גונן
ערך זה עוסק בקיבוץ בצפון ישראל. אם התכוונתם למשמעויות אחרות, ראו  | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגליל העליון |
| גובה ממוצע[1] | 90 מטר |
| תאריך ייסוד | 1951 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 372 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.8% בשנה |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   גונן | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.kgonen.org.il | |
גּוֹנֵן הוא קיבוץ הנמצא במזרח עמק החולה, על מורדות רמת הגולן, דרומית מזרחית לעיר קריית שמונה. הקיבוץ משתייך למועצה אזורית הגליל העליון.
היסטוריה
היישוב הוקם בשנת 1951 כהיאחזות משלט של הנח"ל בחירבת גורייבא. ההיאחזות לא יועדה להפוך לנקודת קבע, אולם חברי הגרעין של הצופים העבריים[3] שהוצבו במקום ויועדו להצטרף לאחר השחרור לתל קציר ביקשו ליישב את המקום כיישוב עצמאי. בקשתם התקבלה ואושרה, והיישוב התאזרח ב-1953. זהו היישוב הראשון במדינת ישראל שאוזרח לאחר שהוקם כהיאחזות נח"ל[4].
בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 הוקמו מרבית מבני הקבע בקיבוץ, שתוכננו על ידי האדריכל דוד בסט. המבנה המרכזי הוא חדר אוכל הממוקם במרכז הקיבוץ ורואים ממנו את עמק החולה, מצפונו ועד דרומו. לאחר מכן, בשנות ה-90, שופץ חדר האוכל ושינה את פניו, וכיום הוא משמש כ"מסעדת הכפר" המשמשת את אורחי כפר הנופש.
שמו של היישוב, שהוענק לו על ידי זאב וילנאי, סמלי, ומצביע על ייעודו להגן על האזור מפני מתקפה של הצבא הסורי.
קיבוץ גונן התפרנס שנים רבות מענפי חקלאות שונים. המקום נודע בגן ירק משגשג, בעדר הבקר, בלולי תרנוגולות ההודו, בבריכות הדגים ובדיר העיזים, בשטחי האספסת והכותנה, במטע צפצפות ייחודי ובמטע תפוחים ואגסים גדול. מאוחר יותר הוקמו שני מפעלי תעשייה שהפנו את חלק מהחברים לכיוון הייצור התעשייתי.
כיום מונה הקיבוץ 135 חברים, ובסך הכל כ-300 תושבים, שבהם כלולים בני משק חוזרים, ילדים ושכירים. בין ענפי המשק העיקריים כיום: גידולי שדה, מטעים ופרדסים, עדר בקר, מוסך וכפר הנופש "נופי-גונן".
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גונן |
- גונן במרכז המידע להתיישבות בגליל
- גונן באתר הרשות לפיתוח הגליל
- כפר הנופש נופי גונן
- מיכאל יעקובסון: על תכנון והקמת מבני הקבע של הקיבוץ באתר 'חלון אחורי', 17 בנובמבר 2009.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ גונן אשר ... בקצה העולם, מעריב, 16 באפריל 1954
- ^ רפאל בשן, הסורים לא קיללו הפעם, מעריב, 8 במאי 1953
| ||||||||
