פורטל:הממשל בישראל
|
שיטת הממשל בישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית. בראש המדינה עומד נשיא המדינה, אך זה אינו מחזיק בסמכויות רבות ותפקידו הוא סמלי בעיקרו. ראש הממשלה ממונה על ידי הנשיא שבוחר לתפקיד את האדם בעל הסיכויים הטובים ביותר להרכיב ממשלה. הממשלה מורכבת על ידי ראש הממשלה, וחייבת בתמיכת הכנסת.
הרשות המחוקקת היא הכנסת, המורכבת ממאה ועשרים חברים ונבחרת בבחירות כלליות אחת לארבע שנים (או פחות במקרה שהכנסת מחליטה לפזר את עצמה). בהצבעה בבחירות לכנסת בחר האזרח במפלגה, הכוללת רשימה של מועמדים. כל מפלגה שעברה את אחוז החסימה (זכתה במעל ל-3.25% מקולות הבוחרים) תזכה למספר מושבים יחסי לאחוז הקולות לו זכתה. |
||
חוק יסוד: נשיא המדינה הוא חוק היסוד המסדיר את מעמדו ואת סמכויותיו של נשיא מדינת ישראל. אין בחוק היסוד סעיפים משוריינים, והכנסת יכולה לשנותו ברוב רגיל. מאז שנחקק חוק היסוד, ב-1964, הוא תוקן עשר פעמים, והתיקון האחרון נעשה בשנת 2014.
הכנסת היא שבוחרת את נשיא המדינה, בהצבעה חשאית. זאת על מנת להבטיח כי חברי הכנסת יצביעו לפי שיקול דעתם האישי, ולא לפי שיקולים מפלגתיים ולחצים קואליציוניים. ההצבעה החשאית גרמה למספר הפתעות בעבר: בשנת 1983 גבר חיים הרצוג על מועמד הקואליציה מנחם אלון, ובשנת 2000 ניצח משה קצב את שמעון פרס.
סעדיה שושני (1889–1971), איש ציבור מימי היישוב וראשית ימי מדינת ישראל. בין היתר היה ממייסדי אגודת "מכבי יפו", מראשוני אנשי "ההגנה" בתל אביב, חבר המפקדה העליונה הארצית של ההגנה, ראש "הקבוצה היפואית", ראש ועדת "כופר היישוב", ממייסדי המשטרה העירונית בתל אביב, וסגן ראש עיריית תל אביב-יפו בשנים 1953–1959. מלבד זאת היה שותפו של דודו אהרן איתין בבית הדפוס "דפוס איתין את שושני".
גולדה מאיר סיפרה שבהיותה אם צעירה בירושלים, חייתה בעוני. כדי להכניס את ילדה הבכור לגן הילדים היה עליה להסכים לכבס את בגדי כל הילדים בגן, משום שלא הייתה יכולה לעמוד בתשלום הנדרש מההורים.
המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל הוא חיבורו של אמנון רובינשטיין על משפט חוקתי בישראל. המהדורה ראשונה של הספר ראתה אור בשנת 1969 בהוצאת שוקן. במהדורה החמישית הצטרף אל רובינשטיין לכתיבת הספר ברק מדינה. מובאות מהספר מצוטטות בפסיקת בתי המשפט בישראל.
לרשימת פרסומים בממשל בישראל
במדינת ישראל הנשיא הוא ראש המדינה.
סמכויותיו ומעמדו של הנשיא מוגדרים בחוק יסוד: נשיא המדינה.
מאחר שישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, תפקידו של הנשיא ייצוגי בעיקרו.
בין סמכויותיו בתחום הטקסי: חתימה על חוקים, הסמכת שגרירים של ישראל, קבלת כתבי האמנה של שגרירים זרים וחתימה על אמנות בין ישראל למדינות אחרות.
עם זאת, לנשיא מספר סמכויות מעשיות, שהבולטת בהן היא הסמכות לחון אסירים ולקצוב את עונשם של אסירי עולם.
סמכות נוספת בידי נשיא המדינה נובעת מחוק יסוד: הממשלה: על הנשיא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת כשנדרשת הקמת ממשלה חדשה.
הנשיא נבחר על ידי הכנסת לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים.
