד, כל המינים בסוג מוגבלים לרכסי הרים מסוימים, ומינים אחדים לא נצפו בטבע במשך מספר עשורים. הבנדיקוטים הננסים מאוימים על ידי בירוא יערות, מלכודות וטריפה על ידי כלבים משוטטים, אך בית הגידול ההררי והבלתי נגיש מגן עליהם במידה רבה מפני איומים אנושיים.
גודל האוכלוסייה של המינים אינו ידוע.
מינים
בסוג זה 4 מינים:
- בנדיקוט ננסי מפוספס (Microperoryctes longicauda) - מצוי לאורך הקורדילרה הניו-גינאית.
- בנדיקוט ננסי ארפקי (Microperoryctes aplini) - אנדמי לרכס ארפק.
- בנדיקוט ננסי פפואני (Microperoryctes papuensis) - אנדמי לרכס אואן סטנלי.
- בנדיקוט עכברי (Microperoryctes murina) - אנדמי לרכס ויילנד.
קישורים חיצוניים
