שת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איקונין של שת

שֵׁת הוא אישיות מהתנ"ך, הבן השלישי של אדם וחוה.

הוא נולד לאחר הירצחו של הבל על ידי אחיו קין, כאשר אדם היה בן 130 שנה (בראשית, ה', ג'), כלומר בשנת ק"ל לבריאת העולם.

שמו של שת מוסבר בפסוק: (בראשית, ד', כ"ה) "כי שָׁת (נתן) לי ה' בן אחר תחת הבל כי הרגו קין". כל האנושות היא מצאצאיו של שת (כל צאצאי קין נספו במבול בגלל החטאים שלהם[1]).

לשת נולד בגיל 105 בן בשם אנוש (בראשית, ד', כ"ו; ה', ו'). אנוש הוליד את קינן, וקינן הוליד את מהללאל, ומהללאל הוליד את ירד, וירד הוליד את חנוך, וחנוך הוליד את מתושלח, ומתושלח הוליד את למך, ולמך הוליד את נח.

שת חי 912 שנים.

שת נולד ב-3731 לפנה"ס ומת ב2819 לפנה"ס ,

באכדית שת הוא כינוי כללי לשבטי האמורי שמקום מושבם העיקרי היה באזור הפרת, בבל וארץ ישראל. בני שת נזכרים בתעודות מצריות ובספרות אוגריתית.[2] ע"פ המדרש,[3]שת הוא אחד משבעת האנשים שנולדו מהולים.

קברו של שת

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – קבר שת

על פי מסורת מימי הביניים קברו של שת שכן באזור שליד היישוב העתיק ארבל.

לפי המסורת הערבית, קברו של שת, המכונה בערבית נבי שית, נמצא בשטח הכפר הערבי בשית (שעל חורבותיו קמו ישובי גדרות). בדורות קודמים נקרא הכפר בית-שית ואחר כך אוחדו המילים ל-בשית[4]. המקום מוזכר לראשונה בכתביו של הגאוגרף הערבי יאקות אל-חמאווי, שחי במאה ה-13.[5]. באסלאם תופס שת מקום כאחד מנבחרי האנושות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שת בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ענין זה שנוי במחלוקת במדרש, יש אומרים שנעמה בתו של למך שהייתה דור שביעי לקין היא אשת נח, ולפי זה כל העולם הושתת על צאצאית של קין. כמובא בבראשית רבה פ' בראשית פרשה כג: "ואחות תובל קין נעמה, א"ר אבא בר כהנא נעמה אשתו של נח היתה, למה היו קורין אותה נעמה שהיו מעשיה נעימים, ורבנן אמרי נעמה אחרת היתה, ולמה היו קורין אותה נעמה שהיתה מנעמת בתוף לעבודת כוכבים" ע"כ.
  2. ^ רן צדוק, עולם התנ"ך בראשית, תל אביב, דודיזון עתי, 1993, ע"מ 47.
  3. ^ מדרש תנחומא נח ה
  4. ^ באנגלית נקרא הכפר Bashshit ובמפות מנדטוריות הכיתוב הוא Bash-shit .
  5. ^ מצוטט אצל le Strange, Guy (1890), Palestine Under the Moslems: A Description of Syria and the Holy Land from A.D. 650 to 1500, Committee of the Palestine Exploration Fund, p. 421