לפני השינוי בחוק ב-1998, תקופת הכהונה הייתה חמש שנים עם אפשרות להאריכה בעוד חמש שנים.
| מס. | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
מפלגה | תקופת כהונה | מערכות
בחירות | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך עברי | תאריך לועזי | |||||||
| 1 | 
|
חיים ויצמן
(1874-1952) |
הציונים הכלליים | י"ח בשבט ה'תש"ט | כ"ו בחשוון ה'תשי"ב | 17 בפברואר 1949 | 25 בנובמבר 1951 | 1949 |
| כ"ו בחשוון ה'תשי"ב | כ"א בחשוון ה'תשי"ג | 25 בנובמבר 1951 | 9 בנובמבר 1952 | 1951 | ||||
| 2 | 
|
יצחק בן-צבי
(1884-1963) |
מפא"י | כ"ח בכסליו ה'תשי"ג | ג' בחשוון ה'תשי"ח | 16 בדצמבר 1952 | 28 באוקטובר 1957 | 1952 |
| ג' בחשוון ה'תשי"ח | ב' בחשוון ה'תשכ"ג | 28 באוקטובר 1957 | 30 באוקטובר 1962 | 1957 | ||||
| ב' בחשוון ה'תשכ"ג | כ"ט בניסן ה'תשכ"ג | 30 באוקטובר 1962 | 23 באפריל 1963 | 1962 | ||||
| 3 | 
|
זלמן שזר
(1889-1974) |
מפא"י | כ"ז באייר ה'תשכ"ג | כ"ו באדר ה'תשכ"ח | 21 במאי 1963 | 26 במרץ 1968 | 1963 |
| כ"ו באדר ה'תשכ"ח | כ"ב באייר ה'תשל"ג | 26 במרץ 1968 | 24 במאי 1973 | 1968 | ||||
| 4 | 
|
אפרים קציר
(1916-2009) |
המערך | כ"ב באייר ה'תשל"ג | כ"ב באייר ה'תשל"ח | 24 במאי 1973 | 29 במאי 1978 | 1973 |
| 5 | 
|
יצחק נבון
(1921-2015) |
המערך | כ"ב באייר ה'תשל"ח | כ"ב באייר ה'תשמ"ג | 29 במאי 1978 | 5 במאי 1983 | 1978 |
| 6 | .png)
|
חיים הרצוג
(1918-1997) |
המערך | כ"ב באייר ה'תשמ"ג | ה' באדר ה'תשמ"ח | 5 במאי 1983 | 23 בפברואר 1988 | 1983 |
| ה' באדר ה'תשמ"ח | כ"ב באייר ה'תשנ"ג | 23 בפברואר 1988 | 13 במאי 1993 | 1988 | ||||
| 7 | _(cropped).jpg)
|
עזר ויצמן
(1925-2005) |
העבודה | כ"ב באייר ה'תשנ"ג | ו' באדר ה'תשנ"ח | 13 במאי 1993 | 4 במרץ 1998 | 1993 |
| ו' באדר ה'תשנ"ח | ה' בתמוז ה'תש"ס | 4 במרץ 1998 | 13 ביולי 2000 | 1998 | ||||
| 8 | 
|
משה קצב
(1945-) |
הליכוד | כ"ט בתמוז ה'תש"ס | ט"ו בתמוז ה'תשס"ז | 1 באוגוסט 2000 | 1 ביולי 2007 | 2000 |
| 9 | 
|
שמעון פרס
(1923-2016) |
קדימה | כ"ט בתמוז ה'תשס"ז | כ"ו בתמוז ה'תשע"ד | 15 ביולי 2007 | 24 ביולי 2014 | 2007 |
| 10 | 
|
ראובן ריבלין
(1939-) |
הליכוד | כ"ו בתמוז ה'תשע"ד | כ"ז בתמוז תשפ"א | 24 ביולי 2014 | 7 ביולי 2021 | 2014 |
| 11 |  |
יצחק הרצוג
(1960-) |
עצמאי | כ"ז בתמוז תשפ"א | מכהן | 7 ביולי 2021 | מכהן | 2021 |
- ממשלת ישראל:
- ראש ממשלת ישראל עומד בראש הממשלה. הוא בעל הסמכות הביצועית הגבוה בפוליטיקה הישראלית, ומייצג את המדינה במרחב הפוליטי הבינלאומי. הוא קובע את הרכב הממשלה, ובידו הסמכות למנות שרים בממשלה (באישור הכנסת) ולפטרם.
