הבחירות לנשיאות ישראל (1952)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| |||||||||||
| הבחירות לנשיאות ישראל | |||||||||||
| 8 בדצמבר 1952 | |||||||||||
|
| ||||||||||
| מועמד | יצחק בן-צבי | מרדכי נורוק | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | מפא"י | המזרחי | |||||||||
| מספר הקולות | 62 | 40 | |||||||||
| הזוכה: יצחק בן-צבי | |||||||||||
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ישראל |
|
|
הבחירות השלישיות לנשיאות ישראל נערכו בכנסת ב-8 בדצמבר 1952, בעקבות פטירתו של הנשיא הראשון חיים ויצמן כחודש קודם לכן ב-9 בנובמבר. בתקופת הביניים שבין מותו של ויצמן לעריכת הבחירות, שימש יושב ראש הכנסת יוסף שפרינצק כנשיא בפועל.
המועמדים
ראש הממשלה דוד בן-גוריון הציע למדען היהודי הנודע אלברט איינשטיין לכהן במשרה אולם הלה סירב להצעה. המועמדים שהציעו עצמם היו:
- יצחק בן-צבי: ממייסדי מפא"י (המפלגה השלטת מטעמה גם שימש כחבר הכנסת) וההסתדרות, נשיא הוועד הלאומי לשעבר, מחותמי מגילת העצמאות.
- פרץ ברנשטיין: חבר הכנסת מטעם הציונים הכלליים, נמנה אף הוא על חותמי מגילת העצמאות.
- יצחק גרינבוים: חותם נוסף על המגילה, שר בממשלה הזמנית. במועצת המדינה הזמנית כיהן מטעם הציונים הכלליים, אך עם השנים הפך למזוהה עם מפ"ם.
- מרדכי נורוק: חבר הכנסת מטעם המזרחי ושר הדואר בממשלה המכהנת.
תוצאות הבחירות
שלושה סיבובי הצבעה נדרשו בטרם הושג רוב מוחלט לאחד המועמדים. פרץ ברנשטיין פרש לאחר הסיבוב השני וחברי מפלגתו הצביעו בעד מרדכי נורוק. חברי מפ"ם העבירו את תמיכתם בסיבוב השלישי ליצחק בן-צבי ובכך הביאו לבחירתו.
| המועמד | מפלגה | קולות | |||
|---|---|---|---|---|---|
| סיבוב ראשון | סיבוב שני | סיבוב שלישי | |||
| יצחק בן-צבי | מפא"י | 48 | 48 | 62 | |
| מרדכי נורוק | המזרחי | 15 | 15 | 40 | |
| יצחק גרינבוים | עצמאי | 17 | 18 | 5 | |
| פרץ ברנשטיין | הציונים הכלליים | 18 | 18 | - | |
| פתק לבן | 12 | 12 | 5 | ||
| פתקים פסולים | 0 | 0 | 0 | ||
| לא הצביעו | 10 | 9 | 8 | ||
| סה"כ | 120 | 120 | 120 | ||
קישורים חיצוניים
- שלום רוזנפלד, כך נבחר הנשיא השני בישראל, מעריב, 9 בדצמבר 1952; המשך
- התכתבות ושיחות עם אלברט איינשטיין בנוגע להצעה לכהן כנשיא מדינת ישראל בבלוג של ארכיון צה"ל
| בחירת נשיא מדינת ישראל | ||
|---|---|---|
|
