גני איילון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גני איילון
מידע
שם נוסף אחיסמך החדשה (לשעבר)
עיר לוד
קואורדינטות 31°56′29″N 34°54′00″E / 31.941439°N 34.900039°E / 31.941439; 34.900039
שכונות נוספות בלוד

שכונת גני איילון (המוכרת גם כשכונת אחיסמך או אחיסמך הגדולה), היא שכונה שמתגוררים בה אוכלוסייה חרדית דתית מסורתית וחילונית, השוכנת בתחום השיפוט המוניציפלי של העיר לוד, אך מובדלת ממנה גאוגרפית. השכונה נמצאת ממזרח לערים לוד ורמלה מעבר לכביש 40 וצמודה למושב אחיסמך.

חלק נכבד מתושבי השכונה משתייכים לציבור החרדי הליטאי, אך קיימות בה גם קהילות של ספרדים, תימנים, קהל פרושים, הפלג הירושלמי, כלל חסידי וחב"ד. תחילת האכלוס החרדי התחיל בתחילת שנת ה'תש"פ (סוף 2019), וצפוי להגיע עד לכ-2500 יח"ד.

היסטוריה

שכונת "גני איילון" מבוססת על "תכנית אחיסמך" להקמת שכונת מגורים חדשה בסמוך לעיר לוד. התכנית נוצרה בתחילת המאה ה-21 במטרה לחזק את אופייה היהודי של העיר, ולהרחיבה עם אוכלוסייה מרקע סוציו-אקונומי גבוה. בסיס התכנית היה סיפוח אדמות חקלאיות ממושב אחיסמך הסמוך אל שטחה המוניציפלי של לוד, הפשרתן לבניה, ובניית שכונה מגורים חדשה בשטחן. השכונה כונתה בתחילה "אחיסמך הגדולה". במסגרת ההסכם שערכה רשות מקרקעי ישראל עם מושב אחיסמך, קיבל המושב בעלות על חלק גדול מיחידות הדיור העתידיות.

השכונה תוכננה מלכתחילה כשכונה בת 3,000 יחידות דיור, שישווקו לציבור הכללי, עם בניינים רבי קומות בני 7 עד 12 קומות, ועם מבני ציבור ומוסדות חינוך בהתאם לתקן הקיים, תקן המתאים לאוכלוסיה של הציבור הכללי. אך יזמים חששו להשקיע בלוד, בעיקר על רקע המשבר הכלכלי והניהולי שנוצר בעיר בתקופת האינתיפאדה, ובשל כך בשנת 2004 הוקפאה התכנית. בשנת 2007 מונתה לניהול העיר ועדה קרואה בראשות אילן הררי ובשנים אלו החלה להיבנות שכונת "רמת אלישיב" על ידי הגרעין התורני "אלישיב" של הציבור הדתי לאומי.

בשנת 2008, רכש העסקן החרדי מיכה רוטשילד כמחצית האדמות באזור, מאותו חלק שקיבל המושב במסגרת ההסכם עם רשות מקרקעי ישראל, באמצעות חברת "ועד הדיור שביעית תשס"ח" יחד עם קבוצת יזמים ורוכשים, והחל בתהליך התאמת הפרויקט למגזר החרדי. בעקבותיו נרכשו אדמות נוספות על ידי יזמים קטנים יותר, רובם לציבור החרדי ומעט לציבור דתי לאומי[1].

קשיים והתנגדויות

נציגים בוועדה המחוזית שהתנגדו למגורים חרדים במקום, הערימו קשיים במהלך השינוי הנצרך בתב"ע עבור ההתאמה לצרכי המגזר, וכך עכבו במספר שנים את הבניה. בתקופה זו, מאיר ניצן[2] הכניס מספר שינויים בתוכנית במטרה להפוך את שכונת אחיסמך לפרויקט מגורים מודרני. שינויים אלו העלו את הביקוש, והקרקעות במתחם נמכרו במחיר כפול ממחיר המכרז ההתחלתי. בתקופה זו, אף הוגדל מספר יחידות הדיור מ-3,000 ל-3,600[3].