| רשימת ראשי ממשלת ישראל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| דרוג | ראש הממשלה | תמונה | תקופה כראש ממשלה | כהונות | ||
| 1 | דוד בן-גוריון |  |
13 שנים ו-127 ימים | כהונה ראשונה: 5 שנים ו-256 ימים כהונה שנייה: 7 שנים ו-235 ימים | ||
| 2 | בנימין נתניהו |  |
17 שנים ו-87 ימים | כהונה ראשונה: 3 שנים ו-17 ימים כהונה שנייה: 14 שנים ו-70 ימים מכהן כעת, החישוב עד לתאריך של היום | ||
| 3 | יצחק שמיר |  |
6 שנים ו-241 ימים | כהונה ראשונה: 339 ימים כהונה שנייה: 5 שנים ו-267 ימים | ||
| 4 | יצחק רבין | _cropped.jpg) |
6 שנים ו-130 ימים | כהונה ראשונה: 3 שנים ו-17 ימים כהונה שנייה: 3 שנים ו-113 ימים | ||
| 5 | מנחם בגין |  |
6 שנים ו-112 ימים | כהונה אחת: 6 שנים ו-112 ימים | ||
| 6 | לוי אשכול |  |
5 שנים ו-245 ימים | כהונה אחת: 5 שנים ו-245 ימים | ||
| 7 | גולדה מאיר | 5 שנים ו-78 ימים | כהונה אחת: 5 שנים ו-78 ימים | |||
| 8 | אריאל שרון |  |
5 שנים ו-38 ימים | כהונה אחת: 5 שנים ו-38 ימים
כולל תקופה של 100 ימים שבה נבצר ממנו למלא את תפקידו, וסמכויותיו הועברו לממלא מקומו | ||
| 9 | אהוד אולמרט | .jpg) |
2 שנים ו-351 ימים | כהונה אחת: 2 שנים ו-351 ימים
בנוסף, כיהן גם 100 ימים כממלא מקום ראש הממשלה המחזיק בפועל בסמכויות ראש הממשלה | ||
| 10 | שמעון פרס |  |
2 שנים ו-262 ימים | כהונה ראשונה: 2 שנים ו-36 ימים כהונה שנייה: 226 ימים | ||
| 11 | משה שרת |  |
1 שנה ו-281 ימים | כהונה אחת: 1 שנה ו-281 ימים | ||
| 12 | אהוד ברק |  |
1 שנה ו-244 ימים | כהונה אחת: 1 שנה ו-244 ימים | ||
- תפקידים: ממלא מקום ראש הממשלה וסגן ראש הממשלה (לא מונו בכנסת ה-34) - היועץ המשפטי לממשלה (אביחי מנדלבליט)- מבקר המדינה (יוסף שפירא) - פרקליט המדינה (שי ניצן) - מזכיר הממשלה (צחי ברוורמן)
- תולדותיה של ממשלת ישראל: מועצת המדינה הזמנית - הממשלה הזמנית - נשים בממשלות ישראל
משרד ראש הממשלה • משרד האוצר • משרד החוץ • משרד הביטחון • משרד הבריאות • משרד החינוך • משרד הכלכלה והתעשייה • המשרד לשוויון חברתי • משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים • המשרד לביטחון הפנים • משרד הבינוי והשיכון • המשרד להגנת הסביבה • משרד החקלאות ופיתוח הכפר • משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל • המשרד לענייני מודיעין • משרד המשפטים • משרד הפנים • המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל • משרד העלייה והקליטה • משרד הרווחה והשירותים החברתיים • משרד התחבורה והבטיחות בדרכים • משרד התיירות • משרד התקשורת • משרד התרבות והספורט • המשרד לשירותי דת • המשרד לשיתוף פעולה אזורי • משרד התפוצות • המשרד לנושאים אסטרטגיים • משרד ההסברה • משרד ירושלים ומורשת
משרדים לשעבר: משרד הפיתוח • משרד האספקה והקיצוב • משרד הכלכלה והתכנון • משרד העבודה • משרד המיעוטים • משרד העבודה והרווחה • המשרד להגנת העורף
- הכנסת:
- תפקידים: יושב ראש הכנסת - חבר הכנסת - מזכיר הכנסת - מנכ"ל הכנסת
- היסטוריה: מועצת העם - האספה המכוננת - בית דיזנגוף - בית פרומין - משכן הכנסת - פרשת הרימון בכנסת
- יושב ראש הכנסת הוא ראש הרשות המחוקקת, ותפקידו לנהל את ענייני הכנסת ולנהל את ישיבותיה.
