בשית

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בשית (יישוב לשעבר)
'بشّيت
אבישי טייכר 199.jpg
מסגד בשית במושב עשרת
טריטוריה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי  המנדט הבריטי
מחוז מחוז לוד
נפה נפת רמלה
שפה רשמית ערבית
שטח 18,553 דונם עות'מאני (1945)
סיבת נטישה מבצע ברק
  תאריך נטישה 11 במאי 1948
  יישובים יורשים עשרת, כפר מרדכי, שדמה, משגב דב ומישר
דת מוסלמים
תאריך ייסוד לפני המאה ה-13
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר

1,620‏  (נכון ל-[[1945]])
אזור זמן UTC +2

בשית או בשיטערבית بشّيت) היה כפר ערבי במישור חוף יהודה בין גדרה לקיבוץ יבנה, בגובה 66 מטר מעל פני הים. הכפר היה שייך לנפת רמלה מחוז לוד (1945), על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל שטחי קרקעותיו היו 18,553 דונם ובשנת 1945 מנה 1620 נפשות[1]. במלחמת העצמאות במהלך מבצע ברק ב-11 במאי 1948 הכפר נכבש ותושביו ברחו או גורשו.

מקור השם הוא בקבר עתיק, אשר לפי המסורת הערבית, הוא קברו של נבי שית (שת, בנו של אדם הראשון). בדורות קודמים נקרא הכפר בית-שית ואחר כך אוחדו המילים ל-בשית[2]. המקום מוזכר לראשונה בכתביו של הגאוגרף הערבי יאקות אל-חמאווי, שחי במאה ה-13.[3]

ב-1938 במהלך המרד הערבי הגדול תקפו חלק מתושבי הכפר בסיוע תושבי כפרים נוספים בסביבה את עובדי חברת החשמל הארצישראלית ונוטרים יהודיים במה שנודע כקרב צומת מסמיה.

בתחילת מלחמת העצמאות שהו בבשית לוחמים עיראקים שאימנו את צעירי הכפר וארגנו את השמירה בו.[4] ערביי בשית תקפו את התחבורה היהודית באזור[דרוש מקור].

חטיבת גבעתי שפעלה באזור, תכננה מבצע צבאי שכונה מבצע השמד. מטרתו של מבצע זה הייתה לפגוע בתחבורה הערבית בכביש יבנה-איסדוד ולהשמיד את התגבורות הערביות שיבואו מכפרי הסביבה. חלק מהכוחות מוקמו על גבעות ממערב לבשית למנוע התערבות של תגבורות מכפר זה. הכוחות יצאו מקיבוץ יבנה בליל ה-30 במרץ 1948. המבצע לא עלה יפה. המארב נתגלה על ידי הערבים שהפסיקו מיד את התחבורה בכביש. לשמע היריות הוחשה תיגבורת של 150 לוחמים מבשית להתקיף את כוחות גבעתי. כוח אחד כמעט כותר אך הצליח לסגת לקיבוץ יבנה לאחר שנפלו שלושה לוחמים חברי קיבוץ גבעת ברנר. שני הרוגים נשארו בשטח והוחזרו למחרת על ידי המשטרה הבריטית. גופה אחת הייתה ערופת ראש וניכרו עליה סימני התעללות של ערביי בשית. במבצע נהרגו כ-30 ערבים מקומיים, אך לא מתנדבים מ"צבא ההצלה" אשר בהם התכוונה הפעולה לפגוע.

במסגרת מבצע ברק, שאחת ממטרותיו הייתה לגרום לגירוש תושבי הכפרים מהאזור, הותקפה בשית ב-11 במאי 1948 על ידי כוחות מגדוד 52 ו-54 של חטיבת גבעתי. לאחר קרב קשה הכפר נכבש ובתיו פוצצו. בקרב נפלו ארבעה מלוחמי גבעתי.

על אדמות בשית הוקמו יישובי "מועצה אזורית גדרות": עשרת, כפר מרדכי[5], שדמה, משגב דב[6], כפר הנוער כנות[7], גן הדרום, כפר אביב, ומישר.[דרוש מקור] 1200 דונם בקרבת גדרה חולקו על ידי הקרן הקיימת בין תושבי גדרה[8]. במרכז המושב עשרת נותר מסגד הכפר ולידו שלטים המספרים על הקרב. בשולי גבעת המסגד נמצא "גן דוד", אתר הנצחה לנופלים במערכות ישראל מישובי גדרות. הגן על שם דוד מרכוס.

לקריאה נוספת

חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות:הוצאת "מערכות", 1959.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, ספרי נובמבר, 2008, עמ' 146.
  2. באנגלית נקרא הכפר Bashshit ובמפות מנדטוריות הכיתוב הוא Bash-shit .
  3. מצוטט אצל le Strange, Guy (1890), Palestine Under the Moslems: A Description of Syria and the Holy Land from A.D. 650 to 1500, Committee of the Palestine Exploration Fund, p. 421
  4. יואב גלבר, קוממיות ונכבה, 2004, עמ' 108
  5. עולי אנגליה מקימים כפר שיתופי, דבר, 13 בפברואר 1950
  6. משגב דב, חרות, 18 במרץ 1953
  7. הרחבת החינוך החשלאי - צו השעה, הצופה, 27 ביוני 1951
  8. פרשה תמוהה, דבר, 5 במרץ 1953