תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
העמוד הראשון של מסכת עירובין
כריכה של מסכת שקלים במהדורה העברית
כריכה של מסכת במהדורה האנגלית

תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין היא מהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי שיוצאת לאור על ידי הוצאת "ארטסקרול" וזוכה לפופולריות רבה. לצד צילום דף הגמרא המסורתי של ש"ס וילנא עם פירושי רש"י ותוספות, כלולים במהדורה זו עמודים ובהם ביאור לגמרא והערות למדניות, שהופיעו בשפות עברית, אנגלית וצרפתית.

הוצאה לאור

הכרך הראשון של המהדורה יצא לאור בשנת 1990 באנגלית בארצות הברית, שם מוכרת המהדורה בשם "ש"ס ארטסקרול".

הוצאת 73 כרכי המהדורה על כל מסכתות הש"ס נמשכה כ־15 שנה, בעבודת צוות של כ-80 עורכים ותלמידי חכמים מבולטימור, קליבלנד, ירושלים ובני ברק ועוד. עלות העבודה הוערכה בכ-21 מיליון דולר, אשר מומנו גם בתרומות. הנדבן היהודי-אמריקאי ג'רום שוטנשטיין שעל שמו נקראת המהדורה מימן חלק משמעותי מהמיזם לזכר הוריו, ומשפחתו המשיכה במימון גם לאחר פטירתו. חלק מכרכי המהדורה שיצאו לאור בצרפתית הופיעו בשם "מהדורת ספרא", על שם הנדבן אדמונד ספרא.

בשנת 2012 הושלמה הוצאת 73 כרכי המהדורה העברית. כיום ממשיך המיזם בהוצאה לאור ובכתיבת תרגום לתלמוד ירושלמי, בעברית ובאנגלית.

המהדורה

כל דף במהדורה כולל צילום עמוד מסורתי (המכונה "צורת הדף") של התלמוד בעיצוב של מהדורת עוז והדר, ובצדו עמוד עם ביאור ופרשנות לטקסט התלמודי, המבוססת ברובה על עיקרי דברי הראשונים והאחרונים הקלאסיים. לעמוד הביאור שני חלקים עיקריים: בחלק העליון פירוש הכולל תרגום מילולי, פיסוק והוספת מילות קישור ללשון התלמוד הארמית, יחד עם ביאור ארוך לנושא הסוגיא. בחלק התחתון יש הערות שוליים לחלק העליון, ובהן פירוש מורחב ומעמיק יותר, הכולל לרוב הפניות או אף סיכומים לדיונים העיקריים של מפרשי התלמוד בסוגיה.

צילום העמוד המסורתי כולל את המפרשים רש"י, תוספות, רב נסים גאון, לצד כלי עזר כגון "תורה אור", "לקוטי רש"י", "גיליון הש"ס", "מסורת הש"ס", "הגהות הב"ח" ו"עין משפט נר מצווה".

בשל ההקפדה על הבאת צורת הדף המסורתית של ש"ס וילנא ובשל אורכו של הביאור על שני חלקיו, מתפרס כל עמוד גמרא על כ־4 עמודי ביאורים בממוצע (במהדורה העברית), ומשום כך תופסת המהדורה פי שישה נפח ממהדורת ש"ס וילנא הנפוצה. רוב הכרכים בשפות השונות יצאו גם בפורמט מוקטן של 26X18 ס"מ.

לכל מסכת ופרק מצורפת הקדמה המספקת רקע ומבט כללי להבנת הסוגיות הנידונות במסכת.

בסוף שנת 2021 הוציאו מערכת המהדורה ספר הקדמה לתלמוד בשם "מבוא לתלמוד" והכניסו אותו כחלק מהסט. בחלק הראשון של הספר נסקרות תולדות עריכת המשנה והתלמוד, והחלק השני הוא מעין אנציקלופדיה קטנה של התנאים והאמוראים היותר מפורסמים.

הסכמות וביקורת

בראש המהדורה מופיעות הסכמות מגדולי הרבנים בעולם הליטאי והחסידי, בהם הרב יוסף שלום אלישיב[1], רבי משה יהושע הגר מוויז'ניץ, הרב חיים קניבסקי, רבי ישכר דוב רוקח מבעלז, רבי חיים קרייזווירט, הרב נפתלי צבי הלברשטאם מבאבוב והרב שמואל קמנצקי.

בין השאר, הועילו הסכמות אלו לקבלתה ותפוצתה של המהדורה והביאור המצורף לו הזוכים לפופולריות רבה הן בקרב לומדים וותיקים והן בקרב לומדים חסרי רקע בגמרא. המהדורה נחשבת בעיני רבים לאחד החיבורים המהפכניים החשובים של הספרות היהודית במאה ה־20. כך לדוגמה, הקדיש מוזיאון הישיבה יוניברסיטי בניו יורק תערוכה לדפוסי התלמוד בשם "מבומברג עד שוטנשטיין".

לצד ההסכמות, המגמה של המהדורה להנגיש את התלמוד עוררה גם ביקורת וחשש שעל ידי הגשת ביאורים וסיכומים מתומצתים נמנע מהלומדים תהליך הלמידה והיגיעה העצמית, "עמל התורה", שחשיבותו רבה לצורך השרשת הלימוד אצל הלומדים[2]. עם זאת, בניגוד למהדורות מבוארות קודמות של התלמוד שעוררו התנגדות חריפה מצד גורמים חרדים (כגון תלמוד שטיינזלץ), זוכה המהדורה לתפוצה רחבה גם בקבוצות חרדיות שמרניות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שלעיתים רבות היה הוא בעצמו לומד מתוך מהדורה זו כתבה באתר כיכר השבת
  2. ^ אפרת רוט-הלוי, הרב עמאר נגד שטיינזלץ, באתר כיפה, 18/08/2009
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0