| מס' | דיוקן | שם (תקופת חיים) |
מפלגה | תקופת כהונה | כנסת | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך עברי | תאריך לועזי | |||||||
| 1 | 
|
יוסף שפרינצק
(1885–1959) |
מפא"י | ה' באייר ה'תש"ח | כ׳ בשבט ה'תשי"ט | 14 במאי 1948 | 28 בינואר 1959
(נפטר בכהונתו) |
מועצת המדינה הזמנית |
| הכנסת הראשונה | ||||||||
| הכנסת השנייה | ||||||||
| הכנסת השלישית | ||||||||
| 2 | 
|
נחום ניר
(1884–1968) |
אחדות העבודה | כ"ב באדר א' ה'תשי"ט | כ"ט בחשוון ה'תש"ך | 2 במרץ 1959 | 30 בנובמבר 1959 | |
| 3 | 
|
קדיש לוז
(1895–1972) |
מפא"י | כ"ט בחשוון ה'תש"ך | ז' בכסלו ה'תש"ל | 30 בנובמבר 1959 | 17 בנובמבר 1969 | הכנסת הרביעית |
| הכנסת החמישית | ||||||||
| המערך מפא"י | ||||||||
| הכנסת השישית | ||||||||
| העבודה | ||||||||
| המערך העבודה | ||||||||
| 4 | 
|
ראובן ברקת
(1906–1972) |
ז' בכסלו ה'תש"ל | כ"א בניסן ה'תשל"ב | 17 בנובמבר 1969 | 5 באפריל 1972
(נפטר בכהונתו) |
הכנסת השביעית | |
| 5 | 
|
ישראל ישעיהו
(1908–1979) |
כ"ה באייר ה'תשל"ב | כ"ז בסיוון ה'תשל"ז | 9 במאי 1972 | 13 ביוני 1977 | ||
| הכנסת השמינית | ||||||||
| 6 | .jpg)
|
יצחק שמיר
(1915–2012) |
הליכוד חרות |
כ"ז בסיוון ה'תשל"ז | כ"ב באדר ה'תש"ם | 13 ביוני 1977 | 10 במרץ 1980 | הכנסת התשיעית |
| 7 | 
|
יצחק ברמן
(1913–2013) |
הליכוד הליברלים |
כ"ד באדר ה'תש"ם | י"ח בתמוז ה'תשמ"א | 12 במרץ 1980 | 20 ביולי 1981 | |
| 8 | 
|
מנחם סבידור
(1917–1988) |
י"ח בתמוז ה'תשמ"א | ט"ו באב ה'תשמ"ד | 20 ביולי 1981 | 13 באוגוסט 1984 | הכנסת העשירית | |
| 9 | 
|
שלמה הלל
(1923–2021) |
המערך העבודה |
ט"ו באלול ה'תשמ"ד | י"ב בכסלו ה'תשמ"ט | 12 בספטמבר 1984 | 21 בנובמבר 1988 | הכנסת האחת עשרה |
| 10 | 
|
דב שילנסקי
(1924–2010) |
הליכוד | י"ב בכסלו ה'תשמ"ט | י"ב בתמוז ה'תשנ"ב | 21 בנובמבר 1988 | 13 ביולי 1992 | הכנסת השתים עשרה |
| 11 | 
|
שבח וייס
(1935–) |
העבודה | י"ב בתמוז ה'תשנ"ב | ל' בסיוון ה'תשנ"ו | 13 ביולי 1992 | 17 ביוני 1996 | הכנסת השלוש עשרה |
| 12 | 
|
דן תיכון
(1937–) |
הליכוד-גשר-צומת הליכוד |
ז' בתמוז ה'תשנ"ו | כ"ג בסיוון ה'תשנ"ט | 24 ביוני 1996 | 7 ביוני 1999 | הכנסת הארבע עשרה |
| הליכוד | ||||||||
| 13 | 
|
אברהם בורג
(1955–) |
ישראל אחת העבודה |
כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט | ט"ו באדר א' ה'תשס"ג | 6 ביולי 1999 | 17 בפברואר 2003 | הכנסת החמש עשרה |
| עבודה-מימד העבודה | ||||||||
| 14 | 
|
ראובן ריבלין
(1939–) |