באוקטובר 2013, פעל ראש העיר יאיר רביבו לשינוי התמהיל, כך שחלק מהפרויקט יוקצה לטובת אוכלוסייה בעלת מאפיינים דתיים לאומיים ומסורתיים, וכן עבור משפרי דיור מבין תושבי העיר לוד. בנוסף, על פי דרישת העירייה, הורחבו השטחים למוסדות ציבור על חשבון השטחים המיועדים למגורים[4] ונוספו שטחי תעסוקה ומסחר בהיקף 21 אלף מ"ר. בשלבים אלו שונה שם השכונה ל"גני איילון", על שם נחל איילון הסמוך, ובדומה לשמות יתר השכונות החדשות בעיר לוד המובדלות גאוגרפית, "גני אביב" ו"גני יער".

קושי משמעותי נוסף היה עם פציעתו בתאונת דרכים של היזם מיכה רוטשילד והפיכתו לצמח. לאחר לחצים פוליטיים בעיקר על ידי חבר הכנסת יעקב אשר הושלם שינוי התב"ע והתוכניות אושרו לבניה. בתחילת שנת תש"פ החל איכלוס השכונה עם התקדמות האכלוס התפתחו המוסדות והתשתיות הציבוריות והקהילתיות ועד לסוף שנת תשפ"א הוקמו בשכונה בתי כנסת, מוסדות חינוך לבנים ולבנות, בתי הוראה, כוללי אברכים, קופת צדקה שכונתית, מפעלי חסד, ארגונים, תשתיות מסחר וקווי תחבורה ציבורית לרוב הריכוזים החרדיים הגדולים.

מבנה השכונה

אזורים מאוכלסים

  • מתחמי A ו B (מכונים פרויקט רוטשילד) - חלקיה הוותיקים של השכונה בדרומה של השכונה בסמוך למושב אחיסמך. רחובות הרב אלישיב, שבט גד, שבט אשר, שבט יהודה (צד מספרי הפרט) ותחילת רחוב יחד שבטי ישראל. המתחמים נבנו על ידי ועד רוכשי אחיסמך, והאכלוס כפוף לוועדת קבלה חרדית קפדנית.


  • מתחמי C וD (מוכר כ"רוטשילד שלב ב") - במרכז השכונה סביב רחובות שבט זבולון, שבט מנשה, משה רבינו (הצד הזוגי) ושבט אפרים (צד הפרט). פרויקט חרדי כפוף לוועדת איכלוס קפדנית. במרכז מתחם c אוכלס פרויקט פסטורל אחיסמך, פרוייקט חרדי ללא ועדת איכלוס.
  • מתחם שכטר - מתחם בצפון השכונה. רחובות הרב עובדיה יוסף, שבט אפרים (הצד הזוגי) וסוף רחוב יחד שבטי ישראל, חלק מהבניינים (מתחם E) כפופים לוועדת הקבלה של ועד רוכשי אחיסמך, והאחרים לוועד הרוכשים החרדי של פרויקט שכטר[5].
  • אאורה במושב - בדרום מערב השכונה בתחילת רחוב יחד שבטי ישראל (צד הפרט), צידם השני של הבניינים פונה לכיוון רחוב אברהם אבינו. שווק בעיקרו לציבור דתי לאומי וחילוני

אזורים לקראת איכלוס

  • שורשים על הפארק - פרויקט דתי וחרדי המתאפיין ברמת בניה גבוהה, בסוף רחוב יחד שבטי ישראל (צד הפרט).
  • מתחם "המשולש"[6] - בקצה הצפוני של השכונה, בין הרחובות יחד שבטי ישראל הרב עובדיה יוסף ושבט זבולון,. בתמוז ה'תשפ"א החל להיבנות הפרויקט הראשון מביניהם "פסטורל - על הנחל".
  • נאות אחיסמך - במתחם פרויקט שכטר. פרויקט חרדי ללא ועדת אכלוס.

