גשר צנברי (נהר הירדן)
 | |
| אמות גשר צנברי כפי שצויירו על ידי לואיס לורטה (אנ') במשלחת מחקר שפעלה בארץ ישראל ב-1875 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שימוש | גשר |
| כתובת | מוצא נהר הירדן מהכנרת |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°42′29″N 35°34′04″E / 32.70809478520834°N 35.56770789248182°E |
|
(למפת עמק בית שאן רגילה)   גשר צנברי | |
גשר צנברי (גשר צינברי, גשר אם הקשתות, גשר אום אל קנטיר, גשר צמח) היה גשר שנבנה עוד לפני המאה ה-10 במוצא נהר הירדן מהכנרת. הגשר היה בן 10 קשתות ושירת את העוברים בין מישור החוף לעבר הירדן. בתקופת המאבק בין הצלבנים למוסלמים על ארץ ישראל (תקופת מסעי הצלב) היה הגשר בלב קרבות שהתנהלו בין 2 הצבאות. הגשר נהרס בתחילת המאה ה-19 ושרידו נהרסו בתחילת המאה ה-20.
רקע
מאז ומעולם נעו אנשים בין מישור החוף במערב לעבר הירדן במזרח. באוכלוסיה זו נכללו סוחרים[1], תיירים, צבאות ואחרים. כל האנשים האלו נאלצו לעבור, בדרכם, את נהר הירדן כשחלקם עברו אותו מצפון לכנרת וחלקם מדרומה. הולכי הרגל יכלו לעבור במעברות הירדן שם היו פני הנהר רדודים אבל עגלות וונושאי משאות נאלצו לעשות את דרכם על פני גשרים. במקטע בין המוצא הדרומי של הכנרת לנהריים נבנו, לאורך התקופות השונות, כ-10 גשרים מסוגים שונים. אחד הגשרים המוקדמים שנבנו היה גשר צנברי.
ההיסטוריה של הגשר
גשר צנברי, שנקרא על שם העיר שהוקמה בתל בית ירח, הוקם כ-900 מטר מדרום למוצא הירדן מהכנרת ומדרום לנקודת האיחוד של 2 השלוחות של הירדן[2].
אין מידע מתי הוקם הגשר אך יש עדויות שהיה קיים כבר במאה ה-10 וזאת מתוך רשומות של הקיסר הביזנטי יוהאן צימיסקס הראשון (אנ') שכבש את הגשר ב-975 בשלהי המאבק בין האימפריה הביזנטית למוסלמים.
לאחר הקמת ממלכת ירושלים בארץ ישראל, במהלך המאה ה-11, התחוללו באזור דרום ים כנרת קרבות בין הצלבנים, ששלטו בשטח ממערב לירדן, לבין כוחות מוסלמיים שהגיעו ממזרח והתייצבו מול הצלבנים. בין השאר נערכו במקום קרבות בשנים 1133, 1158 ו-1187 כשבכל הקרבות הללו חצו הצבאות את הירדן על הגשר והשתתפו בהם מצביאים כמו בלדווין השלישי, סלאח א-דין ואחרים.
חוקרי ארץ ישראל אחרים הזכירו את הגשר וביניהם אבן פצל-אללה (במאה ה-14), קלקשנדי (במאה ה-15) ותומס פולר (אנ') שתיאר במפות בספרו מ1650 גשר רב קשתות במוצא הירדן.
חוקרים מעריכים שהגשר שרד עד סוף המאה ה-18 או תחילת המאה ה-19 ואז נהרס[3]. נוסעים במאה ה-19 בארץ ישראל ציינו את קיום הריסותיו בערוץ הנהר. ב-1848 עבר במקום החוקר ויליאם פרנסיס לינץ' שתיאר את אמות הגשר שבלטו מערוץ הירדן.
ב-1875 פירסם לואיס לורטה (אנ') ספר על רשמיו ממסע שערך במזרח התיכון ובו נכלל ציור של אמות הגשר שראה בירדן.
ב-מפת הקרן לחקר ארץ ישראל, שיצאה ב-1880 בעקבות סקר שערכה הקרן לחקר ארץ ישראל (PEF), מצויין הגשר כ"אום אל קנטיר" עם ציון R (הרוס).
בתקופת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה ניסו הטורקים להרכיב גשר עץ על בסיס האומנות של הגשר המקורי אולם הגשר לא היה יציב וננטש.
בסקר שערך החוקר הפיני אאפלי סאריסלו (פי') ב-1927 הוא צילם את שרידי הגשר וזה כנראה הצילום האחרון של הגשר.
ב-1930, במסגרת הקמת תחנת הכוח בנהריים, העמיקו והרחיבו בוני התחנה את ערוץ נהר הירדן וסילקו את שרידי הגשר מערוץ הנהר. השארית היחידה של הגשר קיימת על גדתו המערבית של הירדן. במפות החדשות של מדינת ישראל הגשר לא מופיע יותר.
גשר אום סיד
עקב הצורך בגשר על הירדן הוקם מדרום לגשר צנברי גשר אבן נוסף בשם "גשר א-סיד". גם גשר זה נהרס לחלוטין.
לקריאה נוספת
- יהושע פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בארץ-ישראל, הוצאת מוסד ביאליק, 1984, עמוד 202
- יהושע פרס, אנציקלופדיה ארץ ישראל, 1921
- ויליאם פרנסיס לינץ', מסע מחקר אל הירדן וים המלח, הוצאת משרד הבטחון, 1984
- (Thomas Fuller), A Pisgah-Sight of Palestine and the confines thereof; with the history of the Old and New Testaments acted thereon, 1650
- (Louis Charles Émile Lortet), La Syrie d'aujourd'hui. Voyages dans la Phénicie, le Liban et la Judée 1875-1880, EDITION-ORIGINALE.COM, 1875
קישורים חיצוניים
- יהודה לייש, גשרי הירדן, הוצאת קיבוץ אפיקים, אוקטובר 1975
- גשרי הירדן מדרום לכנרת, באתר "עמק הירדן"
הערות שוליים