הליכוד | י"ז באדר א' ה'תשס"ג | י"ט בניסן ה'תשס"ו | 19 בפברואר 2003 | 17 באפריל 2006 | הכנסת השש עשרה |
| 15 |
|
דליה איציק
(1952–) |
קדימה | ו' באייר ה'תשס"ו | ל' בשבט ה'תשס"ט | 4 במאי 2006 | 24 בפברואר 2009 | הכנסת השבע עשרה |
| (14) |
|
ראובן ריבלין
(1939–) |
הליכוד-אח"י הליכוד |
ה' בניסן ה'תשס"ט | כ"ה בשבט ה'תשע"ג | 30 במרץ 2009 | 5 בפברואר 2013 | הכנסת השמונה עשרה |
| הליכוד - ישראל ביתנו הליכוד | ||||||||
| 16 | 
|
יולי אדלשטיין
(1958–) |
ז' בניסן ה'תשע"ג | א' בניסן ה'תש"פ | 18 במרץ 2013 | 26 במרץ 2020 | הכנסת התשע עשרה | |
| הליכוד | ||||||||
| הכנסת העשרים | ||||||||
| הכנסת העשרים ואחת | ||||||||
| הכנסת העשרים ושתיים (יושב ראש הכנסת בפועל) | ||||||||
| 17 | 
|
בני גנץ
(1959–) |
כחול לבן חוסן לישראל |
א' בניסן ה'תש"פ | כ"ג באייר ה'תש"פ | 26 במרץ 2020 | 17 במאי 2020 | הכנסת העשרים ושלוש |
| 18 | .JPG)
|
יריב לוין
(1969–) |
הליכוד | כ"ג באייר ה'תש"פ | ג' בתמוז ה'תשפ"א | 17 במאי 2020 | 13 ביוני 2021 | |
| 19 | 
|
מיקי לוי
(1951–) |
יש עתיד | ג' בתמוז ה'תשפ"א | מכהן | 13 ביוני 2021 | מכהן | הכנסת העשרים וארבע |
- הצלה ובריאות:
- ביטחון:
- צה"ל
- תעשיות נשק:
- משטרה:
- סוכנויות ריגול:
- כלכלה:
- דת:
- תרבות ושמירת הסביבה:
- פיקוח וביקורת:
- קרקעות ומיפוי:
- תקשורת:
- משאבי טבע:
- מחקר החברה בישראל:
רשות מקומית היא גוף העוסק בניהול העניינים המקומיים של יישוב או קבוצת יישובים. עם השירותים שמעניקה רשות מקומית לתושביה נמנים תכנון היישוב ומתן היתרי בנייה בו, רישוי עסקים, אספקת מים, הפעלת מערכת החינוך, ניקוי הרחובות ופינוי פסולת, אירועי תרבות ועוד.
הרשויות המקומיות בישראל נחלקות לארבעה סוגים:
- עירייה: רשות מקומית של עיר, שמספר תושביה עולה על 20,000 בדרך כלל. עירייה יכולה גם לכלול מספר יישובים שכנים במסגרת איחוד רשויות מקומיות.
- מועצה מקומית: רשות מקומית של יישוב בעל אופי עירוני, כפרי או קהילתי, שמספר תושביו בין 2,000 ל-20,000. גם מועצה מקומית יכולה לכלול מספר יישובים.
- מועצה אזורית: מועצה המאגדת מספר יישובים כפריים וקהילתיים באזור גאוגרפי מסוים.
- מועצה מקומית תעשייתית: רשות מוניציפלית המנהלת אזור תעשייה בין-יישובי.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא ממשל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו כאן.
- מתקפת האיכות - הממשל בישראל - נותרו עוד ערכים רבים אשר זקוקים לשיפור או שעוד לא נכתבו. עזרו לנו להשלים את המשימה.
- ערכים ללא קישור לוויקיפדיות זרות: חברי כנסת ונושאים קשורים | ממשל | משפט | שלטון מקומי