פרויקטים שעדיין לא הושלמו

  • דיור לזוגות צעירים - פרויקט בן 400 יחידות דיור קטנות המיועדות להשכרה לזוגות צעירים, שייך ליזם מנחם כרמל. במערב השכונה באזור הרחוב שבט ראובן.
  • אזור הוילות - 96 וילות צמודות קרקע, במערב השכונה לאורך כביש 40[7].
  • פסטורל על הפארק - בהמשך רחוב משה רבינו, פרוייקט חרדי ללא ועדת איכלוס. מבנה השכונה הוא רחוב ראשי החוצה את השכונה מצפון לדרום בשם 'שדרות יחד שבטי ישראל' אשר לארכו בנויים בנינים בני שמונה קומות לרוב ובו עוברת התחבורה הציבורית ועוד רחוב ראשי נוסף ממערב למזרח רחוב 'הרב עובדיה יוסף' בצפון השכונה המשמש כמחבר העיקרי של השכונה לכביש 40 ומרכז העיר לוד, ישנם עוד שני כניסות לשכונה האחת מצפון בקצה הצפוני של שדרות יחד שבטי ישראל המחבר בעיקר בין השכונה לשכונת גני יער הסמוכה וכניסה נוספת בקצה הדרומי של שדרות יחד שבטי ישראל לכביש 4301 (כביש הגישה למושב אחיסמך) לכיוון כביש 40 המחבר בין השכונה למושב אחיסמך וכביש 40 לכיוון רמלה ודרומה, בשכונה ישנם עוד רחובות נוספים ממערב למזרח המהווים כניסה לתוך חלקי השכונה כאשר באמצעם נפגשים עם שדרות יחד שבטי ישראל והם: הרב יוסף שלום אלישיב, שבט יהודה ומשה רבינו כאשר מכל רחוב כזה יוצאים מספר רחובות. שמות הרחובות בשכונה הם שמות שבטי ישראל,שמות האבות ואמהות ושמות רבנים.

השכונה כיום

קהילות ובתי כנסיות

בשנת ה'תשע"ט, טרם איכלוס השכונה, מונו לרבנות השכונה בצוותא בראשות שתי קהילות[8] הרב שבח צבי רוזנבלט[9] והרב חזקיהו אברהם ברוידא[10]. לאחר שהרב רוזנבלט התמנה לכהן במקביל גם כרב העיר בני ברק, צירף לצידו שני רבנים לסייע לו[11], את תלמידו הרב יעקב לנדו[12][13] ואת חתנו הרב אפרים לייכטר[14]. ולאחר מכן את חתנו הרב מרדכי סילמן[15] שמונה לרב קהילה בשלב ב' בשכונה[16] מטעם הרב רוזנבלט, כמו כן מונה הרב ישראל משה בלוי לרב קהילה בשלב ב' מטעם הרב ברוידא.

"קריית בתי הכנסת" הראשונה בשכונה, שוכנת במתחם מלבני היוצא מרחוב הרב אלישיב, בין המספרים 5-7.
ב"קריית בתי הכנסת" פועלים בתי הכנסיות:

  • המרכזי - בראשות הרב יעקב לנדו תחת רבנותו של הרב רוזנבלט.
  • קהל פרושים - בראשות הרב שלמה וולדנברג[17].
  • משכן השם - ספרדי, בראשות הרב יעקב אביטן.
  • דרכי שמואל - הפלג הירושלמי, בראשות הרב עופר שמאי היימן[18].
  • שערי תורה - ספרדי, בראשות הרב שלמה אלימלך.
  • אוהל ראובן - ספרדי, בראשות הרב יעקב אביטן.
  • עץ חיים - תימני, בנשיאות הרב שלמה מחפוד[19].
  • כתר תורה - ליטאי, בראשות הרב יחזקאל אברמוב, ראש כוללי וקהילות כתר תורה, בשבתות המקום מנוהל ע"י קהילת יוצאי ישיבת חברון.
  • שובה ישראל - ספרדי מסורתי, בראשות הרב מאיר טולדאנו.
  • קהילת חב"ד - בראשות השליח הרב שאול לידר.

