דוקשיצה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוקשיצה
Докшыцы
Dokšyckaja synagoga. Докшыцкая сынагога (1919-39).jpg
בית כנסת בדוקשיצה בראשית המאה ה-20
מדינה בלארוסבלארוס  בלארוס
וובלסט ויטבסק (מחוז)ויטבסק (מחוז)  ויטבסק
ראיון דוקשיצה
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 6,628 (2009)
קואורדינטות 54°53′N 27°46′E / 54.883°N 27.767°E / 54.883; 27.767
אנדרטה לזכר חללי דוקשיצה, בקרבת בית הקבורות היהודי בעיירה.

דוקשיצה או דוקשיץבלארוסית: Докшыцы, דוקשיצי; בפולנית: Dokszyce; ביידיש: דאקשיץ) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

תולדות היישוב

דוקשיצה נזכרת לראשונה בשנת 1407, עת השתייכה לדוכסות הגדולה של ליטא. במהלך מלחמת ליבוניה הפך אזור העיירה לאחד ממעוזיו העיקריים של סטפאן באטורי.

בחלוקת פולין השנייה בשנת 1793 נכלל היישוב בתחום האימפריה הרוסית, ובשנת 1795 קיבל מעמד עירוני. בשנת 1921 נכלל היישוב במחוז וילנה שבשטח הרפובליקה הפולנית השנייה.

יהודי דוקשיצה

בין מלחמות העולם נמנו בדוקשיצה כ-4,000 יהודים, רוב תושביה, ובעיירה פעלו מוסדות דת ותרבות יהודיים, תנועות נוער ציוניות ובית ספר עברי מרשת תרבות.

בתקופה הסובייטית נסגרו המוסדות היהודיים בעיירה, הולאמו בה עסקים פרטיים, ומספר יהודים עשירים הוגלו ממנה לעומק ברית המועצות.

ב-י"ד בתמוז ה'תש"א נכנסו לעיירה הגרמנים, ואלו החלו בביצוע מעשי שוד, התעללות ורצח ביהודיה, תוך הרס בית העלמין היהודי בעיירה והעלאה באש של ספרי התורה מבתי הכנסת בה. תוך זמן קצר הוטלו על יהודי העיירה גזירות שונות, ובהן הגבלות תנועה וחובת ענידת טלאי צהוב. בד בבד מונה בעיירה יודנרט, בראשות יעקב בוטוויניק, אשר נצטווה לספק לגרמנים עובדים לעבודות כפייה ולהעביר להם תשלומי כופר. באלול ה'תש"א הוצאו להורג בעיירה כמה יהודים שהואשמו בקומוניזם.

ב-ט' בתשרי ה'תש"ב רוכזו יהודי העיירה בגטו מגודר שהוקם בה, בו שררו תנאי מחיה קשים, אשר הפילו חללים רבים. מעת לעת הוצאו להורג יהודים מהגטו, ובמקרה אחד הוצאו להורג 65 יהודים בחג הפסח. בניסן ה'תש"ב שולחו מאות צעירים מהגטו למחנה עבודה בגלמבוקיה. בתקופה זו הוקם בגטו ארגון מחתרתי, בראשות יוסף שפירא.

באייר ה'תש"ב בוצעה בגטו אקציה, בה נרצחו בבית העלמין היהודי בעיירה כ-400 יהודים. לאחר מכן, צומצם שטח הגטו, והתרבו בו המגיפות.

באקציה נוספת שהחלה ב-ג' בסיוון ה'תש"ב רוכזו כ-2,650 היהודים שנותרו בגטו, ונרצחו כולם מחוץ לעיירה בידי אנשי ס"ד. במהלך האקציה נמלטו כ-250 יהודים מהעיירה ליערות, וחלקם הצטרפו ליחידות פרטיזנים.

קישורים חיצוניים