דבקות בתלמידי חכמים

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
דבקות בתלמידי חכמים
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר דברים, פרק י', פסוק כ'
משנה מסכת אבות, פרק א', משנה ד'
תלמוד בבלי מסכת כתובות, דף קי"א, עמוד ב'
משנה תורה לרמב"ם הלכות דעות, פרק ו', הלכות א'-ב'
שולחן ערוך יורה דעה, סימן רמ"ב, סימן רמ"ג
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה ו'
ספר החינוך, מצווה תל"ד

דבקות בתלמידי חכמים היא מצווה בהלכה היהודית שעל פיה נצטווה היהודי להתקרב בכל נוהגיו אל תלמידי חכמים הבקיאים בתורה, ואשר מנוהגיהם יוכל ללמוד.

מקור המצווה

בני ישראל נצטוו בתורה[1]: "את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד ובו תדבק ובשמו תשבע". וכן במקום נוסף[2]: "לאהבה את ה' אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו". בתלמוד בבלי[3] עלתה השאלה, כיצד דבר זה ייתכן, והלוא אלוקים אינו עצם כלל ולכן אין אפשרות להידבק בו פיזית ("וכי אפשר לאדם לידבק בשכינה?"), ועל כך ענתה הגמרא שם: "אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא (= סוחר בכספיהם כדי שירוויחו) לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה".

טעמי המצווה

חז"ל פירשו טעם מצווה זו, בכך שהאדם נוטה להיות מושפע מסביבתו כמעט בכל תחום בחייו. על כן, מי שיידבק בתלמידי החכמים, ממילא יהיה קרוב יותר לדרך שבה יש ללכת.

השתמעויות של המצווה

ציוויים רבים באו כתוצאה מהוראה זו של התורה, כגון: "הרחק משכן רע"[4] שכן דרכו של אדם שיהא מושפע מסביבתו - אדם הגר בסביבה שאנשיה רשעים, עליו לעבור למקום אחר שהאנשים בו צדיקים ונוהגים בדרך טובים כדי שינהג כמותם. הרמב"ם מוסיף על כך וכותב שאם אינו יכול לעבור למקום מושב אחר, יהיה עליו לשבת בדד ולא להתערב עם הציבור. ציווי זה, הוא קצת בעייתי, שכן, כל ציבור מורכב מצדיקים בינוניים ורשעים! לכן מעמידים את דברי הרמב"ם כשאין לו ציבור עם אפילו קצת צדיקים, שישב בדד, ולא נחוץ יהיה לקיים את דבריו אלה של הרמב"ם, אלא אם כן כל הקהילה כולה רשעים.

אפילו בענייני החול ציוותה התורה להשתדל שלא להתיעץ באנשים שאינם יראי שמים, כי בנקל ילמד אדם ממעשהו של חברו[5].

השלכה נוספת ממצווה זו, היא שעל אדם לתת את כל ממונו כדי להשיא את בִיתו לתלמיד חכם. עוד סעפים של מצווה זו: צריך התאמצות 'להתחבר' עמהם, להקשיב להם ואפילו במחיר בזיון מועט, כמו כן, יש לפרנס תלמיד חכם או ישיבה (דבר שהומר היום למעשר כספים), לאכול ולשתות עמהם ולהתחבר עמו בכל מיני חיבור.

ספר החינוך מציין כי מצווה זו נוהגת תמיד - ללא תלות במין, מקום או זמן, וחומרתה רבה מאד, שהרי מי שנוהג כן, יקשה עליו לחטוא, שכן הוא לומד ממעשיהם של צדיקים וחי במחיצתם.

ראו גם

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0