כמו כן קיימים בשכונה, באזורים שונים, בתי הכנסת:

  • חניכי הישיבות - ליטאי, בראשות הרב חזקיהו אברהם ברוידא, מבנה בית הכנסת נבנה על ידי ועד משתכני אחיסמך והוא הראשון בשכונה המאוכלס במבנה קבע.
  • בית תפילה - ליטאי, תחת רבנותו של הרב ברוידא.
  • קהל חסידים - כלל חסידי.
  • המרכזי חניכי הישיבות - ספרדי.
  • דרכי שמואל שלב ב' - הפלג הירושלמי.
  • היכל נתן - בחניון מתחם C - ליטאי.


"קריית בתי הכנסת" ברוטשילד שלב ב', נמצאת מתחת לצד הזוגי של רחוב שבט זבולון, בה נמצאים 12 בתי כנסת ובהם:

  • תורה ותפלה - ליטאי, בראשות הרב ישראל משה בלוי תחת רבנותו של הרב ברוידא.
  • בני הישיבות - ליטאי.
  • אהבת תורה - ליטאי, בראשות הרב מרדכי סילמן תחת רבנותו של הרב רוזנבלט.
  • קרן אורה - ליטאי, בראשות הרב אלימלך בלוי.
  • בני תורה - עדות המזרח, בראשות הרב בועז כהן.
  • אמרי משה - עדות המזרח, בראשות הרב יעקב אביטן.
  • חזון אי"ש - לקהילת תלמידי החזו"א.
  • בית ישראל - ליטאי.
  • ברסלב
  • בתי כנסת לציבור הדתי לאומי

מוסדות חינוך

תלמודי תורה לבנים

  • תלמוד תורה תשב"ר, סניף של מוסדות החינוך של הרב שלמה קרלנשטיין.
  • תלמוד תורה דרכי יושר, סניף של רשת דרכי יושר של הרב יעקב רוזנשטיין.
  • תלמוד תורה חדוות התורה, תלמוד תורה בשיטת זכרו.
  • תלמוד תורה דרכי שמואל, של קהילת "בני תורה", המוסדות אינם מתוקצבים אך הלימודים בשפה העברית.
  • תלמוד תורה אמרי משה, של קהל פרושים, הלימודים ביידיש והמוסדות אינם מתוקצבים.
  • תלמוד תורה דרכי מנחם, ספרדים בני תורה, על ידי רשת "סוכת דוד".
  • תלמוד תורה מעוז חיים, חרדי לאומי, מוסד במעמד מוכר שאינו רשמי[20], המשמש תלמידים מהשכונה ומיישובי הסביבה. שכן בשכונת רמת אשכול בעיר לוד, ולאחר שהמבנה שלו נשרף במהומות בלוד ה'תשפ"א[21] הועבר המוסד לשכונת גני איילון.

מוסדות לבנות

  • בית יעקב שעל ידי רשת החינוך העצמאי, סניף גני איילון - אחיסמך.
  • דרכי שמואל של קהילת דרכי שמואל, המוסדות אינם מתוקצבים אך הלימודים בשפה העברית.
  • מסילת ירושלים של "קהל פרושים", הלימודים ביידיש והמוסדות אינם מתוקצבים.
  • בנות יוסף ספרדי, שעל ידי רשת בני יוסף, שכן בשכונת קריית מנחם בלוד ובאלול ה'תשפ"א הועבר לשכונת גני איילון.

פארקים ואטרקציות

פארק גני איילון - מכיל מתקני שעשועים ומהווה אטרקציה אזורית, שוכן במרכז השכונה.
נחל גזר - תוואי נחל גזר עובר לאורך כל השכונה וקיימות בשכונה מספר נקודות תצפית על הנחל.
פארק נחל גזר - פארק המשתרע לאורך שתי גדות נחל גזר ובו מדשאות רחבות, מתקני משחק וגשר שבו ניתן לחצות את הנחל. נמצא בפאתי השכונה, על גבול שכונת גני יער הסמוכה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נתונים ידועים שפורסמו במקומות רבים כדוגמת; איציק מצרפי, קו עיתונות דתית, ה' תשרי ה'תשע"ט, עמוד 14
  2. ^ יו"ר הועדה הקרואה לעיריית לוד בשנים 2011–2013
  3. ^ לאחר מס' שנים המספר הוגדל ל-4000
  4. ^ נתונים ידועים שפורסמו במקומות רבים, המופיעים גם בכתבה גני איילון סיפור של הצלחה באתר עיריית לוד
  5. ^ כינוס מתחם שכטר שלא להשכיר דירות לשאינם חרדים וחיזוק פעילות בית הכנסת, מקומון מקור מוסמך גיליון 62 עמוד 40, פסק בית דין צדק גני איילון שלא להשכיר דירות לשאינם חרדים
  6. ^ בחלק מהמפות מסומן כמתחם F
  7. ^ חיים שיף, אזור הוילות באחיסמך: 96 צמודי קרקע בגני איילון באתר ביזנעס
  8. ^ ברבנות השכונה מכהנים שני רבנים מאחר והציבור מגוון כמוזכר בתוך מכתבו של הרב שבח צבי רוזנבלט
  9. ^ זאב בלוי, הרב שבח צבי רוזנבלט הוכתר כרב קהילות האברכים בשכונת גני איילון אחיסמך בעיר לוד באתר JDN
  10. ^ ראש כולל זיכרון קלם, דיין בד"ץ בני ברק. זאב בלוי, הכתרת הגרח"א ברוידא כרב קהילת בני הישיבות גני איילון אחיסמך בעיר לוד באתר JDN
  11. ^ יעקב מלמד, ברבנות שכונת אחיסמך:הרב שבח צבי רוזנבלט מבקש למנות לצידו שני רבנים נוספים, באתר JDN
  12. ^ יעקב מלמד, התרגשות בשכונת אחיסמך: הגרש"צ רוזנבלט מינה רב נוסף לצידו, באתר JDN
  13. ^ מייסד כשרות קרנות הפנסיה גלאט הון, מחבר הספרים תקנת הריבית על קרנות פנסיה קופות גמל ושוק ההון בנקים וקיצור הלכות ריבית במציאות זמנינו, באר החיים על הלכות טומאת כלים ברמב"ם ובאר החיים על הלכות טומאת אוכלים ברמב"ם, באתר היברו בוקס. שיעוריו בקול הלשון ובאתר בינינו
  14. ^ מרבני המרכז הארצי לטהרת המשפחה ומרבני השחיטות של בד"ץ שארית ישראל והכשר הרב לנדא
  15. ^ בנו של הרב יהודה סילמן ועורך כמה מספריו, חתנו של הרב שבח צבי רוזנבלט, אב"ד בבית דין צדק בני ברק ודיין בבית דין צדק גני איילון. עד למינויו כיהן כרב חניכי הישיבות מוהליבר בשיכון ג' בבני ברק
  16. ^ אמש בבני ברק: רב שכונת גני איילון אחיסמך בלוד הגרש"צ רוזנבלט הכתיר את חתנו הדיין הגאון רבי מרדכי סילמן שליט"א לרב איזור שלב ב' בשכונה
  17. ^ זאב בלוי, במעונו של גאב"ד העדה החרדית הרב שלמה וולדנברג הוכתר כרב קהילת פרושים גני איילון אחיסמך בעיר לוד, באתר JDN
  18. ^ מחבר ספרים רבים בהלכה ובמחשבה חיבוריו באתר הספריה הלאומית
  19. ^ גני איילון של מעלה: גלריה של שלטי יהדות נאים המקדשים שם שמים, באתר המאורות
  20. ^ תלמוד תורה מעוז חיים לוד, באתר אולסקול
  21. ^ שלום בר ששת, בית כנסת ותלמוד תורה הועלו באש בעיר לוד, באתר לדעת